החשיפה העדכנית של הפעילות המוסווית של חיזבאללה לאורך הגבול עם לבנון היא חלק מהמערכה הרחבה שמנהלת ישראל נגד הארגון, ונגד פטרוניתו איראן.
עמדות התצפית עצמן, במסווה של ארגון לאיכות הסביבה, הן בעלות משמעות טקטית: חיזבאללה יכול באמצעותן להיות נוכח על הגבול (בניגוד להחלטה 1701 של מועצת הביטחון, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה), לאסוף מודיעין באופן שוטף, ובזמן אמת אף לכוון מהן פעילות מבצעית לתוך שטח ישראל.
אבל החשיבות האמיתית של הפרסום היזום רחבה בהרבה מחשיבותן של עמדות התצפית. ישראל פונה למעשה לקהילה הבינלאומית ודורשת ממנה לאכוף את החלטותיה ולבלום את הפעילות האסורה של חיזבאללה, והיא פונה במקביל אל ממשלת לבנון (ואל הציבור הלבנוני) ומזהירה כי הפעילות הזאת עלולה להמיט על לבנון מלחמה, שחיזבאללה יהיה אשם בה.
עמדת תצפית של חיזבאללה בסמוך לגבול הלבנוני // צילום ארכיון: אייל מרגולין/ג'יני
המהלכים הגלויים האלה הם חלק מהמב"מ, אותה מערכה שבין המלחמות שצה"ל מנהל בשנים האחרונות, בעיקר בגזרת הצפון. המב"מ עולה בדרך כלל לכותרות סביב תקיפת שיירת הנשק והמתקנים - בעיקר של איראן - בסוריה, אולם יש לו גם חלקים אחרים: דיפלומטיים, כלכליים ותקשורתיים.
זאת לא הפעם הראשונה שישראל עומדת מאחורי פרסום כזה - לעתים בעיתונות המקומית ולעתים בעיתונות הזרה. בכמה מקרים נועד המידע להתריע טרם תקיפה, ולעתים להרתיע מפני המשך הפעילות. בעבר כבר חשפה ישראל את פעילות חיזבאללה לאורך הגבול, ובעקבות זאת הנמיך הארגון פרופיל - עד לאחרונה. אפשר להניח שבישראל מקווים כי גם בעקבות הפרסום הנוכחי ייסוג חיזבאללה מעמדות התצפית הקדמיות האלה.
המאבק בעמדות התצפית הוא רק חלק קטן בפאזל מורכב בהרבה, שנועד להקשות על פעילות חיזבאללה ואיראן. באחרונה חשפה ישראל כי הארגון מקים בלבנון מפעלים להסבת הרקטות שברשותו למדויקות, ונראה כי למרות הפרסום, המאמץ הזה לא פסק. כמה ידיעות אף קשרו בימים האחרונים את ישראל לתקיפה של שיירות נשק ללבנון - לראשונה מאז הפלת המטוס הרוסי בחודש שעבר - והדבר גם נרמז בנאומים שנשאו ראש הממשלה ושר הביטחון, שמהם עלה כי הפעילות הישראלית נגד איראן נמשכת למרות התקרית עם מוסקבה ופריסת סוללות הטילים S-300 בסוריה.
עם זאת, נראה כי הפעילות הישראלית נעשה בפרופיל נמוך יותר בהשוואה לעבר, כדי שלא להגיע לעימות מחודש עם הרוסים. אפשר שהדבר גם נובע מהאטה מסוימת בפעילות האיראנית בסוריה ובלבנון, שנובעת בחלקה מרצונו של המשטר בטהרן להבין את השלכות המדיניות הרוסית החדשה, ובחלקה מהקשיים שחווה איראן כתוצאה מביטול הסכם הגרעין ומהסנקציות שהוטלו עליה על ידי ממשל טראמפ.
הקשיים האלה צפויים להחריף ב־4 בנובמבר, כתוצאה מגל הסנקציות הנוסף שתטיל ארה"ב על איראן. בישראל סבורים כי איראן תתקשה לעקוף את הסנקציות האלה, שצפויות להטיל מעמסה כבדה נוספת על כלכלתה. כתוצאה מכך יידרש המשטר בטהרן להכריע אם להמשיך להשקיע מיליארדי דולרים בשנה במלחמות במדינות אחרות (תימן, עיראק, סוריה, לבנון ועזה), ולהגביר כתוצאה מכך את הזעם הפנימי על כך שהכספים אינם מופנים לרווחת העם האיראני, או לקצץ בתקציבים האלה, ובמשתמע לפגוע בייצוא המהפכה ובלקוחותיה - ובראשם חיזבאללה.
התהליכים האלה ישפיעו במישרין על המציאות הביטחונית בצפון, ובמידה פחותה גם בעזה. נכון להיום, הזירה הדרומית עדיין נפיצה בהרבה מהזירה הצפונית, שמסוכנת יותר בגלל עוצמתו של חיזבאללה. עם זאת, הארגון זהיר מאוד, ולמרות פעילותו החדשה־ישנה לאורך הגבול הוא נשמר שלא להיקלע להסלמה עם ישראל, שאינה רצויה כעת מבחינתו.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו