"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קריקטוריסטים סורים נגד פוטין

תערוכה חדשה בברלין מציגה יצירות בוטות ונועזות של אמנים פליטים, המתארות את הטרגדיה האנושית הסורית במלוא עצמתה • דווקא ישראל נעדרת מהביקורת

,עודכן
חצי הביקורת מופנים בעיקר כלפי פוטין

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רואה את עצמו כמושיעה של סוריה מידיהם של דאע"ש וארגוני טרור אסלאמיים קיצונים אחרים. בעיניו, התמיכה הצבאית הרוסית במשטרו של אסד היא ערובה להפסקת מלחמת האזרחים הנוראה במדינה זו.

אך תערוכה חדשה של קריקטוריסטים סוריים, שנפתחה אתמול (שני) בברלין, מציגה זווית אחרת ושונה על המעורבות הרוסית בסוריה, מצדם של אלה שהפכו, בצורה כזו או אחרת, לקורבנותיה, ונאלצו ברובם לעזוב את מולדתם כפליטים.

כמו בכרזת הפרסומת לסרט "טיטאניק"

עבודותיהם של כ-30 קריקטוריסטים סורים מציגות את הטרגדיה האנושית הסורית במלוא עוצמתה ומותחות ביקורת עזה על האחראים הראשיים לה: הנשיא אסד, תומכיו הרוסים והאיראניים, האו"ם חסר האונים וחסר השיניים, הסונים הרדיקליים ותומכיהם השונים – ארדואן בטורקיה, ערב הסעודית, וכמובן גם נשיאי ארה"ב בעבר ובהווה ברק אובמה ודונלד טראמפ.

מפליא ביותר, כי דווקא בקריקטורות הביקורתיות, הסרקסטיות והכואבות הללו, נעדרת ההתייחסות הרגילה לישראל כמקור כל הצרות והבעיות במזה"ת בפרט ובעולם בכלל. גם בקריקטורות המתייחסות למלחמה במתרחשת באדמת סוריה, ישראל אינה מוזכרת – לא כשותפה ישירה למלחמה ולא כגורם המפעיל אחרים מאחורי הקלעים. דומה, שדור חדש של קריקטוריסטים סורים, שגדל על שנאת ישראל אנטישמית, מתחיל להשתחרר מכבלי ההסתה ומגלה שיש לסורים אויבים ממשיים יותר.

משטר הדיקטטורה הסורי לא אפשר את התפתחותה החופשית של אמנות הקריקטורה, כפי שמנע את התפתחותם של שאר תחומי הביטוי. אך, מאז תחילתה של המרידה במשטר הבעת' באביב 2011 החלו הקריקטוריסטים הסורים לפרוח.

אדישות העולם לממדי ההרס והאכזריות בסוריה

הקריקטוריסטים משתמשים ברשתות החברתיות, כדי להפיץ את יצירותיהם בעלות המסרים הנוקבים נגד המשטר ושותפיו וגם נגד האסלאם הסוני הקיצוני שביקש להוות תחליף. רובם ככולם נאלצו לעזוב את סוריה מחשש לחייהם – אם למחנות הפליטים בירדן ובלבנון, או לאירופה ולארה"ב.

ביצירותיהם מבטאים הקריקטוריסטים את הסבל האנושי היומיומי, את אכזריות הלחימה וממדי ההרס העצומים, ואת הייאוש לנוכח אדישותו של העולם, הבריחה והפליטות. בינות להריסותיה של עיר המופיעה בקריקטורה שכותרה "הנה בא השלום", אומר תושב אחד לשני: "נפלא! היום אין התקפת גז".

חיצי הביקורת של הקריקטוריסטים מופנים לא רק לאסד, אלא לבעלי בריתו, ובראשם החזק ביותר: ולדימיר פוטין, או הדוב הרוסי.

אחמד ג'לאל רופא שיניים בן 36 מאזור אדליב מציג כרזת קריקטורה, שהונפה בהפגנות נגד משטר אסד, שמציגה את פוטין אוחז באסד כמו בכרזת הפרסומת לסרט "טיטאניק".

בכרזה אחרת נראה פוטין כשלצדו אסד ומנהיג דאע"ש בגדדי, כפרסומת לסרט "חברים טובים" או "פושעי מלחמה". בקריקטורה אחרת נראה פוטין מנהל בידו האחת את אליפות העולם בכדורגל ובידו השנייה מטיל פצצות על העיר דרעא, שבה הוא מקיים "גביע עולם" של נהרות דם.

פוטין ב"גביע העולם לנהרות דם"

מחמוד אלבחרא, רוקח בן 53 שעבר ללמוד ולגור בברלין לפני תחילת מלחמת האזרחים, צייר את נציג רוסיה מטיל וטו על החלטת מוהבי"ט בעניין סוריה, כשידיו מגואלות בדם. בקריקטורה אחרת שצייר, נראה פוטין שואל את אחד הגנרלים שלו, כשהוא מצביע על כותרת בעיתון: מה זאת אומרת, רוסיה תפסיק להפציץ בתי חולים בחלב? חשבתי שכבר הרסנו שם את כל בתי החולים".

רוב הקריקטוריסטים הסוריים שמציגים בתערוכה, אומרים כי למרות האיום התמידי על חייהם, הם נחושים בדעתם להמשיך בעבודתם הביקורתית, כדי לשמור על גחלת האמונה באפשרות שסוריה תהפוך יום אחד למדינה חופשית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר