מצוקת דיור? כבר ב־1948 היה יקר לבנות פה

ב־10 באוקטובר 1948 פרסם שר העבודה והבינוי, מרדכי בנטוב, תוכנית חדשה לפתרון מצוקת הדיור המחריפה בכל רחבי הארץ. לדבריו, עלויות הבנייה הן האשמות במצב המידרדר: "יש לחפש דרכים להפחית את עלויות הבנייה מחד, ולפתח שיטות בנייה חדשות וזולות מאידך", אמר במסיבת עיתונאים שקיים בתל אביב השבוע לפני 70 שנים.

השר בנטוב האשים את מפעל המלט נשר ביצירת הבעיה, כשטען שמאז עבר המפעל לידי בעלים חדשים - מחירי מוצריו הרקיעו שחקים: "מחיר המלט הפך לדמיוני, משש לירות לטונה הוא קפץ ל־12 לירות, ואילו מחיר הסיד עלה משבע לירות ל־15". השר הודיע על כוונתו "לקיים ביקורת קפדנית ומקיפה על מחירי חומרי הבניין המיוצרים בארץ, כדי לוודא אם מוצדקים המחירים החדשים של מלט, סיד ואבן".

בעיה נוספת שהתפתחה בשוק הבנייה היתה מחסור אקוטי בידיים עובדות: "הביקוש הגדול לעובדי בניין יצר שוק שחור לבעלי מקצוע, שמייקר את הבנייה", אמר השר. "אנו נפעל במהירות כדי להכשיר ולאמן בעלי מלאכה במספר מספיק, ונאפשר להם השתרשות במקצוע".

מסיבת העיתונאים גררה תגובות אינטרסנטיות רבות בעיתונות העברית. ארגון הקבלנים, למשל, הודיע ש"אם באמת חשוב לשר בנטוב לקדם פתרונות למצוקת הדיור בישראל, ייטב אם יאסור מכירה של מגרשים לשוק הפרטי ויתמקד במתן בלעדיות באספקת קרקעות לחברות השיכון הקבלניות בלבד".

איגוד בעלי הבתים בדירות מפתח מחה על עליית מחירי השכירות בדירות, בעוד חבריו ממשיכים לקבל, מכוח חוק שכירות בדמי מפתח, סכומים חודשיים נמוכים. האיגוד הציע לשר בנטוב להטיל מסים מוגדלים על דיירי דירות דמי המפתח, ובכך "יימלטו רבים מהם מאחזקתם בדירות, ורבות מהן תצורפנה להיצע הדירות למגורים, שכה דליל בזמנים אלה".

איגוד בעלי המכולת נתן רעיון משלו לפתרון מצוקת הדיור: "על שר הבינוי לבוא מייד בדברים עם שר החקלאות ושר האספקה, ולדאוג לכך שמוצרי המזון במכולת יוזלו, ובכך תתאפשר הפחתת שכר העבודה גם בתחום הבנייה".

ניצני יצוא בתעשייה: סכיני גילוח ישראליים משווקים בחו"ל

השבוע לפני 70 שנים דיווח יהושע אובסי קלוצמן, בעלי בית החרושת לסכיני גילוח "אוקבה" שבמושב נחלת יהודה (מצפון לראשון לציון), כי "מגעים לתחילת משלוחים של מוצרי המפעל המשובחים לחו"ל נחלו הצלחה, ובקרוב יישלח מטען ראשון של סכיני גילוח מארץ ישראל לפולין".

הודעת קלוצמן עוררה שמחה במשרד המסחר והתעשייה, ששכן בקריית הממשלה בשרונה תל אביב ונוהל בידי השר פרץ ברנשטיין. "פנינו חייבות להיות מופנות גם ליצוא, שכן אנו זקוקים באופן נואש להכנסת מטבע זר לקופת המדינה", הסביר ברנשטיין.

ב־11 באוקטובר 1948 הצטרף סגן שר האוצר, דוד הורוביץ, הממונה על התכנון המשקי, למאמצי קידום היצוא. "אנו זקוקים ל־2.5 מיליארד דולר לאורך עשר השנים הבאות, כדי שנוכל לקלוט ולבסס כלכלית את מיליון העולים הצפויים להגיע למדינתנו", אמר הורוביץ. הוא הוסיף שהממשלה תתחיל "בקרוב" לעודד השקעות הון זר בישראל ותעניק הטבות מיוחדות למשקיעים פרטיים מחו"ל שיכניסו לארץ כספים להקמת מפעלים של מוצרים אטרקטיביים ליצוא. הטבות אלה יכללו הקצאת קרקעות חינם למבני תעשייה, הורדת מסים ומתן אפשרות למשקיעי הון זר מחו"ל להוציא את רווחיהם מהארץ בדולרים.

"מומחים יש לנו די והותר", הסביר הורוביץ. "מה שאנו זקוקים לו כעת זה הון והקמה של אמצעי ייצור ליצוא, כדי שהארץ תוכל לשאת את עצמה במובן הכלכלי".

מפעל "אוקבה", שהיה מהראשונים לייצא תוצרת ישראלית לחו"ל אחרי קום המדינה, הוקם ב־1934 והיה הספק הראשי של סכיני גילוח בארץ ישראל. בין השאר, הוא סיפק ממוצריו לכוחות הבריטיים שפעלו במזרח התיכון, ונכנס לקשיים כשהבריטים עזבו את הארץ.

השבוע לפני 70 שנים אמר המייסד קלוצמן: "רבים היו סבורים, בעקבות המכה הקשה שספגנו עם סיום המנדט הבריטי ותחילת מלחמת העצמאות, שסיכויי ההישרדות שלנו קטנים המה, ואחרים ריננו שהנה הנה קלוצמן מוציא את מפעלו מארץ ישראל. לעומת זאת, זה עתה סיימנו את החלפת מכונות הייצור בחדישות יותר, אנו בתהליכי קליטה של עובדים חדשים, ופנינו מופנות להרחבת האספקה של תוצרתנו גם מעבר לים".

נוסדה המפלגה הפרוגרסיבית

ב־10 באוקטובר 1948 נערך באולם הבימה בתל אביב כנס הייסוד של המפלגה הפרוגרסיבית, שהוקמה מאיחוד של אנשי מפלגת "העלייה החדשה" הליברלים, אנשי העובד הציוני בעלי הזיקה הלא סוציאליסטית וחלק מאנשי מפלגת הציונים הכלליים.

הגוף הפוליטי החדש הוקם בחופזה, לקראת הבחירות הראשונות לכנסת שעמדו להתקיים בתוך זמן קצר. קו המפלגה נשען על "חזון יצירת מרכז פוליטי שאינו ימין ואינו שמאל, אלא מהווה לשון מאזניים המאחדת בין קצוות הקשת הפוליטית הישראלית, מתוך רצון להיות לפה עבור בני המעמד הבינוני, החילוני, ונושאי דגל היוזמה החופשית".

על הבמה באולם ישבו מנהיגי המפלגה החדשה: פליכס רוזנבליט (פנחס רוזן), חבר הממשלה הזמנית ולימים שר המשפטים הראשון; משה קולודני (קול), חבר הנהלת הסוכנות (לימים חבר כנסת, שר הפיתוח ושר התיירות); אברהם גרנובסקי (גרנות), יו"ר קק"ל (לימים חבר כנסת), ואחרים.

כיאה לזמנים ההם, גם המפלגה הפרוגרסיבית ארגנה לעצמה במהלך השנים בניין במיקום מרכזי, שנשא את שמה, במפגש הרחובות המלך ג'ורג' ושדרות בן ציון בתל אביב. בהמשך הוציאו הפרוגרסיבים עיתון יומי בשם "זמנים", שמטרתו היתה "להוקיע את הרקוב, להרים על נס את החיוב ולהוות שופר וכלי שרת לאינטרסים הכלליים של המדינה". בפועל שימש העיתון במה לפולמוס פובליציסטי בין מנהיגי המפלגה, שרובם היו חסרי כריזמה ושעממו את הקוראים במאמרים ארוכים.

המפלגה הפרוגרסיבית ישבה בכל ממשלות ישראל עד סוף שנות ה־50, וכוחה האלקטורלי נע בין ארבעה לשישה מנדטים. היא פעלה לקידום המשק הפרטי ודרשה את הפרדת הדת מהמדינה ושמירה על זכויות האזרח. ב־1961 התמזגו חלק מחבריה עם מפלגת הציונים הכלליים והקימו יחד את המפלגה הליברלית - שהתמזגה ב־1988 לתוך הליכוד.

מתעכבת הנפקתם של דרכונים ישראליים

חמישה חודשים חלפו מיום הקמת המדינה, ודרכונים ישראליים אינם בנמצא. אזרחי ישראל שיוצאים לחו"ל משתמשים בלית ברירה בפספורטים הבריטיים שבידיהם או בתעודות "לסה פסה" (תעודת מסע זמנית) שמנפיק להם משרד הפנים.

הדרכונים לא הונפקו לפי שעה, שכן חוק האזרחות הישראלי טרם נחקק, ולא ברור מהם התנאים והמגבלות על הוצאת הדרכונים. כמו כן, טרם הגיע לארץ משלוח של נייר איכותי לצורכי הדפסת הדרכונים, ובנוסף, חברי ועדת הסמל טרם הגיעו להסכמה בדבר עיצוב כריכת

הדרכון הישראלי. נקבע שהעניין יובא "בקרוב" להחלטת חברי הממשלה הזמנית.

לחיילים אסור להיכנס לקולנוע בירושלים

השבוע לפני 70 שנים נעמדו שוטרים צבאיים בפתח בתי הקולנוע בירושלים והתריעו בפני כל לובש מדים שחל איסור על אנשי צבא לבקר באולמות הקולנוע, בפקודה.

הסיבה לאיסור היתה סכסוך שפרץ בין קצין העיר בירושלים לבין הנהלת בתי הקולנוע בעיר, שסירבו להצטרף למגמה שרווחה אז בכל רחבי הארץ - להעניק לחיילים במדים הנחה מיוחדת על הכרטיס לסרט.

בעלי בתי הקולנוע הירושלמים נקטו, מנגד, צעד דרסטי משלהם, כשהתארגנו כאיש אחד, צעדו למשרדו של ראש העיר, דניאל אוסטר, והשליכו את מפתחות בתי הקולנוע שלהם בהפגנתיות על שולחנו. ראש העיר הבטיח שיבוא במהרה בדברים עם קצין העיר, כדי למצוא פתרון לבעיה.

"בקרוב יוקמו עוד 120 יישובים חדשים בארץ"

השבוע לפני 70 שנים דיווח יוסף ויץ, מראשי קרן קימת לישראל, על כוונת הארגון להקים בשנה הקרובה "לא פחות מ־120 נקודות יישוב חקלאיות חדשות". ויץ מסר שהיישובים שיוקמו יתבססו על חקלאות, וצפויים להתיישב בהם לא פחות מ־10,000 איש, בעיקר חיילים משוחררים ועולים חדשים.

"הערבים בבריחתם נטשו שני מיליון דונם קרקע", דיווח ויץ, "אך עלינו לרכוש את השטח במחיר מלא, ולשם יישום תוכנית ההתיישבות יהיה צורך ברבבות מיליוני לירות".

יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו