לצלילי השיר "Always Look on the Bright Side of Life" נקברה אתמול המחזאית ענת גוב בכפר סבא בטקס קבורה אזרחי ששילב דמע וצחוק, ממש כמו המחזות שלה. קהל גדול, שכלל אישי תרבות רבים, הגיע לחלוק כבוד אחרון לגוב וללוות אותה בדרכה האחרונה. היו שם השחקנים מוני מושונוב וסנדרה שדה, מיכאל מושונוב, שרית וינו-אלעד, ענת וקסמן, זהרירה חריפאי, יפתח קליין, שלמה וישינסקי, אורלי זילברשץ, קרן מור ומנשה נוי, אבי קושניר, דבל'ה גליקמן ושלמה בראבא; מוסיקאים כמו שלמה יידוב, שלומי שבן, נורית גלרון, יהודית רביץ, גלי עטרי, אלון אולארצ'יק, דני סנדרסון, קרן פלס; המחזאי הלל מיטלפונקט, איש הטלוויזיה והבמאי צדי צרפתי, אדיר מילר וגם פוליטיקאים דוגמת שלי יחימוביץ', ציפי לבני, מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל ורון חולדאי.
צילום: קובי מאירי
הרב מוטי בר אור, שערך את הטקס, סיפר כי ענת העבירה לו הנחיות מדויקות לטקס. "היית צדיקה ובמותך את חיה", ספד לה הרב. השחקנית ענת וקסמן, שעלתה על דוכן ההספדים, הסתכלה על הטישו ושאלה מה ענת היתה אומרת על זה. היא סיפרה שגוב ביקשה ממנה שההספד שלה יהיה מצחיק. וקסמן, שמשחקת את טליה, הגיבורה במחזה "סוף טוב" שכתבה גוב, אמרה: "טליה הגיבורה אמרה שהיא רוצה סוף טוב, להחליט איך יהיה המוות, כי למות זאת אמנות. מעכשיו נר שני של חנוכה יהיה הנר של ענת. תודה לך על שני התפקידים האהובים עלי ביותר".
הבמאית עדנה מזי"א, חברתה הטובה של גוב, אמרה מעל במת ההספדים: "היא היתה לגמרי משוחררת מהפחד. בחמש וחצי השנים האחרונות היא לא פחדה ולו לרגע. בדרכה האלגנטית היא ראתה את המוות כסוג של זולת שיש לו אג'נדה משלו ואי אפשר שלא להתחשב בו. היא בטח שם מעלינו, המצפן שלנו, זוהרת בעדינות אינסופית עם סיגריה ביד".
אחריה עלה המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי, עמרי ניצן, שאמר: "חבל על אדם נדיר, על מחזאית מבריקה, על מחזות שכבר לא ייכתבו. היא השאירה חלל בלב וחלל על הבמה".
ואז הגיע תורו של הבעל, גידי גוב. הוא עלה לבמה ופתח בטון הכל כך מוכר שלו: "ואני חשבתי שאני מפורסם". אחר כך הוסיף לקול צחוק הקהל: "אני לא אגיע לרמות הרגשיות של עדנה ושל ענת, אבל היא בסך הכל היתה מצוינת". גוב סיפר שקיבל שיחות טלפון מראש הממשלה ומנשיא המדינה. "קיבלתי בבוקר טלפון, וכשאמרו לי שזה מהלשכה של ביבי, חשבתי שעובדים עלי. אבל ביבי דיבר נורא יפה, למרות שלפעמים היא ירדה עליו, ברוב המקרים, הוא דיבר נורא יפה ורגשי. ואז הגיע טלפון מלשכת הנשיא, סוג של בוקר כזה. אמרו לי שהנשיא כתב מכתב שהוא רוצה לשלוח, ואז פרס לקח את הטלפון. הם הכירו ועבדו יחד והוא מאוד אהב אותה".
במכתב כתב הנשיא פרס: "לכתה של ענת בטרם עת היא אבידה תרבותית לעם כולו ואובדן אישי לכל מכריה. למדתי להכיר את יכולותיה רבות ההשראה של ענת בעבודה משותפת. היא נהגה בחוכמה וכל חייה היו קודש לארץ שאהבה ולאנושות שדגלה בה. היא חיה באהבה, יצרה בעומק ומתה בגבורה".
אחרונה עלתה לבמה דניאל, בתם של ענת וגידי, שלא השאירה שום עין יבשה. "אני לא כתבתי כלום", אמרה, "רציתי רק להגיד לאמא שלי תודה על מי שהיא היתה. לפני שבוע החלטתי שאני מוכנה לשחרר אותה. היא כבר לא היתה היא, בקושי הצליחה לעשות הצגה של חיוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו