"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המדינה יוצרת מונופול שגובה מעסקים מס נוסף"

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, עותר נגד מונופול ארגון המעסיקים • הסיבה: החברות בארגונים ודמי החברות נכפים על העוסקים

,עודכן
צילום: נעם ריבקין פנטון // עו"ד דרור שטרום

לא מעט עסקים חדשים מופתעים לגלות ביום בהיר שהם חייבים תשלום לארגון מעסיקים שהם מעולם לא הצטרפו אליו. כשהם חושבים שמדובר בטעות ומניחים את הדרישה בצד הם מקבלים דרישה נוספת, הפעם ממשרד עורכי דין, בגין "דמי טיפול ארגוניים".

מדובר בהסכם קיבוצי שנחתם בין מי שמייצג את המעסיקים, כגון התאחדות התעשיינים, למי שמייצג את העובדים, כגון ההסתדרות החדשה, בענף עיסוק מוגדר ובתנאי שהסכם זה קיבל צו הרחבה מטעם שר העבודה והרווחה.

אותם מעסיקים, ללא קשר למצבם הכלכלי, למספר עובדיהם וליום שבו נפתח העסק, נדרשים לשלם אלפי שקלים לשנה, ובמקרה הגרוע עשרות אלפי שקלים רטרואקטיבית על שבע שנים. התשלום הוא לארגון אשר פעמים רבות לא הכירו עד הגעת דרישת התשלום, ואשר מבחינתם לא מייצג אותם כלל ולא נותן להם כל שירות.

כאמור, מעצם קיומם דמי הטיפול מונעים תחרות בין ארגוני מעסיקים ומכשירים אותם כמנוף כלכלי אדיר לאגודות עות'מאניות הנעדרות שקיפות, חלקן אף לא טורחות להעניק שירותים לבעלי העסקים שאותם הן מתיימרות לייצג.

עיון סטטיסטי מגלה כי ההסתדרות החדשה לא מרבה לעשות הסכמים עם הארגונים הקטנים או עם ארגונים וולונטריים (הפועלים לייצוג המעסיקים מבלי לדרוש דמי טיפול), וכך נוצר מונופול שגובה מיליוני שקלים בשנה ונטפל לעסקים אשר מצד אחד מקבלים שירות מארגונים וולונטריים ומצד אחר משלמים בעל כורחם לארגונים הגובים את כספם ללא תמורה מבחינתם.

עשרות פניות של עסקים

בד בבד, לאורך השבועות האחרונים הגיעו ל"ישראל היום" עשרות פניות של בעלי עסקים, שנדרשו לשלם עשרות אלפי שקלים להתאחדות התעשיינים ולארגוני מעסיקים נוספים אף שהיו חברים, בתשלום, בארגוני מעסיקים אחרים.

לשכת המסחר בחיפה, ארגון וולונטרי, הגישה בג"ץ נגד התקנות האלה, ולאחר התעכבויות רבות מספור הדיון בעניין נקבע לעוד כשבועיים. מייד כשנקבע הדיון, נקבע גם דיון פתע בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שיתקיים כמה ימים לפני הדיון בבג"ץ. העותרים לא רואים בכך מעשה תמים. לדבריהם, נראה שמדובר במהלך מתואם עם תאריך הדיון בבית המשפט, מה שיאפשר לשר העבודה לטעון שהנושא נמצא בדיון ולכן אל לשופטים לעסוק בנושא.

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, המייצג את לשכות המסחר והתעשייה בדרום המדינה ובצפונה, אומר ל"ישראל היום" כי "מתחת למסווה של מילים מכובסות כמו דמי טיפול ארגוני, יוצרת המדינה מונופול מוחלט מול אלפי העסקים בישראל - ומטילה מס חדש על אלפי עסקים בפריפריה, שכל מבוקשם הוא לבחור להם מי הארגון שייצג אותם. כשראש הממשלה ושרת המשפטים מדברים גבוהה על שוק חופשי, תחרות ונטל ביורוקרטי, כדאי שיסתכלו מה קורה בחצר האחורית שלהם; מס מונופולים חדש בסגנון בולשביקי ישן".

נטעלי גרייבר, מנכ"לית הסתדרות העצמאים, אמרה כי "בכל חודש מגיעות לארגון פניות רבות של בעלי עסקים בגין גביית 'דמי טיפול ארגוני'. השיטה ברורה: שליחת מכתבים מאיימים ממשרדי עורכי דין, המחייבים ללא כל התרעה בסכומי עתק של עשרות אלפי שקלים, לעיתים גם שבע שנים אחורה, בגין צווי הרחבה אשר נחתמו עוד בשנות ה־70".

"התשלום - על פי חוק"

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה כי "התאחדות התעשיינים היא הארגון היציג היחיד אשר מייצג חברות תעשייה מול גורמי הממשל וארגוני העובדים. הארגון מנוהל על ידי תעשיינים ופועלת על מנת לשפר את הסביבה העסקית של התעשייה, וכן לייצג את החבר הבודד מול גורמי ממשל ורגולציה... על פי החוק, חברה תעשייתית אשר אינה חברה בארגון היציג, נדרשת לשלם דמי טיפול לארגון המעסיקים אשר מייצג אותה. יצוין כי רובן המכריע של חברות התעשייה חברות בהתאחדות התעשיינים ואינן נדרשת לשלם דמי טיפול. חברות תעשייה אחרות נדרשות לשלם דמי טיפול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר