פסטיבל ונציה: הטוב, הרע והמאכזב

אחרי יומיים של מזג אוויר סוער, שבמהלכם קטעה מכת ברק את הקרנת הבכורה העולמית של "כוכב נולד", השמש חזרה לזרוח מעל ונציה, ועימה גם הגיעה האכזבה הקולנועית הגדולה ביותר בתחרות עד כה.

"שקיעה", סרטו של הבמאי ההונגרי זוכה האוסקר לסלו נמש ("הבן של שאול"), אמנם הגיע לוונציה על תקן "סחורה פגומה" לאחר שנדחה בידי פסטיבל קאן. ובכל זאת, נדמה שאיכותו הנמוכה של סרטו השני - שמגולל את שקיעתה הסימבולית של בודפשט אל תוך כאוס רגע לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה - תפסה את הקהל האוהד לא מוכן.

העלילה עוקבת אחר אישה צעירה שמגיעה לעיר הולדתה לאחר היעדרות ארוכה, בחיפוש אחר עבודה בחנות הכובעים המפוארת שהיתה שייכת פעם להוריה. אך עד מהרה היא נחשפת לקנוניות אפלות ומסתוריות, ומוצאת את עצמה במרכזה של הפיכה אלימה. כמו במקרה של "הבן של שאול", גם הפעם מדובר בסרט תובעני מאוד שמתהדר בשוטים ארוכים ומרשימים, אך עם אורך מופלג של שעתיים וחצי, סצנות רפטטיביות ודמות ראשית שמתגלה עד מהרה כבלתי נסבלת. ההשקעה רחוקה מאוד מלהיות משתלמת.

סרט שהותיר רושם טוב בהרבה הוא המערבון הייחודי והמבדר "The Sister Brothers", סרטו דובר האנגלית הראשון של הבמאי הצרפתי המצוין ז'אק אודיאר ("דיפאן"), שמתרחש בימי הבהלה לזהב. חואקין פיניקס וג'ון סי. ריילי מככבים בתור שני אחים מתנקשים שנשלחים לאתר כימאי (ריז אחמד) שגילה נוסחת פלא ההופכת את מלאכת גילוי הזהב לקלה להפליא. המשימה הופכת למאתגרת במיוחד לאחר שזה חובר לבלש מיומן (ג'ייק ג'ילנהול). אודיאר מפליא לשלב בין אלימות ומוות לבין קלילות קומית מפתיעה, וארבעת השחקנים הראשיים (ובמיוחד ג'ון סי. ריילי) הופכים את השהייה בחברת הדמויות לחוויה חיובית ביותר.

היי־לייט נוסף מהיומיים האחרונים הוא "Dragged Across Concrete", אפוס הפשע האינטימי והאלים של הכוכב העולה ס. קרייג זולר, ששב לוונציה שנה בלבד לאחר שסרטו "מהומה באגף 99" שם אותו על המפה הבינלאומית. מל גיבסון ווינס ווהן (שכיכב גם ב"מהומה באגף 99") מגלמים צמד שוטרים מושעים שמחליטים לעשות לביתם, אלא שתוכנית ההתעשרות שלהם מסתבכת.

זולר - שסיפר במסיבת העיתונאים כי שאב השראה מסרטים קלאסיים כמו "The Killing" ו"נסיך העיר" - שוב מתגלה כתסריטאי־במאי מחונן, וגיבסון ו־ווהן, המצוינים שניהם, מקבלים גיבוי משלל שחקני משנה שמרכיבים יחד פנורמה אורבנית שלא היתה מביישת את זוכה האוסקר המושמץ "קראש" (רק שהפעם גם מדובר בסרט טוב).

מנקודת המבט הישראלית, לאחר ש"עירום" של ירון שני ("עג'מי") ו"תל אביב על האש" של סאמח זועבי ("איש ללא סלולרי") כבר ערכו את הבכורות שלהם בפסטיבל, ביום שני הוצגו מחוץ לתחרות שני סרטיו החדשים של הבמאי עמוס גיתאי - הסרט הקצר "מכתב לידיד בעזה", בו עורך גיתאי הומאז' לטקסט של אלבר קאמי, והפיצ'ר האפיזודי "רכבת קלה בירושלים". למרבה הצער, שניהם התגלו כסרטים הישראליים החלשים ביותר שהוצגו בוונציה עד כה. גיתאי, שהוצג בחום בידי המנהל האמנותי של הפסטיבל, אלברטו ברברה, הגיע לפסטיבל יחד עם משלחת גדולה שבין השאר כללה את מכרם חורי, יובל שרף, קרן מור ויעל אבקסיס.