לוחמת מזן אחר: היילי הטיחה את האמת בפרצופו של העולם

יהיו אשר יהיו נסיבות עזיבתה של שגרירת ארה"ב לאו"ם, ניקי היילי – לישראל ההפסד עצום. אמנם בממשלים האמריקנים כיהנו הרבה אוהבי ישראל במשך שנים ואפילו באו"ם כבר היו שגרירים שהם תומכים מושבעים כמו היועץ הנוכחי לביטחון לאומי, ג'ון בולטון. אך היילי הייתה לוחמת מזן אחר. אלה לא רק העמדות הפרו ישראליות שהביעה, אלא האופן החד, הבהיר, הפשוט, הטבעי והסוחף בו התבטאה.

אחרי עשרות שנים בהן אנו הישראלים צברנו בטן מלאה על האו"ם, צביעותו, הטייתו האנטי ישראלית ורפיסתו, באה היילי ובכריזמה החייכנית שלה הטיחה בפני העולם את כל מה שאנו חושבים: על הפלסטינים, על אונר"א, על חמאס, על חיזבאללה, על איראן ועל התעלמות הארגון שאמור היה לקדם את השלום בעולם מכוחות הרשע הקמים לכלותו. את הכל אמרה היילי ישר לפנים, בלי להצטעצע ובלי למצמץ.

בקול כמעט מונוטוני ועם בת צחוק שאיש לא הצליח להוריד לה מהפנים, היא קרעה את מסיכת הצביעות מעל פני האו"ם והמדינות החברות בו. והיא עשתה זאת כפי שאף שגריר אמריקני לא עשה, ולמען האמת גם הרבה מהשגרירים הישראלים לא.

ואם נתייחס לסיפור הידוע על הרבי מלובביץ', ששלח את נתניהו לאו"ם עם הברכה "בחדר חשוך גם נר קטן נותן הרבה אור" – אזי היילי לא הייתה נר אלא פרוז'קטור עצום.

בזכותה אמריקה פרשה מאונסק"ו ומהגוף הקרוי "מועצת זכויות האדם". בגללה האו"ם שקשק מחשש שאמריקה תקצץ לו תקציבים. בתרומתה העצומה, אמריקה הבהירה לעולם באופן שאינו משתמע לשני פנים, שפליט אפשר להיות דור אחד או שניים, לא ארבעה וחמישה. בשלה, האו"ם ומדינות העולם המיוצגות בו, יתקשו לעטות מחדש את הסטנדרט הכפול כלפי ישראל – היילי כבר חשפה את צביעותם.

היי שלום, ניקי היילי. מבחינתנו היהודים, את מותירה חלל עצום.