מפחדים מהצל של עצמם: מנהג "הצל" או מנהג "הצללים" הוא טקס לא מוכר, אך כזה שנעשה עד היום ע"י מקובלים ואנשים רגילים. מדובר במנהג עתיק, מאגי ושנוי במחלוקת, שהיה נהוג לעשות אותו בליל הושענא רבה שבו נקבע גורל האדם לשנה הבאה ומכונה "יום החיתום".
אחרי חצות יוצאים המתפללים למקום שמואר רק על ידי אור הירח, ושם מסירים את הבגדים ומביטים בצל שמטיל הגוף הערום. הצל הוא למעשה מראה, שנותנת אינדיקציה לגורל האדם באותה השנה על פי מנהג זה, ולכן מי שנוהג לבצע את הטקס מקפיד להביט בצל של כל איבר בגוף שלו, כדי לראות אם צפויה לו פגיעה השנה. התפילה ותיקון ליל הושענא רבה משלימים את המנהג ונועדו לפתור בעיות שהתגלו בצל במהלך הטקס.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
כל אחד מהאיברים של האדם מסמל אנשים בסביבתו הקרובה. לכן, אם אחד מהאיברים לא נראה בהשתקפות של הצל- זה סימן רע ומדאיג. אחד המקובלים כותב על כך ש"ואל יהא צל אצבע קל בעיניך, כי אם יחסר צל אחד מאצבעותיו – סימן לאחד מקרוביו, ויד ימין – סימן לבניו הזכרים ויד שמאל – לנקבות, והאצבעות יש מהם גדולים ויש מהם קטנים".
מי שנוהג לבצע את הטקס מקפיד להביט בצל של כל איבר בגופו // צילום: EPA
"המנהג הזה מופיע במקומות רבים, כדוגמת ספר הזוהר, פירוש הרמב"ן, אצל המקובלים ועוד", מסביר המקובל הרב שלמה הומינר. "האר"י מספר למשל על אדם שבליל הושענא רבה יצא לראות את הצל שלו, והראש שלו היה חסר. הוא עשה תשובה, חזר שוב וראה שהצל שלו הושלם כלומר שנגזרו עליו חיים".
רבנים שונים, מסביר הרב הומינר, התנגדו למנהג בין היתר מכיוון שאנשים רבים לא מסוגלים לבצע אותו במדויק וטועים בפרשנות. בנוסף, ההתנגדות נובעת מכך שהמנהג כביכול מנוגד לאמונה בתפילה לבורא. במקום לירח, אמרו המתנגדים, תתפללו לאלוהים.
"לפני כמה שנים היה אדם שעשה את המנהג הזה וראו אצלו צל קלוש", מספר הרב הומינר על דוגמא שבה הוא נתקל. "אמרו לו שזה המצב והוא התרגש ואמר שהוא אכן חולה במחלה קשה. מדובר על אנרגיות של הגוף ושל הנשמה שניתן להבחין בהם באמצעות המנהג. אבל צריך לזה יכולות מיוחדות ולא כל אחד מסוגל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
