אישה יהודייה מכפר נידח בגאורגיה, הנשואה לאדם שאינו יהודי ושהוטבלה לנצרות יחד עם ילדיה, פנתה לבית הדין הרבני ודרשה להגדיר אותה כיהודייה, זאת על אף שהיא קיימה אורח חיים נוצרי כל חייה. האישה סירבה לעבור הליך הלכתי של שיבה ליהדות, שמקובל לגבי כל יהודי שהמיר את דתו ורוצה לחזור לחיק היהדות.
בית הדין הרבני האזורי דחה את בקשתה להירשם כיהודייה, על מנת שתוכל לעלות לישראל מכוח חוק השבות, והחליט שלא לאפשר לה לעבור טקס שיבה ליהדות, מאחר שהיא ממשיכה לנהל אורח חיים נוצרי ולהמשיך לחיות עם בעלה הנוצרי.
בתגובה להחלטה, ערערה האישה לבית הדין הרבני הגדול, שנדרש להתמודד עם הסוגיה הסבוכה והמורכבת של הגדרת יהדות לאישה שנולדה לאימא יהודייה, אולם בפועל התנצרה וחיה עם בעלה הנוצרי. הדיינים, הרב אליעזר איגרא, הרב אהרון כץ והרב שמואל שפירא, עסקו בסוגיה זמן רב, ולבסוף פרסמו פסק הלכה שמשתרע על פני 46 עמודים, וחובק את ההיסטוריה ההלכתית והמשפטית בהגדרת יהדות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
ההחלטה של הדיינים הייתה דרמטית - ערעורה של האישה התקבל, ובבית הדין הרבני הגדול הורו למשרד הפנים לרשום אותה כיהודייה. ההחלטה התקבלה, על אף שחוק השבות קובע כי הוא איננו חל על מי שהמיר את דתו מרצון, וכן על מי שאינו בן דת אחרת.
פסק הדין סוקר בהרחבה את נושא נישואי התערובת מימי עזרא ונחמיה ועולי בבל שהגיעו ארצה, ועד עולי ומהגרי זמננו, ומתייחס בהרחבה גם לנושא ההתבוללות לאורך ההיסטוריה ועד עצם ימינו אלה. בהתבסס על עשרות פוסקים ומקורות הלכתיים, החל מהשולחן ערוך דרך הראשונים והאחרונים ופוסקי ימינו, קבעו הדיינים כי האישה היא יהודייה ודינה "כדין תינוק שגדל בין הגויים ואינה צריכה קבלת מצוות וטבילה".
עם זאת, הוסיפו הדיינים, "עלינו לדרוש ממנה התחייבות שלא ללכת לכנסייה, ועם עלותה ארצה שהקשר שלה ושל ילדיה יהיה עם יהודים ולא עם נוצרים". לבסוף, קבעו: "לאחר התחייבות זו, יורה בית הדין למשרד הפנים לרשום את המבקשת כיהודייה, וזהו מעמדה המשפטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
