"הלבשתי כלות מדהימות ומתוקות, וכלות לחוצות נורא"

הוא פתח סטודיו בניו יורק, עיצב חליפות לאסטרונאוטים וקטף את תואר מעצב השנה. מעצב האופנה אלון ליבנה מדבר על איך זה להלביש 30 כלות בשבוע, לפגוש את ליידי גאגא ולמה רק חסר לו ילד כדי להתאשפז סופית

צילום: אפרת אשל //

אלון ליבנה || בן 33. מעצב אופנה. תושב תל אביב. נשוי לאדריכל גיל איילון. אחרי זכייה ב"פרויקט מסלול" ב־2009 פתח עסק עצמאי על שמו לשמלות כלה ולשמלות ערב. לאחרונה עיצב קולקציית דלתות עבור חברת רב־בריח

 מתי בפעם האחרונה בכית? 

"אתמול, בחלום. אני לא זוכר על מה חלמתי, אני רק זוכר שזה לא היה משהו ספציפי. במציאות אני לא בוכה הרבה בכלל, רק בסרטים ובסדרות. הזלתי דמעות בסרט שראיתי שוב ושוב, 'רוקדת בחשיכה', בכיכובה של ביורק, וגם ב'סיפורה של שפחה' הייתי מצומרר, לא בכיתי אבל העיניים נצצו לי. מאוד קשה לי לראות את הסדרה הזאת, כמה שזה בדיוני זה גם מציאותי מאוד, ועם טראמפ הכל יכול לקרות. זה לא לגמרי הזוי". 

 מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?

"שלשום. הייתי אמור לעשות הבוקר, אבל מכיוון שאתמול הייתי ביום צילומים מטורף, מחמש בבוקר עד עשר בלילה, אז הודעתי שאני לא מגיע. אני עושה אימוני קרוספיט, בקבוצה של כמה חבר'ה. בעיקרון אני מאוד טוטאלי וקיצוני - בתקופה שאני מתאמן אני שומר על תזונה, ובתקופות שאני לא מתאמן אני אוכל מה שבא לי, לא דופק חשבון ולא עושה ספורט, אבל אני משתדל שהתקופות האלו יהיו קצרות מאוד, נגיד בחופשה אני משחרר".

 מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?

"היום התחלתי לנקות, אבל הפסקתי כי לא ידעתי מאיפה להתחיל. העוזרת שלי הודיעה לי בסמס שהיא 'מתחילה מסלול חדש בחיים', כלומר עוזבת. ועם כל הכבוד למסלול שלה, יש לי שתי חתולות שעושות הרבה לכלוך. אחת מהן היא נונה, גריאטרית בת 17, שכל יום שהיא חיה הוא מתנה. היא מקיאה ומשתינה בכל מקום, ואני סועד אותה. והשנייה זו מרי, חתולה ענקית, אף פעם לא מרוצה, שמפזרת את האוכל בכל מקום וצורחת. היא בטוחה שאני עובד אצלה. הזכרתי כבר את 'סיפורה של שפחה'? אז היא האדונית ואני השפחה שלה". 

 מתי בפעם האחרונה התרגשת מאוד?

"בתחילת ספטמבר, כשזכיתי בתואר 'מעצב השנה' מטעם מגזין אופנה. היה נחמד לקבל את התואר הזה אחרי שנה די מטורפת, עם המון הישגים מקצועיים. הלבשתי השנה מפורסמות כמו ליידי גאגא, ביונסה וניקי מינאז', עיצבתי תלבושות ללהקת המחול קומפלקשן בניו יורק, עיצבתי חליפות לאסטרונאוטים ופתחתי סטודיו בניו יורק. בארץ, כמעט כל מה שלירון ויצמן לבשה ב'אח הגדול' ושירי מימון ב'אקס פקטור' זה שלי. חוץ מזה, פתחתי את שבוע האופנה בתל אביב אחרי שנתיים שבהן לא הצגתי פה, ואני מלביש קרוב ל־30 כלות ישראליות בכל חודש - זה מטורף. אז זו היתה שנה מרגשת מאוד, והופתעתי לקבל את התואר". 

 מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות?

"בשישי שעבר. הייתי במסיבה עם חברים בתל אביב, ואחרי זה הבטחתי לעצמי שאני לא יוצא יותר בחצי השנה הקרובה, כי שתיתי כל כך הרבה ולמחרת הרגשתי כאילו משאית דרסה אותי ברוורס. אבל ברור שבשישי הקרוב אני שוב אצא לבלות".

 מתי בפעם האחרונה השתתפת בריאליטי?

"לפני תשע שנים ב'פרויקט מסלול'. ההפקה כיוונה אותי להיות הילד הרע, השחצן והיהיר, אבל באתי לשם במטרה לנצח, וניצחתי. עבדתי אז אצל רוברטו קוואלי ואמרתי לראש החוג בשנקר שאם יש פרס, אני רוצה לקחת אותו. היא אמרה לי 'למה אתה צריך את זה?' אבל אני הרגשתי שזה תפור עלי. מאז הציעו לי להשתתף ב'הישרדות VIP' וב'אח הגדול', ולשניהם סירבתי בתוקף, אני לא אלך לריב עם אנשים ולאכול נמלים, זה לא בשבילי. אני לא בן אדם שצריך חשיפה של הפרסונה שלו, אני אוהב לחשוף את העבודות שלי. הלוואי שבכלל לא היו יכולים לזהות אותי, אבל זה בא ביחד, אי אפשר מאוד להצליח ושלא יכירו אותך בכלל". 

 מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא? 

"לפני שעה. אמא שלי גרה ברשפון ועובדת איתי מהיום שבו פתחתי את העסק. אני בן יחיד ואנחנו מדברים בכל יום. היא אשת סודי, ויש לנו יחסים מאוד קרובים, אינטנסיביים ואמביוולנטיים. כל דבר הכי אישי אני מייד אספר לה, כי אני הכי בוטח בה בעולם, ומצד שני היא יכולה לשאול 'אכלת?' ובום, אני עצבני". 

 מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט? 

"שלשום. יצאתי עם בעלי גיל איילון. לצערי אין לי כוחות לבשל, למרות שאני מבשל מדהים, אז ישבנו במסעדה איטלקית. כשאתה זוג נשוי עם ילדים, הילדים תופסים את כל החיים וגומרים לך את הנשמה. לגיל ולי אין ילדים אלא חתולים, אז כל יציאה שלנו היא דייט. אני מאוד אוהב ילדים, אבל כרגע החיים שלי הם עבודה בלי יום ובלי לילה. רק חסר לי ילד כדי להתאשפז סופית". 

 מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו ששינה את חייך?

"לפני כמה חודשים נולד לי סוג של אחיין, ליאו. כאמור, אין לי אחים ואחיות, אבל החברה הכי טובה שלי, טל, היא כמו אחותי ונולד לה תינוק. זו הפעם הראשונה בחיי הבוגרים שהיתה לי אינטראקציה עם תינוק, וגיליתי בעצמי צד אבהי שלא הכרתי. התאהבתי בו בצורה טוטלית. אני פוגש אותם כמעט בכל יום, וכשאני מעלה תמונות שלנו לסטורי, חושבים שזה הבן שלי".

 מתי בפעם האחרונה פגשת כלה? 

"אתמול בצילומים, מחמש בבוקר עד עשר בלילה. כלות זה העיסוק היומיומי שלי. זה כל הזמן - 24/7. אין הבדל בין הכלה הישראלית לאמריקנית, וכל כלה היא עולם ומלואו. יש כלות שהן הכי קלילות והכי זורמות ורק מתעסקות בכיף, יש כלות לחוצות מאוד וחרדתיות, ויש באמצע. יש כלות שאני מתחבר אליהן ואנחנו נשארים חברים, ויש כלות שזה נשאר לגמרי מקצועי ואחרי החתונה אני לא שומע מהן. כל כלה היא שונה. היו לי כלות מדהימות ומתוקות, והיו כלות שרציתי לדקור". 

 מתי בפעם האחרונה רצית להיות מישהו אחר?

"אני כל הזמן רוצה להיות מישהו אחר. רק אתמול אמרתי לעצמי, אלון למה בחרת את המקצוע הזה? יש אנשים שעובדים עד חמש וכל היום עוד לפניהם. יכולתי להיות מדריך יוגה, כמו אבא שלי, לשתות תה וללכת לים. בגיל 19 עבדתי אצל אלכסנדר מקווין, והוא המעצב שהשפיע עלי הכי הרבה מבחינת השראה, חשיבה עיצובית ומכל זווית אפשרית. אחרי התאבדותו כל הזמן אמרתי לעצמי, איך המעצבת שנמצאת שם היום עובדת? היא עושה עבודה מדהימה, אבל זה לא אלכסנדר מקווין, ואני משתעשע במחשבה אם הייתי עושה דברים אחרת ממה שהיא עושה".

 מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך? 

"לפני חודש. הלכתי לבקר את סבתא שלי, אמא של אבא, שגרה ברמת השרון. הבית שלה זה אותו קומפלקס שבו הוריי גידלו אותי. אני בן אדם 'נוסטלגיפובי', יש לי פוביה מנוסטלגיה - אם אשמע שיר משנות ה־90, זה יעשה לי רע, זה יחזיר אותי אחורה. אני לא אוהב להתרפק על הימים שבהם הייתי בבית ובשכונה, אני מתרכז בהווה ובעתיד". 

 מתי בפעם האחרונה בישלת?

"לפני שבועיים. אני אוהב מאוד לבשל ובישלתי קציצות עוף. קציצות הן המאכל האהוב עלי בעולם. זה יכול להיות המאכל הכי דוחה בעולם אם לא מכינים אותו נכון. קציצה צריכה המון תשומת לב, חום ואהבה, ואני משקיע שם טעמים, מודד תבלינים ומוסיף דברים - אז זה הספיישל דיש. באותו יום גם הכנתי דג מרוקאי חריף וטעים שאוכלים עם לחם". 

 מתי בפעם האחרונה התפללת?

"בכל יום. אני מתפלל כמה פעמים ביום, אני מאוד מאמין בתפילה, אני מאמין שצריך לבקש את מה שאתה רוצה. אני לא דתי ואין לי קשר לדת, אבל אני מבקש שדברים יקרו ומדמיין את זה, והרבה פעמים זה קורה. דמיינתי, למשל, שאני אפגש עם ביונסה ואעצב לה, וזה קרה". 

 מתי בפעם האחרונה עשית סלפי?

"היום. אני פריק של שליטה, אני תמיד מעדיף סלפי מאשר תמונה שמישהו אחר מצלם. בסלפי יש משהו קליל ולא מחייב, גם כלות שבאות ורוצות תמונה, אני מעדיף לעשות איתן סלפי. אני מקבל המון פידבקים ברחוב, אבל לא ברמה של 'רוצים סלפי'. אני דואג לשמור על רמת מפורסמות על אש קטנה, בכוונה. אני לא מנחה, זמר או שחקן, אני מעצב אופנה, ואני רוצה ששם יהיה הפוקוס. אני גם לא חושב שאני מספיק מעניין". 

 מתי בפעם האחרונה פגשת סלב בינלאומי? 

"לפני כחודשיים. פגשתי את ליידי גאגא בצילומים לאלבום החדש שלה בניו יורק, הבאתי לה בגדים שאיתם היא הצטלמה לקידום האלבום. היא מותק, אין לי מילה רעה להגיד עליה. אנחנו מכירים כבר ארבע שנים. היא לא בספיד דייל שלי, אבל הלבשתי אותה עשרות פעמים. מאוד הייתי רוצה להלביש שחקנית מדהימה כמו ג'וליה רוברטס, זה יהיה לי משב רוח מרענן. אני מת גם להלביש את מריל סטריפ. אני מרגיש שמריל סטריפ רלוונטית היום בדיוק כמו לפני 30 שנה. מדונה, למשל, לא עושה לי את זה, אני פחות אוהב את מה שהיא עושה היום. הייתי רוצה שהיא פחות תרקוד בתחתונים, זה פתטי, ותתרכז יותר במוזיקה וביצירה, שלא תנסה להתחרות במיילי סיירוס. צריך לדעת להתאים את הגיל והסטטוס למה שאתה מראה ומוציא החוצה". 

 מתי בפעם האחרונה זרקת משהו מהבית?

"לא מזמן. אני לא שומר דברים, אני אוהב להיפטר פעם בחצי שנה מחצי מהארון. אני כל הזמן זורק בגדים שעיצבתי ובגדים שהם שלי. אני גם אוהב להגיע למקרר אחרי שלא ניקיתי אותו חצי שנה, ואז אני לוקח וזורק הכל. הכל הולך לפח, ואני הולך וקונה חדש. אני זורק גם מעילים וג'ינסים יקרים שלא לבשתי בחודש האחרון, אני רוצה כאן ועכשיו שזה ייעלם. אני מרגיש שזה כמו טיהור לנפש".

 מתי בפעם האחרונה השתוללת?

"אתמול עשיתי סרטון שטותי עם חברה שעובדת איתי, כי ביקשו מאיתנו. אני כל הזמן משתולל, אני בן אדם שאוהב לעשות שטויות. אני ילד בנשמה שלי, וזה לא סותר את זה שאני איש עסקים. אני יכול לשבת עם חברים שלי וממש לעשות שטויות, לדבר על שטויות, לראות סרטים מטופשים ולעשות סרטונים מצחיקים. אני לא לוקח את עצמי ברצינות בכלל, אולי זה נובע מחוסר השפיות שלי. אני מחובר ויודע מה מי מו, ואני גם גאה להגיד שאני לא מאה אחוז שפוי". 

 מתי בפעם הראשונה אימצת חתול? 

"בכיתה ד' הגעתי הביתה מבית הספר וראיתי חתולה בגינת הבית שלי. לא הכרתי אותה, אבל היא הלכה אחריי והרמתי אותה ובאותו רגע התאהבתי בה ממש. זו היתה החתולה המיתולוגית שלי רוני, היא היתה איתנו 15 שנה. אחר כך התברר שאבא שלי מצא אותה עזובה, הביא אותה הביתה, והיא חיכתה לי שם כשהוא הלך לעבודה. זה היה אחד הימים הכי מאושרים בחיי. היא היתה חתולה מדהימה, בכיתי כמו תינוק כשהיא נפטרה בגיל מבוגר, משהו בי ממש מת. אני מתחבר מאוד לחיה הזאת, אני אוהב את התחושה שיש לחתול חיים משל עצמו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר