גוד מורנינג, קאבול

לכריסטינה רודולף היה ברור מאוד מה היא רוצה לעשות בחיים. "עוד בנעוריי הוקסמתי משידורי רדיו וחלמתי להיות מנחה", אומרת הגרמנייה בת ה־28. אביה, ששירת כקצין בחיל האוויר הגרמני, רצה שכריסטינה תהיה חיילת כמותו. ולכן, כשסיימה את לימודיה בתיכון, היה לה ברור שהדרך לשלב בין שאיפותיה לתוכניותיו של אביה מוליכה אותה למקום אחד: "רדיו אנדרנאך", תחנת הרדיו של צבא גרמניה. 

אנחנו נפגשים באולפן השידורים החיים היחיד של התחנה, שמשרדיה ממוקמים בבסיס צבאי המשקיף על העיירה מאיין, כמה עשרות קילומטרים מקובלנץ, השוכנת בקרבת הגבול עם צרפת, בלגיה והולנד. שידוריה הראשונים של התחנה היו בבסיס אנדרנאך הלא מרוחק, אתר בעל חשיבות היסטורית: עשור לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הכריז בו קנצלר מערב גרמניה דאז, קונראד אדנאואר, על הקמתו של ה"בונדסווהר", צבא גרמניה, כחלק מהשותפות הצבאית בין ארצו למערב נגד הגוש הקומוניסטי.

הרגישות הרבה לקיומו של צבא גרמני מורגשת עד היום, בגרמניה ומחוצה לה, והיא משפיעה גם על אופן תפקוד התחנה הצבאית: רדיו אנדרנאך יכול לשדר אך ורק מחוץ לגבולות גרמניה, לכוחות המוצבים בחו"ל. קרובי החיילים המשרתים בכוחות הללו, אך נמצאים בגרמניה, יכולים לקבל קוד, המאפשר גם להם להקשיב לשידורים. 

השינוי שעבר הבונדסווהר בשני העשורים האחרונים - מאז איחוד גרמניה, הגביר באופן משמעותי את חשיבות כלי תקשורת זה: כשהחלו השידורים החיים של רדיו אנדרנאך ב־1993, היו חיילים גרמנים מוצבים רק במסגרת כוח בינלאומי בסומליה. היום הם מוצבים באפגניסטן, במפרץ הפרסי, בקרן אפריקה, במאלי, בטורקיה, בעיראק, בסודאן, בלבנון, בקוסובו במימי הים התיכון - ולאחרונה גם בליטא.

כ־3,400 חיילים גרמנים משרתים כיום בכוחות המוצבים מחוץ לגבולות ארצם, כשליש מהם באפגניסטן, הנחשבת למדינת שירות מסוכנת ביותר. גם הנוכחות הצבאית במאלי כרוכה בסכנות רבות. 109 חיילים גרמנים נהרגו בשנים האחרונות במהלך שירותם מחוץ למולדתם - 57 מהם באפגניסטן. זו מציאות חדשה עבור הציבור הגרמני, שאחרי הכנעת הרייך הנאצי חונך על דחיית כל הקשור למיליטריזציה. זו גם מציאות לא קלה עבור משפחותיהם של החיילות והחיילים המוצבים בחו"ל. רדיו אנדרנאך נועד לתת לחיילים תחושה של בית ולמשפחותיהם תחושת קרבה.

"נשלחתי מטעם הרדיו כבר שש פעמים לחו"ל, חמש פעמים לאפגניסטן ופעם אחת לטורקיה", מספרת לי כריסטינה, כשברקע מספרת מהדורת החדשות המוקלטת מראש על בחירת תל אביב לעיר שתארח את האירוויזיון הבא. "ליוויתי את החיילים בכל המשימות שלהם, כדי להכין אחר כך כתבות. יצאתי גם למוצבים הרחוקים ביותר. חוויתי הרבה דברים, גם מצבים מסוכנים שבהם ירו עלינו, למזלי, לא לעיתים קרובות. אבל החוויה החזקה מכל היתה לחוש את האחווה שנוצרת בין החיילים. הם חיים יחד 24 שעות ביממה, חודשים על גבי חודשים, בתנאים לא קלים, וזה הופך אותם למשפחה".

 

לשדר 13 שנה

כבוגר גלי צה"ל היו לי ציפיות שונות מתחנת רדיו צבאית, שאגב, הרחיבה את פעילותה בשנים האחרונות גם לתחום הטלוויזיה. בעוד תחנת הרדיו מפיקה תוכניות משלה - בכללן שלוש שעות שידור יומיות מאולפן הרדיו הממוקם באפגניסטן, ומשודרות לכל יחידות הצבא הגרמני בעולם - תחנת הטלוויזיה משדרת תוכניות שנרכשו או נתרמו על ידי תחנות טלוויזיה ציבוריות, וכן סרטים. באתר האינטרנט של רדיו אנדרנאך יכולים החיילים הגרמנים לבחור סרטים מתוך היצע מוגבל. ביום הביקור שערכתי בתחנת הרדיו והטלוויזיה נבחר הסרט "אנטבה", הגרסה הבינלאומית החדשה והשנויה במחלוקת על "מבצע אנטבה", שנוטה חסד לטרוריסטים הערבים והגרמנים.

רדיו אנדרנאך שוכן בבסיס צבאי סגור, שהגישה אליו מוגבלת ומחויבת תיאום. בכניסה לבסיס תלוי שלט גדול האוסר לצלם במקום. משרדי ואולפני הרדיו נמצאים בבניין נפרד, מצוחצח ונקי, כפי שאולפני גלי צה"ל ביפו לא היו כבר זמן רב. סדר מופתי שולט כאן. צוות התחנה קטן למדי - 67 עובדים, מהם רק שלושה אזרחים. באפגניסטן מוצבים שלושה שדרים וטכנאים. מברלין מקבלת התחנה דיווחים של כתבת מערכת הביטאון של הבונדסווהר. לעיתים קרובות חיילים בשירות בחו"ל שולחים לתחנה דיווחים "עצמאיים" על הנעשה במקומות שהותם השונים.

 

ניצלה מירי באפגניסטן. כריסטינה רודולף // צילום: יח"צ

 

החיילים העובדים בתחנה מחויבים ללבוש מדים בכל זמן עבודתם, וכשהם יוצאים מחוץ למבנה המשרדים שלהם הם חובשים לראשם כומתה. בקרב המתגייסים לשירות בצבא גרמניה - שירות שעשוי להפוך בקרוב שוב לשירות חובה (לאחר שזה בוטל לפני שבע שנים) - הביקוש לשרת ברדיו אנדרנאך גבוה למדי. תהליך הבחירה קפדני ביותר ונוגע רק לאלה המוכנים לשירות קבע ארוך, בדרך כלל במסלול של קצונה: המגיעים לשירות בתחנה מחויבים ל־13 שנות שירות צבאי, לפחות. לכן, גם גיל העובדים בתחנה מבוגר מגיל המשרתים בגל"צ, בני 27 בממוצע - אם כי יש גם לא מעט עובדים בני 45 ומעלה.

 

במעגל סגור

השדרים מקפידים לשמור על רוח צעירה בשידוריהם, בהתחשב בעובדה שרוב המאזינים להם בשטח הם בתחילת שנות ה־20 לחייהם. ההכשרה המקצועית נעשית על ידי הצבא במשך תשעה חודשים, ומאפשרת למסיימים את התוכנית במסלול הלא־טכני להיות שדרים, מנחים ועיתונאים בו בזמן. למרות ששידורי רדיו אנדרנאך הם "במעגל סגור", כלומר אינם פונים לציבור הרחב אלא רק לחיילים ולקרוביהם המיידיים, הפכו כמה מוותיקיה לכוכבים, לאחר שיצאו לשוק התקשורת החופשי. 

רדיו אנדרנאך משדר הרבה ספורט ומוזיקה עכשווית, וגם תוכניות "כבקשתך". אחת לשבוע הם מקדמים אלבום חדש. החיילים בשטח מדרגים מצעד להיטים משלהם. נטע ו"טוי" עדיין לא תפסו את קהל המאזינים הצבאיים הצעיר בגרמניה, אומרים לי במחלקת המוזיקה ומוסיפים: "זה פריקי מדי". 

רדיו אנדרנאך אינו משדר תכנים צבאיים בעלי רגישות, מאחר שבאזורים שבהם נקלטים שידוריו יכולים לשמוע אותם גם מקומיים. הרדיו ממעיט להעלות לשידור באופן עצמאי פוליטיקאים, אלא אם כן הם ביקרו חיילים בחזית או מדברים על נושאים הקשורים לצבא. החוק הגרמני אוסר פוליטיזציה של הצבא. "פוליטיקאים לא יכולים להשתמש בנו ככלי, ואנחנו לא מעוניינים להפוך כרוז של פוליטיקאים", אומרים לי מפקדי התחנה. אין גם עדכוני תנועה.

"מה קורה כשהחיילים נהרגים בשירות?" אני שואל. "זה רגע מאוד מיוחד", משיבים לי אנשי המערכת, "אנחנו משדרים ידיעה בעניין רק לאחר שכל הפרטים אושרו ואומתו על ידי משרד ההגנה וקרובי המשפחה יודעו. אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שבו הקרובים מקבלים את הידיעה לא מגורמים מוסמכים ולא באווירה הנדרשת". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו