בשיתוף ברק רום
הורים רבים שמבצעים אבחון דידקטי לילדיהם בגילאים בוגרים יחסית ומגלים שלילדם יש לקות למידה, מבינים שבשלב זה הרבה יותר מסובך לטפל גם בבעיות הנלוות. זה אפשרי, כמובן, אבל פתרון עדיף בהרבה הוא לבצע את האבחון בגילאים הרבה יותר צעירים, כאשר הטיפול בלקות הלמידה עדיין פשוט באופן יחסי.
אם יש חשד, פנו לאבחון
אבחון דידקטי בודק האם קיימת אצל ילד מסוים לקות למידה כלשהי באמצעות בחינת כישוריו הקוגנטיביים ותפקודים נוספים. ניתן לאבחן כל אדם בכל גיל, אולם כאמור אפשרויות הטיפול נעשות מורכבות יותר ויותר ככל שהאבחון מתבצע בגיל מאוחר יותר: התנהגויות נלוות כבר מתקבעות והופכות לטבע הילד, הביטחון העצמי הירוד זקוק להרבה יותר עבודת חיזוק וכדומה.
אין המלצה חד משמעית לבצע אבחון דידקטי החל מגיל מסוים ואילך, אלא יש צורך פשוט לעקוב אחר הילד, כישוריו וביצועיו, להקשיב היטב לתלונות מצידו אם קיימות כאלה ולא לפטור אותן כלאחר יד. אם מתעורר חשד שלילד יש לקות למידה כלשהי, רק אז יש לגשת לאבחון.
שלושה גורמים יכולים לחשוד שלילד מסוים יש לקות למידה: הצוות החינוכי שמקיף את הילד, בדרך כלל המורה בשנים הראשונות של בית הספר, בשנים הראשונות של התיכון ולעיתים אפילו גננות בגן חובה; ההורים שמתרשמים שלילדם יש בעיה כלשהי, והתלמיד עצמו שעלול להתלונן על קשיים שהוא חווה בלימודים; ואמנם אבחון דידקטי נעשה לרוב באופן פרטי, ולעיתים ממומן באופן חלקי על ידי קופת החולים, אולם מוטב לגשת לאבחון שכזה ולקבל תשובה שלילית מאשר לדחות את האבחון למועד מאוחר יותר.
מה אם התגלתה לקות למידה?
לאחר שצוות מקצועי בודק את הילד בעזרת סדרת מבחנים מותאמת לגילו (למשל מבחני קריאה וכתיבה, מבחנים חשבוניים, תפיסה מרחבית, זיכרון וכדומה), מוגש לו או להוריו דו”ח ובו ממצאי האבחון, לרבות פירוט החוזקות והחולשות של הנבדק.
אם מאובחנת לקות למידה (לעיתים יותר מאחת), דו”ח הממצאים יציין גם אפשרויות טיפול וכן הקלות וזכויות שמגיעות לילד. בתיכון, למשל, בדרך כלל יהיה ילד כזה זכאי להקלות במבחני בגרות.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו