"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
קפיצה לעבר בחצר הראשונים
ימי ראשית ההתיישבות מתעוררים לחיים בעין שמר, עם טרקטורים ישנים, רכבת עתיקה, בית בד וסדנאות אמנות וקולינריה
בית האבן הראשון בחצר עין שמר

קפיצה לעבר בחצר הראשונים

ימי ראשית ההתיישבות מתעוררים לחיים בעין שמר, עם טרקטורים ישנים, רכבת עתיקה, בית בד וסדנאות אמנות וקולינריה

,עודכן

חצר הראשונים בקיבוץ עין שמר מחזירה אותנו לראשית ההתיישבות בבקעת הנדיב. בשנת 1983 שוחזרה החצר המקורית, כמעט במדויק, במקום שבו הקימו כמה מצעירי "השומר" בשנת 1908 נקודת שמירה בפתחו המערבי של ואדי ערה - שנועדה לשמש גם תחנת ביניים בין יהודה לבין העמק והגליל. החצר המבוצרת, ששטחה ארבעה דונמים, נבנתה בידי פלוגת בונים מראש העין, אנשי גדוד העבודה.

החצר המקורית הוקפה בחומת אבן בגובה שני מטרים, עם חרכי ירייה, שער ברזל גדול ובית אבן של שתי קומות שנועד להכיל את אנשי המקום בעת צרה. הבית נבנה בסגנון הבנייה הכפרית בדרום צרפת מסוף המאה ה־19, והיום עומדים מסביב לחצר כמה מבנים משוחזרים, ובהם בית האבן המשופץ. בשולי החצר, במבנה דמוי דיר, מוצגים כלים חקלאיים מתחילת המאה ה־20, ובהאנגר הסמוך יש טרקטורים משופצים, שנראים כמעט כמו חדשים אף שחלקם יוצרו עוד בשנת 1922.

התצוגה מדגימה את התפתחות המיכון החקלאי ואת אופן השימוש בו, והמבנה הקשתי נבנה מפח גלי בסגנון ההאנגרים למוסכים ולמיכון שנבנו בארץ בראשית המאה שעברה. כל המוצגים בהאנגר משולטים ומציגים את הכלים, את מקורם, את השימוש בהם ואת סיפור הגעתם למוזיאון. על הקירות אוסף צילומים מרהיב של טוביה ריבנר מקיבוץ מרחביה, אוסף צילומים מרהיב של אליהו הכהן ז"ל מאשדות יעקב וצילומים מארכיון גן שמואל ומארכיון עין שמר.

חצר הראשונים בעין שמר

לסובב את הקטר

היום אפשר להגיע לחצר בצורה עצמאית. חונים בחניה שליד הכניסה המערבית לקיבוץ עין שמר, עוברים את שער הברזל ופונים ימינה אל החצר, שגובלת בגדר הקיבוץ. המוזיאון מצד ימין מספק הצצה לתקופה החלוצית, שבה סבלו המתיישבים ממחסור במים וגם מקדחת, אשר בה חלו בתקופה מסוימת 80 מתוך 100 אנשי היישוב. בחלל הגדול של המוזיאון יש מעין שחזור של חדר האוכל של פעם, עם כלי מטבח וצלחות מקוריים, וגם "מכונת כביסה" משוכללת של פעם, עם מסחטה ידנית. אחת הבובות, על עגלה מקורית, מציגה את דמות הרופא שהיה נודד בין היישובים כדי לטפל בחולים.

מוזיאון הטרקטורים הישנים

סרט אור־קולי מציג את תולדות המקום, מראשיתו ועד היום, ובחצר פועלות גם באר משוחזרת ומכונות חקלאיות מראשית ימי הקיבוץ. בצריף קטן שוחזרו חדר מגורים, חדר עבודה ובית ילדים, על כל הפרטים האופייניים לתקופה, ומבנה נוסף משמש היום מאפייה. קבוצות המגיעות לכאן זוכות ללוש בצק, להכין לחמניות ולראותן נאפות בתנור הגדול עם לבני השמוט בקיר המבנה.

לאחר מכן יוצאים בעגלת "אוטובוס" הרתומה לטרקטור, עוברים ליד הרפת ומגיעים לקצה מסילת הברזל המשוחזרת של רכבת טורקית זעירה. כאן אפשר לשחזר את חוויית הנסיעה על מסילה עות'מנית צרה, ובסוף המסלול יורדים כולם מהרכבת ועוזרים לסובב את הקטר כדי לחזור לנקודת המוצא. התחנה הבאה היא בית הבד, שגם הוא שוחזר בעמל רב והורכבו בו מכונות לתצוגת דרך הפקת שמן הזית. המכבש יורד וסוחט את הזיתים, והשמן - עדיין עם מים ולכלוך - ניגר למכל איסוף המוכנס לצנטריפוגה, וזו מפרידה את השמן הנקי.

בית הבד המשוחזר

אחרי שסיימנו את הביקור ההיסטורי, אפשר וגם כדאי להגיע אל "כלולה", הסטודיו של כלנית, ילידת דגניה, שהגיעה לכאן בעקבות בעלה. הסטודיו, הצבוע בצבעים עזים מעוררי השראה, מאפשר לתת דרור ליצירתיות שלנו וליצור ספל קפה בעיצוב מקורי. כלנית פועלת בהשראת סבתהּ, פפקה, שמשפט המחץ שלה מצויר על הקיר ואומר כדלקמן: "אם זה עקום, סימן שזה שלך. אם יצאת מהקווים, סימן שזו עבודת יד". כל אחד הופך כאן לאמן יוצר, והתוצר הסופי גם חוזר איתנו הביתה. אצל כלנית צריך להזמין סדנה מראש בטלפון: 052-4705570.

"כלולה", הסטודיו של כלנית

טעימה מאורוות הברון

על החצר של עין שמר "התלבשו" גם שני יזמי קולינריה, שמארגנים בבקעת הנדיב סיורים ברוח קולינרית וימי טיול המחברים מקומות, אנשים וטעמים מקומיים מתוך תשוקה ואהבה לאוכל. מיקי לב, שף־קונדיטור, החל את דרכו כאיש שיווק תל־אביבי בעסק משפחתי משגשג של שמלות כלה. גיל 40 הוביל אותו לשינוי בחיים, והוא יצא למסע בעקבות ניחוח המטבח. שותפו, יועץ התיירות גיל חובב (לא הטבח), הביא לחבילה ניסיון בליווי שיווקי של מאות אתרי תיירות שבהם נבנה הסיפור החווייתי.

גם כאן הם יוצרים מפגשים אנושיים עם אנשי העמק, באתרים נבחרים בבקעת הנדיב ומנשה - יקב בנימינה, עץ השדה, קפה בנימינה, מאפייה מקומית, מסעדות שף ומסעדות פועלים נפלאות, והכל בשילוב מפגשים עם אנשים ופעילויות סביב הקפה, הבירה, השוקולד והיין. את החצר בעין שמר הם מנצלים לסדנאות בישול אינטימיות, לסדנאות לחמים או קינוחים, לסדנאות ארוחות חלביות מלאות או ארוחות מהמטבח הערבי ולסדנאות בצק שמרים ובריוש. לשלל הטעמים מתלווים הסיפורים האנושיים, שהופכים את החוויה למעצימה.

אחד הסיפורים הוא של איילת ציוני, הבעלים והשפית של מסעדת "ברוניתא" ברחוב הנדיב 27 בזכרון יעקב, שהוקמה בחלל "אורוות הברון", שיכול להכיל בחצר יותר מ־200 איש ועוד 120 במבנה המסעדה הכשרה הנמצא בשולי החצר. הכניסה מהרחוב מרשימה ומכניסה אותנו לאווירה. ספרייה חופשית מימין, כמה שולחנות בחצר המרוצפת - וחמימות בפנים.

סינייה במסעדת "ברוניתא" בזכרון יעקב

יש כאן שילוב של ארוחות בשריות לצד מאכלי בריאות, והכל מתוצרת מקומית, למעט הקינוחים. שילובי הטעמים הם של כמה מטבחים, עם נגיעות מקומיות. איילת הגיעה לכאן מתל אביב, ובתחנה הקודמת היא גרה בבית גדול ועכשיו בדירה קטנה מול המסעדה. עניין של לוגיסטיקה. היא משכימה בבוקר לבשל, יכולה לחזור הביתה להתרענן ואז לשוב למסעדה כשהאורחים מגיעים.

תרומתה לקהילה מתבטאת גם ברכישה של כלי אוכל ייחודיים שיוצרו במרכז לאומנויות שילובים בתעסוקה שבקיבוץ כפר המכבי, מקום טיפולי שבו רוכשים אנשים עם צרכים מיוחדים ידע בכמה תחומים כגון קרמיקה, טקסטיל, עיסת נייר, צילום, צורפות ונגרות. תוך כדי עבודתם בתחומי האומנות רוכשים הבוגרים הרגלי עבודה ומיומנויות תעסוקתיות, בשאיפה לראותם מתקדמים ומשתלבים בקבוצות הכשרה ותעסוקה נתמכת בקהילה. מקום במסעדה אפשר להזמין בטלפון: 04-6113047, ולמסעות הקולינריים אפשר להירשם בטלפון: 052-6066500.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו