רגע שאקח איתי לכל ימי חיי

מהרגע שזכיתי במדליית הזהב באבו דאבי ושהתקווה הושמעה, קיבלתי אינספור הודעות ושיחות של תמיכה מחברים, מספורטאיםומאנשים שאני בכלל לא מכיר. כולם תומכים, ועל זה יש לי רק דבר אחד להגיד – עם ישראל, אני אוהב אתכם ואין עליכם.

לפני כל טורניר אני מבקש רק משאלה אחת – להצליח לבוא לידי ביטוי, כי אני יודע שכאשר זה קורה, מתרחשים דברים טובים. וזה בדיוק מה שקרה לי פה אתמול ביום הקרבות באבו דאבי. הכל התחבר לי, וזה קרה בעיקר בזכות כמה אנשים. בראש ובראשונה המאמן שלי, אורן סמדג'ה, שתומך בי ועוזר לי כל כך ואי אפשר בכלל להגדיר עד כמה התמיכה שלו קריטית להצלחה שלי.

צילום: AFP

וזה לא רק המאמן, זה גם המעטפת של אנשי הצוות המקצועי, הג'ודאים האחרים במשלחת ומעל כולם יו"ר האיגוד, משה פונטי. אי אפשר להסביר בכלל איזה מאמץ וכמה הוא נלחם כדי שדגל ישראל יתנוסס בגאון במדינה ערבית ועל החלוקים שלנו, וכמובן השמעת התקווה באולם התחרויות בנסיכות במפרץ.

והרגע הזה שבו משמיעים את ההמנון שלנו, אחרי שהצלחתי לזכות במדליית זהב, הוא רגע שאני אקח איתי לכל החיים. זה אולי לא רגע השיא בקריירה כמו מדליות באליפויות אירופה או עולם או מדליה אולימפית שזה החלום, אבל זה רגע שאותו לא אוכל לשכוח. בגמר אתמול גם רשמתי "נקמה" אישית קטנה, מול ג'ודאי שגמר אותי בעבר והוא אחד הבכירים בעולם, כזה שזכה במדליית הכסף במשחקים האולימפיים בריו 2016.

אני מוצא לנכון להגיד גם מילה טובה, אפילו מצוינת, למארגנים כאן באבו דאבי. כל בקשה שלנו נענית בחיוב ובחיוך, אנחנו מקבלים יחס חם ואוהב, והאבטחה סביבנו פה היא בלתי נתפסת. הם עושים הכל כדי שנחזור הביתה בשלום.

אז מה עכשיו? חוזרים ישר לעבודה קשה ולאימונים אינטנסיביים. אין לי זמן לעצור ולהוריד את הרגל מדוושת הגז. צריך להמשיך לעבר המטרות הבאות, שהן נקודות ציון בדרך למטרה הגדולה – לצבור ניקוד מספיק שיביא אותי ואת יתר הג'ודאים למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. אחת מנקודות הציון הללו הוא טורניר הגרנד פרי בתל אביב בעוד שלושה חודשים, שיו"ר האיגוד פונטי ושרת הספורט מירי רגב סגרו את קיומו סופית במהלך השהות שלנו כאן באבו דאבי. מה שבטוח זה שבטורניר הזה אף אחד לא יחשוב אפילו למנוע מאיתנו לנגן את התקווה.

אני רוצה להודות גם לספונסרים שלי, וכמובן ל"ישראל היום" על התמיכה המסיבית והבמה לשתף עם הקוראים בעיתון והגולשים באתר את התחושות במהלך האליפות.

לסיום, אני רוצה להקדיש את המדליות ואת הכבוד שהנבחרת שלנו הרוויחה בטורניר הזה למשפחות הנרצחים בפיגוע השנאה בבית הכנסת בפיטסבורג, שולח תנחומים למשפחות הנרצחים והחלמה מהירה לפצועים. אני מקדיש את זה גם לתושבי עוטף עזה, שעברו בסוף השבוע האחרון ובכלל ימים לא פשוטים. ליבי איתכם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות