"מערכת היחסים הזאת הפתיעה הרבה מאוד אנשים, כולל אותי ואת בבו"

יום חמישי בצהריים, ונדמה שהשמש בארסוף עובדת שעות נוספות. הרחובות כמעט דוממים, למעט מכונית ספורט אחת, שחורה, מהסוג שרואים רק בסרטי אקשן, שחולפת במהירות ונעלמת אל תוך הנוף. בין עשרות הווילות המושקעות של אנשי העסקים, שיכולים להרשות לעצמם לגור על הים, נמצאת גם זו של מירי בוהדנה ובבו קובו. ימים ספורים לפני הפגישה שלנו עם בוהדנה הגיעה אלינו השמועה שעשויה להפוך לאייטם הכי חם במדורי הרכילות: אחרי 16 שנות זוגיות, צפוי אחד הזוגות הכי מסקרנים של תעשיית הבידור למסד את היחסים. 

"אני לא אומרת שום דבר", היא נזהרת בדבריה, אבל מתקשה להסתיר את החיוך המאושר. 

לכתוב "אין תגובה"?

"'אין תגובה' אומרים על משהו לא טוב, זה לא המקרה". 

מאוחר יותר, קובו קופץ הביתה להגיד שלום לאישה שלו. אני מנצל את ההזדמנות כדי לשאול גם אותו, והוא מפתיע: "קניתי טבעת נישואים עם השמות של שנינו עליה. הכל כבר מוכן".

בוהדנה, בקרוב תלבשי לבן?

"מבחינתי, אפשר עם ג'ינס וטי־שירט".

הרבה מוזמנים?

"לא. גם כשהיו לי שאיפות להתחתן, לא ראיתי את עצמי עושה אירוע של אלפי אנשים ויורדת מהליקופטר. גם יום הולדת אני לא חוגגת לעצמי. אני אוהבת לחגוג לאחרים, אבל מביך אותי שחוגגים לי". 

כמעט אין בחורות שלא חולמות על היום הזה.

"אלה דברים שהכניסו לנו לראש כשהיינו ילדים, שחשוב להתחתן. כנערות רובן פנטזנו על השמלה הגדולה, אבל אותי זה אף פעם לא עניין. בשום שלב בחיים לא הקדשתי חשיבות לשאלה איך אני איראה ככלה". 

והרעיון עצמו?

"הרעיון להתחתן עבר לי בראש, אבל עם השנים הבנתי שזוגיות יכולה להתקיים גם בלי זה. ההורים שלי לא פמפמו את זה ולא אמרו לי משפטים כמו 'בעזרת השם, בחתונה שלך'. דודות שאני רואה מדי פעם היו אומרות לי, 'בקרוב אצלך'. אמא שלי דווקא אמרה, 'תדחי את זה, תמצי את החיים, ורק אז תתחתני'". 

איך הם הגיבו לקשר ביניכם?

"כשהם הכירו אותו, הם לא חשבו שנחזיק כל כך הרבה שנים יחד. מערכת היחסים הזאת הפתיעה הרבה מאוד אנשים, כולל אותי ואותו".

ואיך הם מתייחסים אליו היום?

"הם מכירים אותו ואוהבים אותו". 

אז בקרוב תהיי מירי קובו בוהדנה?

"כבר שיניתי את שם המשפחה בתעודת הזהות לקובו בוהדנה, כי יש לנו ילדים משותפים, וכולם תחת השם קובו".

•  •  •

בכניסה לווילה שלהם מקבלים את פני האורחים הכלבים בוריס, דני אפור שמגיע למותן של בעלת הבית, ומונגול, דוג דה בורדו קצת קטן ממנו. בפנים חמישה חתולים, שבע טרנטולות, נחש אחד וכמה אוגרים. הרשימה הזאת לא כוללת את שלושת הסוסים בבעלותם שגדלים בחווה בגעש ומקבלים טיפול יומי מבוהדנה בעצמה. 

חשבתי לשאול אותה מה היא מחפשת בארסוף, אבל כשפסעתי פנימה אל הווילה הענקית, שנרכשה ב־2015 תמורת 16 מיליון שקלים, ויתרתי. יש כאן 450 מטרים רבועים, וכדי לראות את התקרה צריך להרים את הראש כמעט 180 מעלות. מרכז הבית נמצא בקומה העליונה. שני סלונים, מטבח גדול ומרפסת רחבה. הקירות גדושים ביצירות אמנות, רובן פרי מכחולו של בעל הבית. הבריכה נמצאת למטה.

אבל יותר מכל, אי אפשר להתעלם פה מהנוף. נוף מרהיב, מרחק עשרות מטרים מהים, שהופך ליפה בהרבה כשאחת הנשים היפות בישראל יושבת לפניו. לפעמים נדמה שאנחנו על סט צילום חלומי, ובעוד רגע ייצאו מפה תמונות שיהפכו לשלטי חוצות באיילון.

"לפעמים כשמדברים איתי על הגילאים שלנו, זה מצחיק אותי, הוא יותר ילד ממני". עם בבו קובו // צילום: מאיר פרטוש

אפשר להודות, סדר היום של בוהדנה עשוי לעורר קנאה. "אני מתעוררת בבוקר עם הילדים, רבה איתם מה ללבוש, מכבה להם את הטלוויזיה, מזרזת אותם עד שיוצאים לבית הספר. כשאני חוזרת, יש לי את הרגע שלי לנשום. אני מכינה לי כוס קפה, עוברת על העיתונים ויוצאת לשיעור יוגה, ומשם לרכיבה על סוסים. יש לי מעט סידורים שאני צריכה לעשות, כי יש אנשים שדואגים לרוב הדברים. אחר כך אני אוספת את הילדים ונמצאת איתם".

•  •  •

הילדים הם בן (12), אסתר (8) ורפאל (7). שלושתם תלמידי בית הספר המונטסורי בקיבוץ געש. בעת פגישתנו הם עדיין בבית הספר, ובבית מסתובבים העובדים האחראים לתחזוקת הבית: מנקה, מבשלת, מכבסת, גנן ואנשי תחזוקה. מי שדמיין בעלת בית רודנית שמחלקת פקודות בטון קשוח, יתאכזב. כל פנייה לאחת העוזרות נפתחת בצמד המילים "חיים שלי" ומסתיימת ב"תודה". לרגעים היא נשמעת כמעט מתנצלת על עצם הבקשה.

אני מניח שאם אשאל את הילדים מי הכין להם לאכול, הם לא יענו "אמא".

"תלוי באיזה יום. אם תשאל אותם בשישי־שבת, הם יגידו לך שאמא אפתה, בישלה והכינה הכל. באמצע השבוע, רוב הזמן יש מישהי שמכינה בשבילנו".

למה את צריכה מכבסת?

"יש כאן הרבה כביסות. יש כאן שלושה ילדים, עם תחלופה מטורפת של כביסות. רק בבו לבד צריך כובסת, כי הוא אוהב שמכבסים ומגהצים ומניילנים, כמו בניקוי יבש". 

23 שנים לאחור. השנה היא 1995, יאנה קלמן נבחרת למלכת היופי של ישראל. בוהדנה בת ה־17 זוכה במקום השני ובתואר נערת ישראל. כעבור שנה היא מתגייסת ונשלחת לשרת במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

עם שחרורה מצה"ל היא הופכת לכוכבת חיי הלילה של ישראל ולאייטם קבוע בכל מדורי הרכילות. קיצונית ומוגזמת, כזו שמחליפה את צבע השיער בכל פעם שהיא יורדת לשפוך את הזבל, ומוסיפה עוד קעקוע בכל שעה פנויה. 

"עשיתי אז את מה שכולם עושים היום. קעקועים, פירסינגים, צבעים בשיער. אמרו אז, 'איזה פראית', 'איזה נועזת'. בדיעבד אני מבינה שהכל מתחיל ונגמר במה שהנשמה מחפשת. בתקופה ההיא חיפשתי רעש וצלצולים, ושיראו אותי". 

התקופה ההיא זכורה לך לטובה?

"יש לי קצת בלקאאוט מהתקופה ההיא, אבל אני לא מצטערת לרגע על הקרחניסטית שהייתי. אני שמחה שעשיתי ושבדקתי. אם לא הייתי עוברת את זה, יכול להיות שהייתי חיה היום עם סימני שאלה וחושבת שפספסתי, או מנסה להתחיל הכל מאוחר יותר. בגיל 50 היית רואה אותי רוקדת על ברים".

מה היית אומרת עכשיו למירי של פעם?

"יש מצב שהייתי מרימה גבה ואומרת, וואלה, הבחורה הזאת בחיפושים עצמיים, ומישהו צריך לכוון אותה, כי יש לה פוטנציאל. היא רק צריכה ויסות קטנטן, והכל יסתדר. מי שבאמת עשה את זה בסופו של דבר זה בבו". 

בבו קובו נולד לפני 66 שנים תחת השם זארי. את הכינוי בבו קיבל מאמו בילדותו. הוא נחשב לאחד מאנשי העסקים הצבעוניים והמסקרנים בישראל, והגיע מהאליטה הבולגרית של יפו.

את הקריירה שלו התחיל בגיל 17, כשאמו פתחה לו חנות ושלחה אותו להביא סחורה מהונג קונג. מהר מאוד הוא הוכיח להונג־קונגים שגם בלי לדבר סינית או אנגלית אפשר לעשות עסקים לא רעים בכלל.

הדרך לאירופה ולארה"ב היתה קצרה. ב־1994 עשה את עסקת חייו, כשרכש את השוק "קמדן מרקט" פושט הרגל בלונדון, והפך אותו לשוק מעצבים ולאתר תיירותי מוביל. הרכישה הניבה לו דמי שכירות של עשרות מיליוני שקלים בשנה. לפני ארבע שנים מכר את השוק לאיש העסקים טדי שגיא בסכום של יותר מ־2.6 מיליארד שקלים, ובכך סיים את עסקיו בממלכה. 

•  •  •

הם הכירו לפני 16 שנה בבר תל־אביבי. הוא היה אז פרוד עם שלושה ילדים, והיא פרודה טרייה, צעירה ממנו ב־25 שנים. רק לאחרונה השלים קובו את הליך הפרידה מאשתו לשעבר רותי, והם התגרשו באופן רשמי.

"הרבה גבות הורמו על הקשר בינינו", אומרת בוהדנה. "ובצדק, כי באופן רשמי הוא היה נשוי. אבל לא היה פה סיפור של אנג'לינה ג'ולי וג'ניפר אניסטון (ג'ולי החלה את הקשר עם פיט בתקופה שבה הוא עדיין חי עם אניסטון; ע"ס).

"גם בשבילנו הכל היה לוט בערפל, ולא ידענו לאן זה יוביל. היו לנו הפסקות וכל מיני אפיזודות קצרות אחרות, עד שהבנו שאנחנו לא יכולים לחיות אחד בלי השני. משם זה התפתח. היום כולנו ביחסים מאוד טובים, אנחנו ביג מודרן פמילי". 

איך היחסים ביניך לבינו?

"מיצינו את עניין המריבות. יש בינינו מחלוקות, ולפעמים הן נשמעות גם ליד הילדים, כי הם צריכים לראות גם שאמא ואבא לא מסכימים על דברים, במיוחד בעניין של חינוך. אבל לדברים האלה יש פתרון, ובדרך כלל הפתרון הוא מיידי, בלי לסחוב את זה.

"אם יש עלבון של מי מאיתנו, או מילה לא במקום, אני באה ואומרת לו, או שהוא יכול לראות לבד על הפנים שלי, ולבוא אחרי שתי דקות ולדבר על זה. בגלל שאני מכירה את בבו אני יודעת שצריך לבוא אליו בטוב ולא ברע, כי כשאתה בא באיום או בצעקות, הוא נאטם. לכן הנטייה שלי היא לא לצעוק דברים אלא להסביר דברים, בחיבוק ובאהבה. רק ככה אנחנו מצליחים לתקן את הדברים. 

"היו מעט מאוד מקרים שנשברו הכלים, ואמרנו אחד לשני 'תלך מפה' או 'תלכי מפה'. נו באמת, לאן נלך? אנחנו תחת אותה קורת גג, וכל מה שנשאר לנו זה להסב אושר אחד לשני. 

"אהבה היא משהו שמשנה צורה כל הזמן, והיא באה בכל פעם ממקום אחר. פעם היא באה עם יותר תשוקה, ופעם עם יותר דאגה. היום אני דואגת לבריאות של בבו כמו אמא, וזה עוד פן ביחסים.

"התנודות האלו שאנחנו חווים הן בסדר. אם נוח לבן אדם במקום שבו הוא נמצא, והוא מגשים את עצמו ויש לו עניין מהחיים והילדים בריאים - הכל בסדר".

איפור: גלית ורטהיים, שיער: אודרי שוקרון, סטיילינג: ראובן כהן, ע. סטיילינג: לירון שטיינמץ, חולצה: דולצ'ה וגבאנה לאמור

בוהדנה תחגוג בדיוק בעוד שבוע יום הולדת 41. בינה לבין קובו מפרידות 25 שנים. הוא שמרן, והיא דוגמנית פרובוקטיבית לשעבר.

"לפעמים כשמדברים איתי על הגילאים שלנו, זה מצחיק אותי", היא אומרת. "הוא יותר ילד ממני. יש לו אנרגיה בלתי נגמרת של ילד, והוא לא צפוי. כל הזמן יש הפתעות. חוץ מזה, תוסיף את המטען של סיפור החיים שלו. הוא מרתק".

ובכל זאת, יש לא מעט פערים.

"נכון. כשהקשר בינינו התחיל להתחזק ולהיות רציף, הוא גרם לי לחשוב שקעקועים על גוף של אישה זה זול. שאין בזה שום קלאס. הלכתי לרופא עור במשך שעות כדי להוריד אותם, וכשהוא היה מבסוט - אני הייתי הכי מבסוטית". 

הורדת כדי לְרצות אותו, או שהסכמת שהם לא הולמים אותך?

"הוא האיר את עיניי. אמר לי, 'עכשיו זה מגניב, אבל דמייני אותך הולכת בעוד עשר שנים לאסיפת הורים, וכל הגוף שלך קעקועים'. הבנתי שיש בזה משהו.

"יש כאלה שיקראו את זה ויגידו, שטויות, קעקועים זה אחלה. הכל בעיני המתבונן. בדנ"א של בבו אין מקום לדברים האלה. בדיעבד, הסרת הקעקועים היתה אחד הדברים הכי חכמים שעשיתי. עד היום אני מקבלת טלפונים מנשים ששואלות אותי איפה הורדתי".

הוא שמרן?

"מאוד, אבל במובן שאישה צריכה לכבד את עצמה ולהתלבש בסטייל. מבחינתו, אישה עם נעל שטוחה זה יותר סקסי מאישה על סטילטו. הוא הפך אותי לאישה מעודנת יותר. היום, כשאני לובשת שמלת ערב ואנחנו יוצאים לאירוע, אני מרגישה שאני הרבה יותר מכבדת אותו ואת עצמי. מבפנים הוא לא שינה לי את הנשמה, נשארתי אותה מירי.

"היום אני מאמינה שיופי בא ממקום הרבה יותר עמוק. יופי חיצוני יכול להסתכם בכמה שניות, אבל אם בן אדם לא מביא משהו מעצמו, זה לא משנה. אני חושבת שהשנים היטיבו אותי". 

אף שבוהדנה מדורגת בצמרת של הסלבס בישראל, לא תראו אותה מבלה במקומות הטרנדיים או בארוחת ערב ב"קנטינה". הריחוק הזה הוא אחת הסיבות שהפכו אותה ואת בן זוגה לאחד הזוגות המסקרנים בביצה. 

"אנחנו לא יוצאים המון. אנחנו אוהבים להיות בבית ולארח. גם כשאנחנו יוצאים, אנחנו בוחרים מסעדות לא טרנדיות, ולא כי אנחנו בזים לזה, חלילה. אנחנו פשוט אוהבים את השקט.

"כשאנחנו יוצאים, בבו מרגיש תמיד תחת עיניים בוחנות. כשמסתכלים עלינו הוא מרגיש עירום ונכנס לחרדות. הוא תמיד שם לב לזה".

מה בכל זאת גרם לכם להגיע להשקה של מלון "סטאי" בתל אביב לפני חצי שנה?

"האחים נקש הם חברים טובים של בבו. הוא ידע מראש שזה הולך להיות אירוע מתוקשר, והכין את עצמו נפשית. כשהגענו, הוא מייד שתה כוסית וויסקי, ולא רק שהוא נהנה, אלא גם נשאר אחרי שהלכתי, כי היה לי יום צילום למחרת. הוא מבין שזה לא נורא, אבל הכל עניין של הרגל, והוא בוחר שלא להתרגל לזה. אני מכבדת". 

רוב הזמן הוא בארץ או בחו"ל?

"עכשיו הוא בעיקר בארץ, בגלל שהוא מכר את קמדן מרקט. בבסיס שלו הוא יזם, והמוח שלו עובד כל הזמן. בוא נגיד שהוא לא נח על השמרים, הוא כל הזמן עובד".

מה בעצם הוא עושה כל היום?

"הוא מצייר הרבה (לזוג בית קטן שצמוד לווילה, ובו מצייר קובו; ע"ס). מקודם הוא שלח לי בטלפון צילום של משהו חדש שצייר. רוב הציורים של הבית, שאתה רואה, זה הוא צייר.

"יש לו משרד שבו הוא מארח. הרבה פעמים הוא בים, עושה ספורט ושט בחסקה. יש לו חברים טובים שאיתם הוא משחק שחמט".

מה עם העסקים?

"כרגע הוא חותם בלשכה" (צוחקת).

את מעורבת בעסקים שלו?

"ממש לא, יש לי חוש עסקי אפס". 

יש לכם הסכם ממון?

"כשמערכת היחסים תפסה רצינות ונכנסתי להיריון, הוא החתים אותי על הסכם ממון. אני מייד הסכמתי לחתום על כל מסמך, כדי להרגיע את כולם, שלא יחשבו שיש לי כוונות נסתרות. הכוונה היתה טהורה לגמרי".

•  •  •

השעה אחת בצהריים, שלוש שעות לפני שהילדים ("הדבר העיקרי בחיים שלי") חוזרים הביתה.

"הם באים אחרי ארוחת צהריים וחוג בבית הספר. בבית הם נחים קצת, וממשיכים כל אחד עם התוכניות שלו - חוגים, חברים. דאגתי למלא להם את היום, כדי שלא יצטרכו לשבת עם הטלפון ולהתלונן שמשעמם להם.

"אני רוצה להכניס סעיף חדש מול ההפקה, שרוב הזמן אהיה עם תלתלים". עם שופטי "משחקי השף", מושיק רוט, אסף גרניט ויוסי שטרית

"יש פה מטפלת כגיבוי, והיא אחראית להסעות של כל אחד. זה אולי נשמע לך מוזר, אבל כל הורה יגיד לך שהסיפור הזה של להביא־להחזיר יכול להיות מאוד קשה, במיוחד כשיש שלושה ילדים שעושים דברים שונים.

"כשאני בבית, הם תמיד בסביבה שלי. ברור שהם יכולים להיות עסוקים בעניינים שלהם, אבל אני המרכז. הם מאוד אוהבים את המטפלת ויש להם יחסים טובים איתה, אבל אני פה בשבילם". 

היא ישנה בבית?

"לפעמים. כשבבו היה על הקו לונדון־תל אביב, הייתי צריכה מישהו שיגור איתי, כי הם היו קטנים, והזדקקתי לעזרה בלילה. אמא שלי היתה איתי בתקופה ההיא".

למי מהם את הכי קשורה?

"בן, הבן הבכור שלי. הוא מאוד מאתגר אותי, כי הוא סקרן מאוד, עם סף התרגשות גבוה. בוא נגיד שלא פסחה עליו שום הפרעת קשב וריכוז, והוא צריך סבלנות, ויש לי את כל הסבלנות בשבילו.

"הוא ילד סופר מיוחד. בגיל 10 הוא כבר צנח צניחה חופשית, ומאז צנח כבר חמש פעמים. הוא צולל בים עם בלונים לעומקים מטורפים, מגדל טרנטולות, ויש בו אהבה מטורפת לטבע ולחיים. אני אומרת לו כל הזמן: 'כל עוד אתה נשאר בן אדם טוב והאש שלך לדעת דברים בוערת - אני איתך. ביום שאראה שאתה פרזיט ובטלן, זה יהיה היום שתתחיל להרגיש אותי'". 

ומה עם הקטנים?

"הקטנים הם אור, הכל הולך להם קל". 

איזו אמא את?

"אני אוהבת את האימהוּת, זה הדבר שהכי מאתגר אותי בחיים. אני מנסה לתת לילדים האלה את כל מה שאני לא קיבלתי. להסביר להם את מה שלא הסבירו לי. לדבר איתם על אהבה, על מיניות ועל מעשים טובים ולא טובים, ולא לתת להם לפחד ממני".

את חרדתית?

"לא ברמה שאני לא נושמת ולוקחת כדור הרגעה כדי להתאפס. אני חרדתית ברמה של ערנות. אני יודעת מה קורה, אני יודעת מה הם חושבים, והם יודעים שאסור לנסות אותי. בגלל זה נוצר פה בסיס גדול של כנות, ולא על ידי הפחדות. אני רוצה שהם יידעו שהעולם יכול להיות גם מקום לא נחמד.

"מעבר לזה, אסתר שלי קופצת מטר לגובה עם הסוס, רפאל ובן צוללים, ואני בסדר עם הכל. אם מישהו נופל, אני לא מתה מזה".

יש להם כבר סמארטפונים משלהם?

"כן, אבל זה רק כי אני רוצה שיהיו זמינים לי. אני כל הזמן עם אצבע על הדופק".

גילית משהו שפחות אהבת בטלפונים שלהם?

"גיליתי שהבן הגדול שלי מעריץ בחור בשם דודו פארוק, שבעיניי פשוט מזהם לילדים את המוח. גם בסגנון שהוא שר וגם במילים על אונס, שאני מפחדת בכלל לחזור עליהן. זה הזוי שנותנים במה לאנשים האלה".

מה עשית?

"לקחתי לו את הטלפון עד להודעה חדשה". 

אז אין יותר דודו פארוק?

"דודו פארוק הוא שם קוד לעוד הרבה בסגנון הזה, שאני לא רוצה שהילדים שלי ייחשפו אליהם. אסתר פתאום באה הביתה ואומרת לי: 'אמא, נכון שציפורניים מפלסטיק זה מגעיל?' אני אומרת לה: 'לא רק שזה מגעיל, זה דוחה ברמות אחרות'. ואז היא מציעה לשים את זה עם מדבקה, ואחר כך לקלף. כלומר, היא כבר רוצה להתנסות בזה. היא צופה בקליפים של ניקי מינאז' עם בגד הים בתוך הישבן, ואני כל הזמן מסבירה לה שזו לא המציאות".

בכל זאת, בתור בת של דוגמנית, הגיוני שהיא תרצה להתעסק בענייני יופי.

"מה שאתה מכיר ויודע עלי זה דבר אחד, ומה שהיא רואה בבית זה דבר אחר. בבית אני לא מהווה לה דוגמה להתעסקות חיצונית. באופן אישי, כל ההתעסקות הזאת סביב המראה החיצוני היא כאב ראש. כשיש לי תור לצבע לשיער או ציפורניים, זה בא בשאט נפש. היא רואה שאני לא סביב התחזוקה הזאת.

"מצד שני, היא כן רואה אותי בצילומים ובפרומו ל'משחקי השף', וזה לא ממש מזיז לה".

יש לה פוטנציאל להיות דוגמנית?

"יש לה, אבל אני לא חושבת שהיא תעסוק בזה, כי היא עסוקה בדברים אחרים, לא יישאר לה זמן". 

מה עמדתך בעניין?

"אם היא תרצה לעשות את זה כחוויה חד־פעמית, להרגיש את תשומת הלב הזאת, שמיטב אנשי המקצוע מטפלים בה, ולראות את התוצאה - אז בשמחה. יכול להיות שהיא מאוד תאהב את זה, ויכול להיות שהיא תתרחק מזה. אני חושבת שבבית הספר זה יכול להיות בעוכריה".

אם היא תשאל אותך, תתמכי?

"כרגע אני אומרת לה חד־משמעית לא. בעיקר כי היא ילדה, והיא צריכה לעשות דברים שילדים עושים. בעוד שש שנים היא תהיה בתקופה אחרת, ואני אחשוב אחרת. אם תהיה שם ילדה עם עמוד שדרה, שתישאר היא ולא משנה מה - אני אפרגן לזה". 

בשכונה או בבית הספר נותנים חשיבות לזה שהם הילדים של מירי בוהדנה?

"בבית הספר הם קצת 'הילדים של מירי בוהדנה', וכשאני נכנסת איתם לכיתה, יש את המבטים האלה. הילדים שלי קצת נבוכים מזה. היו מקרים שהם ביקשו ממני להוריד אותם קצת יותר רחוק מבית הספר, ואמרו שיסתדרו". 

בוהדנה נולדה בשדרות, ולנצח תהיה המפורסמת הגדולה שיצאה מהעיר. עד היום, כשהיא נוסעת לבקר את המשפחה, מתקבצים ילדי העיר כדי לראות את הכוכבת. 

"בזמן האחרון יש לי געגוע לא מוסבר למקום הזה", היא אומרת. "לפעמים עולות לי מחשבות לגור שם מתישהו".

זה לא ארסוף.

"שדרות השתפרה ושופצה, יש שם שכונות חדשות מדהימות, ויש תיאטרון וקולנוע. זה הפך להיות מקום תוסס". 

נו, אז מה מונע ממך?

"העבודה שלי. אבל אם היית שואל אותי מה הייתי עושה אם לא הייתי דוגמנית, הייתי עונה לך שהיתה לי חווה גדולה בדרום הארץ, עם הרבה ירוק". 

היא פרצה בתחרות מלכת היופי בימים שבהם עוד היתה רלוונטית, ואחר כך קטפה את תואר הסגנית השלישית בתחרות מיס עולם. במשך 20 שנה הובילה קמפיינים, כיכבה על שערים וצעדה על המסלול. לפני חודש הופתעה לקרוא שהיא פורשת מהתחום. "איזה שטויות. מישהו המציא ידיעה מטופשת וגרר שמועות". 

איך זה נולד?

"אני מסיימת את ההתקשרות עם 'אריסטו שמט' אחרי שנתיים. מראש לקחתי את העבודה הזאת כדי לסגור מעגל. כשהייתי קטנה היתה להם חנות בשדרות, ולהורים שלי לא היה כסף לקנות שם. לכן, כשהציעו לי את הקמפיין, לקחתי אותו בשתי ידיים. לא משיקולי קריירה ולא משיקול כלכלי.

"ברגע שהמעגל הזה נסגר, החלטתי לסיים ולהמשיך הלאה. אני אמשיך לדגמן ולהצטלם, אני נהנית מהעבודה ועושה את זה רק מתוך אהבה למקצוע. מה שכן - זו צריכה להיות הצעה מאוד מעניינת". 

למרות שאת יכולה להרשות לעצמך להפסיק לעבוד.

"אני לא בן אדם שיכול לשבת בחוסר מעש או לבזבז את הזמן על דברים משעממים כמו שופינג. בשנים האחרונות אני עושה את מה שאני אוהבת - וזה לטפל במשפחה שלי ובסוסים שלי. בפנטזיה שלי, אני רוצה שתהיה לי חווה משלי. חווה טיפולית, שבה אוכל לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים". 

היית עושה היום דוגמנות מסלול?

"מבחינת ביטחון - ברור, ואני גם אבקש לפתוח או לסגור את התצוגה. אבל רק כחוויה חד־פעמית, או כתרומה למשהו".

בבו יאשר?

"אני מפחדת לשאול אותו (צוחקת). אני מתארת לעצמי איך הוא ייראה כשאספר לו, והוא מייד יראה מול העיניים את התמונה של הבחורים בקהל שאולי עוברות להם מחשבות, רחמנא ליצלן. אז אולי עדיף שלא. אבל כשאנחנו יוצאים לאירועים הוא תמיד רוצה שאתלבש יפה ואלגנטי, ושאיראה יפה. אין לו אינטרס להנמיך אותי". 

יש משהו בקריירה שאת מצטערת עליו?

"בתחילת הדרך היו כמה דברים שהייתי מוותרת עליהם, אבל לא משהו שהרס אותי. על 'החגיגה נמשכת', למשל (סרט המשך בסדרת 'אסקימו לימון'; ע"ס), הייתי מוותרת. אבל אם הייתי מוותרת, אולי החיים שלי לא היה זורמים כמו שהם זרמו. בזמנו זה עשה הרבה באזז בגלל המעט עירום שהיה שם, והיום כולן עושות את זה בלי בעיה". 

בואי נשים סוף לשמועות אחת ולתמיד: מה קורה בינך לבין אילנית לוי? פעם הייתן קרובות, והיום כבר לא רואים אתכן יחד.

"אם אני אתקשר עכשיו לאילנית, אתה תשמע בלי סוף את המילים 'חיים שלי', 'שרופה עלייך', וכו'. אילנית ואני לא מדברות בכל יום, וגם בתקופה שבה עבדנו יחד, לא דיברנו בכל יום בטלפון ולא היינו גרופיות אחת של השנייה. היינו קולגות, אהבנו להיות ביחד כי היו לנו דברים משותפים, והרגשתי שאני סוג של חונכת שלה, כי אני מבוגרת ממנה בכמה שנים.

"החברות הזאת התפיידה לאט לאט, בגלל המרחק הגיאוגרפי שעשה את שלו, וגם השינויים בחיים שלנו, כמו החתונה שלה בזמנו והילדים. כל אחת התקדמה לכיוון אחר, והקשר התרופף מכורח הנסיבות. אבל האהבה שלנו גדולה. מעולם לא רבנו". 

היא תזמין אותך לחתונה שלה?

"ברור. היא גם הזמינה אותי לבת המצווה של אלין, והזהירה אותי שדיר באלאק אם לא אבוא". 

ובכל זאת לא באת.

"פשוט לא יכולתי. באמת. גם לאירועים של המשפחה שלי אני יכולה לא ללכת לפעמים".

•  •  •

ציון דרך משמעותי בקריירה של בוהדנה נרשם לפני ארבע שנים, כשנבחרה להנחות לבדה תוכנית ריאליטי בפריים טיים של ערוץ 2. ההימור של רשת התגלה כמוצלח, ומחרתיים תעלה העונה הרביעית של "משחקי השף", הפעם בגרסת "קונדיטור" (ימים ראשון־רביעי, 21:00, רשת 13).

כשאת צופה בעצמך בעונה הראשונה, לעומת העונה השלישית, מה את חושבת?

"אני רואה באיזה שוֹק הייתי. הייתי כל כך לחוצה וקפואה, שנשמעתי כמו רובוט, ואם האוזנייה לא עבדה, היה צריך לעצור. היום אני כמעט בלי אוזנייה, באמת מתעניינת בשאלות של השפים ומקשיבה לתשובות, וכשאני שואלת משהו, זה לא כי אמרו לי לשאול. אני מביאה איתי הרבה סקרנות טבעית ורצון לדעת וללמוד". 

לא חשבת שיותר יתאים לך להנחות ריאליטי כמו "הדוגמניות", ולאו דווקא ריאליטי בישול?

"שום פורמט לא היה מתלבש עלי כמו אוכל, כי זה משהו שאני מאוד אוהבת להתעסק בו. אני באה מבית שמאוד אוהבים לבשל בו. אנחנו משפחה גדולה, שכולם בה מבשלים ונפגשים ואוכלים ביחד. אצלי בבית לא מגישים מנות ברמה של כוכבי מישלן, אבל אני כן מבשלת, בעיקר בסופי שבוע. ואני מעיזה לבשל דברים שלא העזתי לבשל בעבר".

היה מעניין אותך להנחות את האירוויזיון?

"לא, דברים מהסוג הזה גדולים עלי. אני יודעת מה אני מסוגלת ומה לא. במצבי לחץ אני יכולה להיתקע, ואני מעדיפה שאנשים מנוסים ממני יעשו את זה, כי יש פה אחריות גדולה". 

בעונה הקרובה ארז קומרובסקי מצטרף לצוות, ויש ארבעה שופטים. אבל כולם גברים, אין אף אישה. זה לא מפריע לך?

"אסף גרניט הציע בעבר שאצטרף לשופטים, אבל אני לא יודעת לדבר במושגים המפוצצים שלהם. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה אם האוכל טעים או לא. אני חושבת שבהפקה לא חיפשו מראש ארבעה גברים, אלא זה מה שמצאו. אני מביאה את הצד הנשי בתוכנית".

את מרגישה בנוח מול ארבעתם?

"אני תמיד מרגישה בנוח להיות לבד ליד גברים, זה תמיד היה ככה. לא חלילה שיש לי עניין עם נשים, אני מסתדרת איתן מצוין. אבל בבית הייתי הבת הקטנה אחרי שלושה בנים, וזה היה נוח וכיפי".

אחד הדברים שהכי מזוהים איתך הוא התלתלים, ובתוכנית את רוב הזמן בלעדיהם.

"נכון, ואני רוצה להכניס סעיף חדש מול ההפקה, שרוב הזמן אהיה עם תלתלים. לפעמים הם אומרים שזה לא מצטלם טוב ושזה לא ייצוגי, ואני לא מסכימה איתם. אני זה תלתלים, וככה אני צריכה להופיע. אם מדי פעם יעשו לי פן זה בסדר, אבל לא כל הזמן. אני הולכת להתעקש על זה, גם במחיר שנסרין תנחה את העונה הבאה".

צילום: שי יחזקאל

בקרוב תשחקי גם ב"שנות השמונים".

"כן, אני אחיינית של פרוספר, הבת של אבי טולדנו. אני מדברת צרפתית ומחקה את אמא שלי, סילביה, בחצי עברית־חצי מרוקאית. זה ממש להסתלבט על עצמי ברמות אחרות, ומי שחושב שאני יפה, יצטרך לחפש את היופי הזה טוב טוב בסדרה". 

את הולכת לאודישנים לסדרות?

"שולחים לי סינופסיס של סדרה, ואם יש משהו שמעניין אותי, אני הולכת. הייתי אמורה להשתתף בסדרת נוער, אבל עשיתי חושבים, ומעבר לעובדה שזה לא הסתדר לי בזמנים, חשבתי שזה יכול להעיק קצת ולהפר את השקט שלי, אז ויתרתי". 

בין לבין היא גם מצאה זמן לעבור במד"א קורס עזרה ראשונה והתגייסה למעגל נשות מד"א כדי לסייע בהעלאת המודעות לחשיבות הצלת החיים בישראל. בוהדנה אף צילמה סרטון מיוחד עבור הארגון בהתנדבות וכיום היא משמשת נאמנת חיים. 

•  •  •

מדברים הרבה על הטרדות מיניות בתעשייה. זה משהו שחווית?

"כן. אני זוכרת שהגעתי לאודישן לספר שמלות חתן וכלה, ומי שבחן אותי ביקש ממני לצעוד כשאני רק בתחתונים. זה היה ניסיון נבזי של אדם שמן ומסריח, שניסה לנצל אותי. לשמחתי הייתי מספיק חכמה בשביל לברוח משם בזמן".

היו גם הטרדות מחוץ לעבודה?

"כשהייתי בת 14, קרוב משפחה שלי ניסה להתעסק איתי. עצרתי אותו מייד, הלכתי הביתה וסיפרתי להורים ולאחים שלי. האחים שלי רצו לעשות מזה בלאגן, אבל ההורים שלי מייד השתיקו את זה, מהבושה. זה מה שידעו לעשות אז. הבושה היתה מעל הכל. היום אסור שזה יקרה. 

"מצד שני, הרשת יכולה להיות כלי רצח. בנות יכולות להחליט שהן מתנקמות במישהו ולהעליל עלילות ולהרוס לאנשים את החיים על לא עוול בכפם. צריך לדבר, אבל גם לבדוק היטב לפני שממהרים לשפוט". 

יש לך מותגי־על בארון?

"כלום. אני עכשיו רוצה לקחת את הפריטים הבודדים שיש לי עם טיקטים ולתת אותם. אולי אשמור אותם לאסתר". 

אין לך אינסטגרם. איך זה?

"אני לא אוהבת להשוויץ. אין מידה חשובה יותר לאדם מאשר צניעות". 

אבל זה כלי הכרחי לקידום ולפרנסה.

"בעיניי זה נקרא להשוויץ. כל מה שקורה שם זה שואו־אוף, ובעיקר להראות חיים שבהרבה מקרים אין. אני לא מתנצלת על מה שיש לי, אבל למה אני צריכה להוציא את העיניים לאנשים?"

חוששת מעין הרע?

"עזוב את העניין הזה, למרות שאני באמת מאמינה שזה קיים. אני לא מוצאת לנכון לעשות שואו־אוף בחיים שלי ועוד להוסיף עליו פילטרים כדי להסתיר את הקמטים. אם יהיה לי אינסטגרם, אני אצלם רק את הסוסים ואת השקיעה שאני רואה מהבית". 

•  •  •

איך את עם הקמטים?

"יש ימים שאני עומדת מול המראה ואומרת, מאיפה זה בא ומאיפה זה בא. היום אני כבר בשלב שאני הולכת לצבוע את השערות הלבנות לא כי בא לי, אלא כי צריך". 

בוטוקס?

"עשיתי רק במצח, וגם אז אני משאירה כמה קמטים. אני רואה היום בנות מתקופתי, שלא נראות כמו עצמן. כל החיוך השתנה להן, וכל המימיקות נעלמו.

"שאלתי היום חברה איפה היא היתה, והיא אומרת לי: 'במילויים'. חשבתי בהתחלה שפרצה מלחמה והקפיצו אותה לצבא".

את מקפידה על תזונה?

"אף פעם לא שמרתי על תזונה, וזה אף פעם לא היה עניין אצלי. בצילומים של 'משחקי השף' אני דוגמה קלאסית לזה שהסנדלר הולך יחף, כי רק השפים מורשים לאכול, ואחרי שהם טועמים את המנה, היא לא באמת אסתטית לאכילה.

"לפעמים אחד השפים מגדיל ראש ומכין לי ולצוות משהו לאכול, או שנשאר משהו בסירים. אבל רוב הזמן אנחנו מסתפקים בכוס קפה אחרי כוס קפה. גם כשאני מגיעה הביתה אני לא מצליחה לאכול, וגם קשה לי לישון. אז בתקופות הצילומים אני דווקא יורדת במשקל".

אף פעם לא שמרת?

"אני מאוד מאוד אקטיבית, בגלל הסוסים והיוגה, ולכן לא הייתי צריכה אף פעם לשמור. העונש הכי גדול בעולם הוא הרעבה עצמית, ואז התוצאה היא הפוכה. אם תרגיל את הגוף לאכול כל שלוש שעות משהו קטן - ניצחת. אני יושבת כל היום ואוכלת, אבל מנות קטנות. גם כשאני הולכת למסעדה אני מזמינה מנות קטנות".

היה לך משבר גיל ה־40?

"לא. נראה לי שאני בדיליי, או שהוא פסח עלי. אבל בינינו, מה זה משבר? אני לא מפחדת מכלום. אני זמינה למה שהיקום מזמן לי, אני עסוקה בדברים שמפרים אותי ומכוונת רק לדברים טובים. אין לי שום דבר שיכול לגרום לי למשבר". 

כשאת מסתכלת במראה את רואה בחורה בת 41? 

"תלוי באיזה שבוע בחודש אתה תופס אותי. יש ימים שאני יכולה לא לסבול את עצמי כי אני הורמונלית, ובימים האלה אני הולכת לעשות יותר יוגה ויותר סוסים ומתקנת את עצמי. בימים של הפריחה אני אוהבת את מה שאני רואה". 

את מרגישה בת מזל?

"כן, כי שום דבר לא מובן מאליו. באותה מידה שהצלחתי, המזל שלי היה יכול להיות אחר לגמרי. הגעתי ממקום קטן, שלא היו בו הרבה אפשרויות להצליח, ומעטים האנשים שיוצאים משם ומצליחים לעשות משהו מהחיים שלהם".

erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו