הכפייה הזוגית: האם כדאי לשכנע בן זוג לחשוב כמונו?

כל אחד מאיתנו שונה מבן זוגו בדעות, בתפיסות עולם ובערכים מסוימים, אך יש בני זוג ששונים זה מזה באופן כל כך מהותי עד שהפערים ביניהם יכולים להעיב על היחסים. איך ממשיכים יחד למרות השוני וכיצד נמנעים מלכפות את דעתנו על בן או בת הזוג?

בהתחלה השוני בינינו לבין בן הזוג החדש שבחיינו נראה לנו קסום ומיוחד, ואנחנו בטוחים שהאהבה תנצח את כל הפערים. אנחנו נוטים יותר לחפש ולמצוא את נקודות המפגש המשותפות שלנו ונהנים מהדברים שמחברים אותנו ומקסימים אותנו אחד בשני.

בדרך כלל, הפערים המשמעותיים מתחילים לתת את אותותיהם לאחר שנולד הילד הראשון. אם תפיסות העולם של בני זוג שונות ומנוגדות, כל אחד מהם ינסה לקחת את חינוך הילדים לכיוון שלו, והתוצאה עלולה להיות מריבות, חיכוכים, אווירה עכורה בבית ופגיעה ביחסים הזוגיים. כמו שאמרו לי בני זוג שבאו להתייעץ: "עד שהגיעו הילדים הסתדרנו מצוין".

"הפערים המשמעותיים מתחילים לתת את אותותיהם לאחר שנולד הילד הראשון" // צילום: Getty Images

כדי למצוא את הדרך לשמור על יחסים טובים - למרות קיומם של פערים גדולים, ישנם כמה קווים מנחים שמומלץ לעקוב אחריהם:

הזכות לשונות: בין אם אחד מבני הזוג חילוני והאחר דתי, אחד אוכל בשר והאחר צמחוני, ובין אם מדובר בשוני תרבותי, חינוכי או עדתי - כאשר אחד מערכי החיים שלנו הוא כבוד הדדי, הדלת ליחסים טובים נשארת פתוחה.

לשאלה: מה המשמעות בפועל של כבוד הדדי?, התשובה תהיה לכבד את זכותו של האחר להחזיק בדעותיו ובתפיסת עולמו, גם אם הן מנוגדות לשלי. הרעיון הוא שאנחנו לא משפילים, לא מזלזלים, לא מקטינים, לא מעבירים ביקורת ולא מנסה לכפות את דעתנו על בני הזוג שלנו.

פניוּת להקשבה: במהלך מריבה, קשה לדבר בהיגיון היות ואנחנו בסערת רגשות. אחרי שנתקרר מעט, רצוי לשבת לשיחה רגועה עם בן הזוג במקום שקט ונעים. בשיחה מומלץ שכל צד יסביר את עצמו, בזמן שהצד השני יהיה עסוק בהקשבה ובניסיון להבין, מבלי להיות עסוק בהאשמות וביקורת.

תאום ציפיות והסכמות: שיחות תיאום ציפיות על דרך חינוך הילדים - לקראת הכניסה לשלב ההורות, הן חשובות מאוד, ורצוי לעשות אותן גם בהמשך הדרך.

בשיחה שכזאת, כל אחד מבני הזוג מציין את החלקים המהותיים עבורו, מתוך הבנה שבכל פעם, אחד ההורים יילך לקראת האחר - בבחינת "פעם תורי ופעם תורך לוותר".

"כאשר אחד מערכי החיים שלנו הוא כבוד הדדי, הדלת ליחסים טובים נשארת פתוחה" // צילום: Getty Images

משיחות תיאום ציפיות רצוי לצאת עם הסכמות. למשל, בעניין צמחונות אפשר להסכים: "לא אוכלים בשר בבית - אבל בחוץ כל אחד אוכל מה שאתה רוצה"; או בעניין מסורת: "בבית אוכלים כשר, אך בחוץ כל הורה עושה כרצונו", וכן הלאה. העיקרון הוא שתהיה הבנה מצד אחד, והעדר כפייה מצד שני.

להעביר את זה הלאה: כאשר הילדים כבר גדולים ומבינים, כדאי לשבת איתם לאחר שניהלנו שיחת תאום ציפיות והגענו להסכמות. תפקידנו כהורים הוא להסביר לילדים את מה שהוחלט, ולפתוח לדיון - לפי גיל הילדים - את אפשרויות הבחירה שלהם.

חיה ותן לחיות: במצב שצד אחד כופה את עקרונותיו על הצד השני, מלבד מריבות ומאבקים עלולים חיינו גם להיות רצופים סודות והסתרות, בסגנון משפטים כמו: "אל תגלה לאמא שאכלתי".

כאשר נעבור למצב של "חיה ותן לחיות", בו שומרים אחד על הכבוד והערכים של השני, לא יהיו יותר הסתרה וסודות, וכל אחד יכבד את הדרך שבה השני בחר לחיות.

מה שמתמקדים בו – גדל: זוכרים מה היה בהתחלה? השקענו יותר במה שמקרב בינינו ופחות במה שמרחיק, וזה מה שחיזק את הקשר הזוגי. אם נשקיע זמן איכות בפעילויות ובבילויים משותפים ששנינו אוהבים - נחזק את הזוגיות וניצור חוויות מאחדות. ככל שנתמקד במקרב ופחות במרחיק, וככל שנשקה ונטפח את היחסים, האווירה בבית וההרגשה הכללית שלנו יהיו הרבה יותר נעימות ויחזקו את העתיד המשותף שלנו.

הכותבת היא מדריכת הורים במכון אדלר