מתח ביישוב לקראת פרסום דו"ח ברנדוט
ב־9 בספטמבר 1948 נערכה בתל אביב פגישה בין המתווך השבדי מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט, ובין שר החוץ, משה שרת, שגרמה להגברת המתח ביישוב העברי. הסיבה: ב־16 בספטמבר אמור ברנדוט להגיש למזכירות האו"ם את הדו"ח שחיבר, ובו מסקנות והצעות בנוגע לפתרון בעיית ארץ ישראל והסכסוך הצבאי שבין ישראל למדינות ערב המקיפות אותה.
זה חודשים שוהה ברנדוט באזור, עם צוות גדול של משקיפי האו"ם, בניסיון לפתח תוכניות מדיניות, כשהוא מדלג בין בירות ערב ותל אביב - מתוך שאיפה לאתר פתרון מדיני רצוי למצב המסובך שנוצר באזור.
החשש ביישוב היה מכוונה של ברנדוט להציע לאו"ם לכפות על ישראל הסדר טריטוריאלי שבו תאבד את הישגיה במלחמת העצמאות עד תחילת ההפוגה השנייה בקרבות, ואף ייגרע משטחה של המדינה היהודית, בהשוואה לזה שהוקצה לה בהחלטת החלוקה.
רוב הצעותיו של ברנדוט נראו ליישוב פרו־ערביות מובהקות, ואף ששינה את הצעתו המקורית ליצור קונפדרציה בין ישראל לירדן, תוכניתו החדשה - שכללה גם את בִנאום ירושלים - נתפסה על ידי רוב הנהגת היישוב כגרועה לא פחות.
עיתונאים רבים המתינו לברנדוט בצאתו מהפגישה עם שר החוץ שרת, השבוע לפני 70 שנים. הרוזן סירב בעקשנות לענות לשאלות בנוגע לפרטי הדו"ח שאותו הוא מתכוון להגיש, אולם גילה שבעניין הפליטים הערבים שנטשו את בתיהם הוא מתכוון להמליץ למזכירות האו"ם לדרוש את החזרתם לבתיהם "ללא כל תנאי מצד מדינת ישראל".
שמונה ימים לאחר מכן, ב־17 בספטמבר 1948, התנקשו לוחמי ארגון המחתרת לח"י (לוחמי חירות ישראל) בחיי ברנדוט - והביאו למותו.
הקיצוצים בתקציב מסעירים את קריית הממשלה בשרונה
ב־13 בספטמבר 1948 סערו כל ה"מיניסטריונים" (משרדים ממשלתיים) בקריית הממשלה בשטח המושבה שרונה בתל אביב. באותו יום מסר שר האוצר, אליעזר קפלן, על כוונתו לקצץ את התקציב החצי־שנתי, שעמד על 10 מיליון לירות, בלא פחות ב־40 אחוזים - ל־6 מיליון לירות בלבד.
הקיצוץ המתוכנן עורר תרעומת בקרב השרים, וחלקם אף איים להתפטר. שר המסחר והתעשייה, פרץ ברנשטיין, הודיע שהקיצוץ המוצע "יגביל את יכולתי למלא תפקידי נאמנה, ולא אהיה יותר אחראי לפעילותו התקינה של המיניסטריון בראשותי, אם אכן יושת עליו הקיצוץ הדרקוני הזה".
ואולם, נראה שלשר האוצר לא היתה ברירה: "הכנסות המדינה אינן מספיקות, וללא הקיצוץ הנדרש לא תוכל הממשלה לקיים את מטלותיה בתחומים החשובים יותר", הודיע קפלן בסיכום שנתן לדו"ח של ועדת הכספים במשרד האוצר, שהוגש לו ימים ספורים קודם לכן. קפלן הוסיף ש"בשלב זה על הממשלה למצוא את הדרך לתאם את הוצאותיה על פי ההכנסות הצפויות, ובמקביל - לאתר מקורות הכנסה נוספים, כולל שינויים ותיקונים בפקודת מס ההכנסה".
הידיעה על הקיצוץ יצרה מתח רב גם בקרב עובדי המיניסטריונים, שנראו מתגודדים במתחם קריית הממשלה בדאגה. הסיבה: בד בבד עם הודעת הקיצוץ נמסר גם על הפסקה של קבלת עובדים חדשים למשרדים, ואף החלו לפרוח שמועות על פיטורים צפויים בקרוב.
סופר "מעריב" דוד גלעדי (סבו של ח"כ יאיר לפיד) בא לקריית הממשלה בשרונה כדי "לחוש שם את הדופק בימים אלה", כדבריו, ועשה יום שלם בין המיניסטריונים השונים. בכתבה שפורסמה בעיתונו, השבוע לפני 70 שנים, הוא סיפר שהנושא שהעסיק באותם ימים את העובדים היה דווקא עניין המזון והמשקה במשרדי הממשלה השונים.
"המסעדה היחידה שהיתה בקריה והיוותה מקום מפלט לעובדים לצורך שתיית כוס תה חם או אכילת כריך - נסגרה, עניין שהכניס את העובדים למצוקה, שכן אין להם הלוקסוס שיש לשרי הממשלה, שנוסעים בצהריים במכוניותיהם לביתם לארוחה טעימה ואחר כך חוזרים למשרד, או שלא. לא כך העובדים המסכנים, הנאלצים לעבוד עד ארבע אחה"צ ללא הפסקה".
קיצוץ או לא קיצוץ, כעבור ימים אחדים נמסר שהממשלה הקציבה 30 אלף לירות לצורך "שיפורים נדרשים במשרדי הממשלה השונים", ובהם הקמת מסעדה חדשה במקום, "שכן נוסף על העובדים, גם השרים עצמם מבקשים במשך היום לחלץ עצמותיהם ולצאת לשאוף אוויר צח ולשתות כוס תה מחוץ למשרד". נמסר שבמסעדה תוקדש קומה שנייה לרווחתם של השרים, ועד שתושלם הקמתה מיהרו המיניסטריונים להעניק זיכיונות בזק למחלקי תה, קומקומים גדולים הוצבו במטבחי המשרדים, ו"מבשלות תה חבושות שביס מתרוצצות בין החדרים ומגישות לכל דורש".
נמסר שהתה והסוכר הם על חשבון המשרד, אולם "המבקש להשיב נפשו בכוס קפה - צריך לשלם עליה מכיסו".
משרד ממשלתי בשרונה, 1948 // צילום: לזר דינר, ארכיון הצילומים של קק"ל
פתיחת שנת הלימודים מתעכבת
השבוע לפני 70 שנים דיווח יוסף ספיר, יו"ר חבר המועצות המקומיות (לימים, מרכז השלטון המקומי), ששנת הלימודים בבתי הספר העממיים (יסודיים), שאמורה היתה להיפתח בישראל "לראשונה זה 2,000 שנים" - עומדת בסכנה. הסיבה: הממשלה הזמנית טרם הסדירה את הבעלות על החינוך העברי בבתי הספר העממיים במדינה, ובעקבות זאת לא תקצבה את צורכי החינוך הנדרשים.
"האם לא שמתם ליבכם לעובדה שאין בנמצא שר המופקד על נושא החינוך?" זעק ספיר במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בתל אביב ב־10 בספטמבר 1948 (יצוין שמשרד החינוך הוקם רק ב־1949 ובראשו הועמד זלמן שז"ר, לימים נשיא המדינה; ד"ס).
המערכת הארצית של בתי הספר העממיים עמדה בספטמבר 1948 בפני שוקת שבורה: הוועד המנהל של מערכת החינוך, שהיה הסמכות החוקית האחראית על מערכת החינוך ביישוב היהודי, התפרק ופוזר בסמוך להקמת המדינה, בשל סיום פעילותו של הוועד הלאומי, ששימש הרשות המבצעת בתקופת המנדט ומועצת "המדינה שבדרך". רוב סמכויות הוועד הלאומי הועברו לממשלה הזמנית, שמינתה שרים בתחומים השונים - אולם מערכת החינוך נפלה בין הכיסאות, ללא שום גורם ממלכתי שהיה אחראי עליה.
הסיבה שהממשלה הזמנית טרם קיבלה אחריות על מערכת החינוך העברי היתה קשורה בעובדה שרוב מוסדות החינוך בארץ ישראל השתייכו, עוד משנות ה־20, לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. זרמים פוליטיים אלה ניהלו את מוסדות החינוך שפעלו בשליטתם, ו־90 אחוזים מהוצאות החינוך הוזרמו על ידי המועצות המקומיות. כעת, בשל צוק העיתים, טענו המועצות המקומיות שאין ביכולתן להמשיך להחזיק את תקציב ההוצאות הכולל שנדרש בעבור החינוך העממי לשנת 1948/9, שעמד על 3 מיליון לירות.
מותו של "מר חינוך גופני"
הלם וצער גדול פקדו השבוע לפני 70 שנים את קהילת החינוך והספורט בישראל, עם היוודע דבר מותו הטרגי של מאיר מרט בתאונת דרכים. מרט, בן 43 במותו, למד הוראת התעמלות בקופנהגן והיה ממייסדי ארגון מורי ההתעמלות בארץ ישראל. הוא עסק במשך שנים בפיתוח החינוך הגופני במסגרת בתי הספר בכל רחבי הארץ. בתמונה: שיעור התעמלות בחצר בית הספר הריאלי בחיפה, שבו לימד מרט.
צילום: מאוספי ביתמונה, אלבום ביה"ס הריאלי
בית המשפט העליון נפתח בירושלים
ב־14 בספטמבר 1948 נפתח בירושלים, בטקס רב רושם, בית הדין העליון לישראל (כיום בית המשפט העליון). הקהל קידם בקימה את כניסת השופטים, שבראשם צעד נשיא בית המשפט העליון, ד"ר משה זמורה. בחזית הבניין נערך מסדר כבוד של שוטרים, ודגל ישראל הונף לראש התורן. לאחר הטקס הוזמנו שר המשפטים, פנחס רוזן, והשופטים העליונים למסיבת תה בביתו של מושל ירושלים, ד"ר דב יוסף.
"העדפה מתקנת" למשפחות חיילים
השבוע לפני 70 שנים הושג הסכם בין "הוועד למען החייל המגויס" לבין המפקח על המזונות, שלפיו יקבלו משפחות של מגויסים מנות נוספות על צורכי המזון הקצובים להן. במסגרת זאת נקבע שמשפחות חיילים יוכלו גם לבצע רכישות מרוכזות של מזון בצרכניות במחירים מופחתים. כמו כן הוסכם שילדי מגויסים יהיו משוחררים מתשלומי שכר לימוד בבתי ספר עממיים ובגני ילדים מוניציפליים.
החיילים נואשו מהמתנה לטרמפ - והקימו מחסום
קבוצת חיילים שהמתינה זמן ממושך לטרמפ בכביש חיפה־תל אביב החליטה להקים מחסום דרכים לרוחב הכביש, לאחר שכל המכוניות שחלפו על פני החיילים סירבו לעצור ולקחת אותם. בעלי המכוניות שנתקעו בדרך החלו לפרק את המחסום בידיהם, בעוד החיילים מנסים למנוע מהם לעשות זאת. לבסוף הגיעו למקום שוטרים צבאיים ועצרו שניים מהחיילים.
סוחרי המכולת מתכנסים
השבוע לפני 70 שנים נפתחה בתל אביב ועידה ארצית של "איגוד סוחרי המכולת". הסעיף המרכזי על סדר יומה היה דיון בנוגע לרווחים הקמעוניים הנקבעים בממכר מזונות, כשהאיגוד טוען ש"שיעורי הרווח שנקבעו לבעלי המכולת על ידי המפקח על המזונות אינם מספיקים לקיומם".
שוב יש נפט בתל אביב
עיריית תל אביב מסרה שבימים הקרובים תשוב החלוקה הסדירה של נפט בעיר, לאחר שבשבועות האחרונים, בשל בעיות ביורוקרטיות, נמנעה מתושבי תל אביב אספקה של נפט - דבר שגרם למצוקה גדולה בקרב משקי הבית בעיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו