הפוך על הפוך. הדרבי התל-אביבי בכדורסל, שהסתיים אתמול בניצחונה של מכבי ת"א 72:91 על הפועל ת"א, הגיע אחרי שבוע של רעש גדול לגבי משחק שהתוצאה (ואולי גם ההפרש בו) היו ידועים מראש, ולמרות זאת היכל נוקיה התמלא בצופים כאילו מדובר במשחק יורוליג.
רק במשחק הזה, שלא התקיים במשך שש העונות האחרונות, קבוצה שסופגת 19 הפרש יורדת עם לא מעט מחמאות; רק במשחק כזה מכבי לא תוריד את הרגל מהדוושה, ותשחק ב-23 הפרש, שתיים וחצי דקות לסיום, כאילו המשחק רק התחיל; רק במשחק כזה הקהל יישאר דרוך וערני כשהצהובים מובילים בהפרש בטוח. בשורה התחתונה - הרבה הפוך על הפוך.
הולכים על בטוח. לא היה פרמטר אחיד שבו הפועל ת"א יכולה היתה להעפיל על מכבי, או אפילו להתקרב אליה. לא באיכות הסגל, לא בעומק שלו, לא בניסיון ולא בביתיות. ואם זה לא הספיק וכדי להדגיש את הנחיתות - מתן נאור לא שיחק בעקבות פציעה. מהסגל של הפועל נגרע לא רק שחקן חשוב, אלא גם שחקן ברוטציה הקצרה ממילא של ארז אדלשטיין. אנדרדוג כזה כבר מזמן לא נראה באזורנו.
למרות זאת, במחצית הראשונה היה משחק כדורסל, ועל כך הפועל ראויה לכל מחמאה. נכון שכדורסל משחקים 40 דקות, אבל לעמוד על הרגליים במשך כל הדקות הללו עם הכלים של האדומים - זה הישג וחצי. הסיבה לכך היא שהפועל קבוצה מאומנת, ששומרת תמיד ובכל מצב ויודעת בדיוק מה היא מסוגלת לעשות ומה לא. לכן, למשל, כמעט לא נראה אותה זורקת לשלוש, והיא גם תנסה להגיע כמה שפחות למשחק עומד, שם היא פחות טובה.
הסיבה שהפועל עמדה יפה חצי מהזמן היתה הטקטיקה ההתקפית שלה. בונקר לא היה אתמול בדרבי. אדלשטיין נתן לשחקנים שתי הוראות מרכזיות: לרוץ בכל הזדמנות (הפוך מנטייה של קבוצות שבאות להיכל נוקיה כדי להאט) ולשחק פנימה כמה שיותר. לכן במשך שלושה רבעים קלעה הפועל כמעט 70 אחוזים מהנקודות שלה בצבע. מלבד זאת, דמונטז סטיט הציג עוד משחק טוב, וג'ף אלן הוכיח שהוא הזר הכי טוב שהיה כאן בשנים האחרונות מאלה שהחזיקו בחוזה זמני (14 נקודות ו-13 ריבאונדים). אל השניים האלה נצרף את קרטיס קלי, אבל לאחרים ההופעה בהיכל נוקיה היתה הרבה יותר קשה.
אליהו מעל כולם. כל זה הספיק חלקית, אבל אחרי פתיחת הרבע השלישי - הפועל כבר לא שרדה. מכבי השתחררה ונפתחה באיטיות, ההגנה השתפרה ובסופו של ערב היא גרמה להפועל לאבד 20 כדורים. רוב השחקנים שבדרך כלל באים לעבודה הגיעו גם אתמול, ובהם דווין סמית' ויוגב אוחיון ומעל כולם ליאור אליהו. אם נסכם את העונה עד עכשיו, אליהו הוא השחקן הכי טוב של מכבי.
רק השלשות ממשיכות להיות נקודת התורפה של הזמן האחרון. צירוף של שלושת משחקי היורוליג האחרונים עם המשחק של אמש מעמיד את מכבי במאזן לא מחמיא של 16 מ-65 (אתמול 3 מ-14).
מרגישים את השנאה. המשחק עבר בשלום, פחות או יותר, אבל להגיד בפה מלא שהיה נעים להיות אתמול בהכיל נוקיה אי אפשר. השנאה בין שני המחנות היתה באוויר כל הזמן, התיעוב ההדדי מאפיל על זה של אוהדי מכבי להפועל ירושלים ורפרטואר הקללות והנאצות מחליא.
גם ההחלטה למקם את יציע אוהדי הפועל ת"א מעל היציע של אוהדי מכבי היתה טעות. למרבה המזל, זה נגמר רק ביריקות ובחילופי קללות מלמעלה למטה, ולהפך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
