בציור ישן שמסתתר מאחורי מטפחת בד אדומה נראים מאות חיילים גרמנים בשדה הקרב, לבושים מדים וקסדות שמייצגים מגוון יחידות ודרגות. כמה מהם עטופים בטליתות ואחרים עומדים וקוראים ממה שנראה כמחזור תפילה שהודפס כספר כיס לחיילים. באמצע השדה יש תל קטן ועל צלעו שני טורי מדרגות שמוליכים לארון קודש מאולתר מקרשים ובראשו דמות לוחות הברית.
מאחורי כותרת הציור "עבודת יום הכיפורים תרל"א במחנה אשר על פני מץ" עומד סיפור מרתק. מלחמת פרוסיה-צרפת שהתרחשה בשנים 1871-1870 הייתה אירוע בולט ובעל משמעות גדולה לכל אזרחי גרמניה, וליהודים בפרט. באותם שנים השתתפות במאמץ המלחמתי הייתה מפתח לקבלת אזרחות ולכן הימצאותם של חיילים יהודים שנלחמים במלחמה הראשונה של גרמניה המאוחדת, כאזרחים גרמנים, הייתה אירוע שהיהודים ביקשו להנציחו בזיכרון הלאומי – היהודי והגרמני.
כל נדרי לפני מץ // ציורו של הרמן יונקר
האומן (הלא יהודי) הרמן יונקר תיעד את יום הכיפורים שחל בזמן המצור על מצודת העיר מץ, בראשית אוקטובר 1870, בשני ציורים שהפכו לאייקונים. באחד הציורים מתוארת גרסה אחרת – מעט משתתפים בתפילה כשבמרכזה מונח ספר תורה על סלע ולידו שלושה קצינים שעטופים בטליתות. בציור אחר נראים 40 חיילים שמצטופפים בחדרים של בית צנוע, לאור נרות, וללא ספרי תורה. במרכז התמונה ישנו שולחן עטוף סדין ועליו ספר, כשלצדו מופיע רב שלבוש בבגדי חג. בצד ימין נראה אדם שראשו חבוש וקצין שמוחה את פניו במטפחת. כותרת התמונה בגרמנית היא "כל נדרי לפני מץ".
חרף הגרסאות השונות לאיורים, שבהם נראים לוחמים רבים ומעטים, מתברר שתפילות יום הכיפורים אכן התקיימו בשדה הקרב. הרב איזק בלומנשטיין, אז רב העיר מנהיים, נשלח לעיר מץ באישור הפיקוד הבכיר, כדי לנהל את תפילות יום הכיפורים, ומכיוון שהלילה היה חשוך מדי ובאור יום השטח היה חשוף לירי, הטקס התקיים בשני חדרים קטנים בבית ששימש למגורי הסגל. לפי מקורות שונים, השתתפו באירוע רק כ-60 חיילים וקצינים מיחידות שהוצבו באזור, זאת בניגוד לטענות לפיהן השתתפו יותר מאלף בתפילות.
הרב בלומנשטיין סיפר שמפקד האזור הוטרד מכך שעליו להכין מזון להאנשים שנאספו, אולם הרב הבטיח לו שאין צורך בכך. בניגוד למתואר בציורים, לא היה במקום ספר תורה ואת התורה וההפטרה ציטט הרב בעל פה. לפני סוף התפילה ציטט הרב מספר ירמיהו את הפסוק "ושבו מארץ אויב".
"האיורים והתמונות מציגות את הדרך שבה הקהילה היהודית רצתה להציג את עצמה – גרמנים גאים שלא צריכים להסתיר את יהדותם", מסביר החוקר יוסף קאהן. זהות האמן שצייר את תמונת המטפחת לא ידועה, אולם הציור הודפס במאות עותקים והפך לדימוי נפוץ ומשפיע בקרב יוצאי גרמניה וצאצאיהם. שנים לאחר מכן "זכרו" חיילים ששירתו במלחמה, משני צדי המתרס, את תפילת 1,200 הלוחמים בשדה הקרב הפתוח במץ, כאילו היה מדובר באירוע אמיתי, ורבים ראו בו אירוע היסטורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
