על לשון הרע ברשתות החברתיות

בעידן הרשתות החברתיות כל אחד מאיתנו הופך לערוץ תקשורת עצמאי. לרוב, אנשים עושים שימוש חיובי ברשתות החברתיות, מתעדכנים, מתקשרים בקלות, יוצרים קשרים עם אנשים מן העבר ואף מכירים אנשים חדשים

צילום: יעל קוזמנקו & מיכל כחלון // יעל קוזמנקו & מיכל כחלון

בשיתוף ברק רום

מאת: יעל קוזמנקו & מיכל כחלון

הקלות והזמינות של השיח ברשתות יוצר אצל רבים מצג שווא לפיו אין יותר גבולות, יחד עם זאת לא ניתן להתחבא מאחורי החומה הוירטואלית בכל הקשור להוצאת לשון הרע וניתן בקלות לאתר את אותו בריון רשת ולהעמידו לדין.

כך לדוגמא, משרדנו טיפל לאחרונה במקרה אשר נידון בבית משפט השלום. כבוד השופט ברנד חייב בפיצוי כספי בעקבות הכפשת שמה ברבים של אושיית רשת, המנהלת קבוצת פייסבוק “יומנה של רווקה” המונה כ-50,000 חברים.

את דעותיו השונות בחר הנתבע להביע בבוטות, תוך שכינה אותה בשמות גנאי וניצל את חופש הביטוי תוך הפיכתו לחופש הביזוי ובכך גרם לפגיעה בשמה הטוב ובתדמיתה.

השופט פסק כי בגין פרסום המבזה, למרות שהפירסום נעשה בקבוצה מצומצמת יחסית ולא בקבוצה אותה מנהלת התובעת, הנתבע יפצה בפיצוי כספי לא מבוטל של כ-18,000 ש”ח הכוללים הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד.

יעל קוזמנקו & מיכל כחלון
יעל קוזמנקו & מיכל כחלון

לפנייה ישירה אל משרד עורכות דין כחלון-קוזמנקו לחץ/י כאן

בניגוד ללשון הרע, הפגיעה בפרטיות לא מתבטאת בשקרים המופנים כלפי הנפגע, אלא דווקא חושפת אמיתות, רק שלפוגע אין כל זכות לחשוף את אותה האמת ועל כן, פגיעה שכזאת חמורה יותר, שכן היא נעשית באמצעות חדירה למרחב האישי והפרטי של הנפגע.

במקרה שבו מטפל משרדנו בימים אלה מדובר בתובעת, אם חד הורית, אשר החלימה ממחלה קשה כאשר אירוע אישי שעברה, הוביל לפרסום סיפורה בהסכמתה, בקבוצה מצומצמת ברשת חברתית.

בעקבות אותו הפרסום, פנה אליה עיתונאי וביקש את הסכמתה לפרסם את סיפורה ואת הכתבה בתקשורת, את הסכמתה נתנה בתנאי כי תפורסם ללא חשיפת שמה ופניה.

חרף בקשתה המפורשת, פרסם העיתונאי את סיפורה כשהוא חושף את כל הפרטים לרבות תמונתה בכתבה, הן במדיה הכתובה והן במדיה הדיגיטאלית.

פירסום סיפורה האישי, תוך גילוי שמה ותמונתה, הוביל לפגיעה בקודש הקודשים של פרטיותה כשחשף את כל סביבתה לעברה הרפואי הקשה ומצבה הכלכלי והתעסוקתי שאותו ניסתה להסתיר.

המגמה של בתי המשפט לרוב היא להגן על שמו הטוב וכמובן גם על פרטיותו של האדם, כאשר קבלת פיצוי בגין לשון הרע או בגין פגיעה בפרטיות, אינה מחייבת הוכחת נזק והחוק מקנה לבתי המשפט את הסמכות לפסוק פיצוי גם כאשר התובע לא הוכיח את היקף נזקו.

עם זאת, ישנה הבחנה דקה וחשובה בין תחושה אישית של עלבון וחוסר נעימות בפרסום, לבין התרשמות המערכת המשפטית באופן אובייקטיבי כאדם סביר וכל מקרה יבחן לגופו. על כן, מומלץ בכל מקרה של תחושת פגיעה לפנות לייעוץ משפטי של מומחה בתחום, שיבחן את תוכן הפירסום.

הכתבה מאת יעל קוזמנקו & מיכל כחלון - משרד עורכי דין באדיבות אתר עורכי דין  lawguide.co.il.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר