במערת רקפת בכרמל התגלתה העדות הקדומה ביותר לייצור אלכוהול. בחפירות שנערכו במערה, במסגרת מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סטנפורד, גילו החוקרים עדויות לייצור של בירה מדגנים מותססים על ידי בני התרבות הנטופית שחיו באזור לפני כ-13 אלף שנה.
זוהי העדות הקדומה ביותר שנמצאה לייצור אלכוהול, והיא מקדימה בכ-5,000 שנים את האתר הקדום ביותר שהתגלה עד כה בצפון סין. את החפירות במערה מוביל פרופסור דני נדל ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה: "מערת רקפת לא מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו את הקברים במצע של פרחים. גילינו את היכולות הטכנולוגיות שלהם דרך מגוון של כלים וכעת אנחנו מגלים שהם ייצרו בירה וצרכו אותה, ככל הנראה בטקסים מיוחדים".
ייצרו וצרכו בירה בטקסים מיוחדים // צילומים: באדיבות אוניברסיטת חיפה
בני התרבות הנטופית, שחיו לפני כ-15,000-11,500 שנים, היו מן הראשונים בעולם לנטוש את חיי הנוודות ולעבור להתיישבות קבע הכוללת הקמת מבנים בעלי יסודות אבן. הר הכרמל היה מן החשובים והצפופים במערכת היישוב הנטופית, ואתרים נאטופים בכרמל ובסביבתו נחקרים על ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה כבר עשרות שנים.
כאמור, במחקרים קודמים במערת רקפת גילה פרופ' נדל קברים נאטופים ועדויות לכך שהקברים רופדו על ידי מצע של פרחים ועלים. ממצא נוסף שנמצא באתר היו עשרות מכתשים החצובים באבן, בעומק של כמה עשרות סנטימטרים, שתוארכו ללפני כ-13 אלף שנים.
המחקר הנוכחי, לו היו שותפים גם פרופ' דני רוזנברג מהמעבדה לחקר כלי אבן עתיקים במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, התמקד בבדיקה של שרידי עמילנים ופיטוליתים המייצגים שרידי משקעים שנמצאו בשלושה מהמכתשים וכן במחקר של סימני שימוש מיקרוסקופיים.
הדגנים לייצור הבירה אוכסנו במכתשים החצובים באבן // צילומים: באדיבות אוניברסיטת חיפה
הבדיקה הראשונה הראתה עדויות למספר דגנים שונים שאוחסנו באותם מכתשים, בין היתר חיטה, שעורה, שיבולת שועל, קטניות ופשתן. בבדיקה המיקרוסקופית התגלו בשניים מתוך שלושת המכתשים שרידים מיקרוסקופיים של גרגרי עמילן שעברו שינויים מורפולוגים המתאימים לשינויים שעובר גרגר בעמילן במקרה של התססה. לדברי החוקרים, העדויות מראות שהמכתשים שימשו לאחסון של דגנים לפני שלב ההתססה ואחרי שלב ההתססה. במכתש השלישי נמצאו עדויות לכך שהוא שימש לאחסון, אבל גם ככלי קיבול שבו ניתן להכות ולכתוש את גרגרי הדגנים, שלב הכרחי בהתססה.
לדברי החוקרים, המזון אוחסן ככל הנראה בסוג של סלים שהקלו על הוצאת והכנסת המזון למכתשים, זאת לאור שאריות של סיבים שנמצאו גם הם בתחתית המכתשים, כאשר הבדיקה המיקרוסקופית הראתה עדויות לכך שהסיבים סובבו ועובדו בצורה שמתאימה לדפוס של סלים קלועים.
"יצירת המכתשים הללו בתוך האבן, ובהמשך ביצוע הפעולות הנדרשות כדי לייצר אלכוהול, דרשו מאמץ והתמקצעות גדולה, מה שמעיד על החשיבות הטקסית הרבה שבני התרבות הנטופית נתנו ליצירת האלכוהול. מכיוון שהם היו הראשונים להשקיע מאמץ ניכר גם בטקסי ומנהגי הקבורה שלהם, אין זה מן הנמנע שיצירת האלכוהול וצריכתו היו גם הם חלק מטקסי האשכבה של התרבות הנטופית", סיכם פרופ' נדל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו