"כשחנות צעצועים נסגרת/ וגומרים את האור בבניין/ לכבות בחנות החשוכה נשארת/ חבורה מדהימה של בובים ובובות" ("בובים בובות", מילים: אהוד מנור). באולפן חדש, אוחז בפורמט מחודש ובשני שופטי רכש, פתח אייל גולן את העונה השלישית. הריאליטי של גולן הפכה מחלטורה שכונתית לשואו: 5,000 נבחנים, מיונים, התכנסות בהיכל נוקיה, פאנל מורחב של שישה שופטים, מסכי ענק - כל מה שמגלומניה צריכה כדי להזין את עצמה. מתוך אלפי המתמודדים, מאה העפילו לשלב הבא. בשבועות, בחודשים ואולי בשנים הבאות יהיה אפשר לראותם בסביבה. כל תוכנית של גולן מתפרסת על פני שלוש שעות ברוטו. ביום טוב זה מרגיש כמו 20, ביום רע כמו 20 אלף מיל מתחת למים. בזה אחר זה צעדו להיכלי אלין ליאם הבובים והבובות. היו שם המגמגם, הצעירה שעברה חרם מכיתה א' ועד כיתה י', עקרת הבית המדוכאת, הפייטן והמלאך אופק ("לפני שלוש שנים בחורות חשבו שאני מלאך"), ובתפקיד הגימיקים - זמרת שנולדה כזמר וילד פלא בן 13 שמופיע בחאפלות. כולם שרים "מגיל קטן", כולם חולמים "לשמח, לשיר ולשמוח" (תיקון: חלקם חולמים "לשמוח, לשמח ולשיר"), וכולם מעריצים חולים עד שרופים עד פצועים של גולן. לאודישן הם התבקשו להכין שני שירים. "כששיר אמור לרגש אז הוא אמור לפצוע. כששיר אמור להקפיץ אז הוא אמור לעקוץ", סיכם יוסי גיספן את תורת "המוסיקה הישראלית המסולסלת". יאללה, אל תהיו אשכנזים, תשמחו. "בובים, בובות שממלאים את החנות/ בובי משחק ובובות על חוט בובי חלל ובובות מזמן/ וגם ברבי יפה כמובן". לפאנל הצטרפו שני פרצופים מוכרים: דודו אהרון התגלה כבייבי-גולן, דגם מוקטן של הסטאר. הזמר הצעיר ניצל את ההזדמנות שניתנה לו כדי לעדכן את הצופים בסיפורים על ילדותו, על נעוריו המוקדמים, על הופעותיו הראשונות ועל הערצתו לאליל היושב לצידו. גל אוחובסקי, הרכש הנוסף, הגיע על תקן הפרובוקטור האשכנזי. "כולכם מחאתם כפיים ולא הצלחתי לשמוע מה הוא שר", התלונן אוחובסקי בפולנית, כשהבין להיכן נקלע. לא מאוחר מדי לפרוש, יש רק עוד 578,909 שעות של כפיים עד לגמר. השופטים הוותיקים המשיכו לספק את הסחורה, ובראשם עדי לאון שמשבצת השופט הרע מוצאת חן בעיניו יותר מעונה לעונה. "גרוע, לא טוב, רע, זוועה, לא זמרת", החליט בבכורה לנסות לשכלל את הסיימון-קאוולית שלו על חשבונה של קורל בת ה-16. את מרינה, הברבי היפה המגיחה בקטעי הקישור, אי אפשר אפילו להעביר קדימה בשלט. הופעותיה כל כך קצרות, ועד שהאצבע מגיעה לכפתור הפאסט פורווד מרינה כבר איננה. ווושש. "לפעמים אני כבאי לפעמים אני שוטר/ או רופא או אסטרונאוט או משהו אחר/ אני הבוב שמתאהב בבובות ומתלהב/ בובה יפה שלי, אותך אני אוהב". הריאליטי היא על אייל גולן. היא שייכת לגולן. היא לכבוד גולן. כבר משמה אפשר להבין מי העניין המרכזי פה: לא הנבחרת, לא הזוכה בחוזה. רק גולן. גולן הוא השופט העליון, המנטור הראשי, היעד לשאוף אליו, הגבר שיש לכבוש. הפרידה מחברתו האחרונה הופכת אותו, שוב, לרווק המבוקש בארץ. גולן פנוי הוא חומר נהדר לבלדות, לדואטים, לחתונות ולמסיבות.
