איתמר ברנע בן ה-8 יצא לטיול באזור מגוריו בגליל העליון לפני כשנתיים, ולא תיאר לעצמו שיימצא אוצר נדיר כל כך. אמו רעות מצאה לאחרונה את הפסלון, שהונח על ידי בנה בקופסה. פסלון הפיריון הזה שמצא איתמר באזור נחל דישון התגלה כאוצר בן כ-11,500. המשפחה העבירה את הפסלון לידי אוצרות המדינה, ורשות העתיקות העניקה לאיתמר תעודה על אזרחותו הטובה. ככל הידוע, ישנם רק שני פסלונים דומים מוכרים בארץ.
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
כאמור, לפני כחודש, בזמן שהיא מסדרת את בית המשפחה, זיהתה את החפץ המעניין והציגה אותו לארכיאולוגית ד"ר רנטה רוזנטל-הגינבוטום, וזו העבירה את הממצא לזיהוי ברשות העתיקות. ד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, אמר: ״הופתענו כשהוצגה לנו צלמית נדירה, מעין פסלון, ככל הנראה השלישי מסוגו המוכר בארץ, ובן כ-11,500 שנה".
"הפסלון", אמר מילבסקי, "שבמבט ראשון קשה להבחין שטופל בידי אדם, עשוי על חלוק נחל ומידותיו 37X 25 X 23 מילימטרים. הוא מייצג דמות של אישה בהריון, ונעשה באמצעות שפשוף וחריטות על שטח חלוק הנחל. הראש המעוגל נבדל מהגוף על ידי חריטה, וגם ציון הרגליים נעשה על ידי חריטות. שתי צלמיות דומות, אבל לא זהות, נמצאו באתרי נחל אורן שבכרמל וסלביה שבבקעת הירדן. אתרים אלה מתוארכים לתחילת התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית, כ- 11,000 שנה לפני זמננו".
מילבסקי הוסיף עוד כי ״לצערנו, אנחנו לא יודעים מה ההקשר הארכיאולוגי של הצלמית שנמצאה בגליל העליון, אבל לפי המחקר, צלמיות אלו היו סמל לפיריון אנושי, ויש חוקרים שרואים בהן את 'האלה האם'. יתכן שהפסלון שימש כקמע. מדובר בתקופה שבמהלכה במזרח הקרוב ובדרום הלבנט בני אדם עברו ליישובי קבע, עסקו בחקלאות והתחילו לביית בעלי חיים. בתקופה זו, נושא הפוריות בחברה האנושית היה חשוב מאוד".
״משפחת ברנע והילד איתמר הפגינו אזרחות טובה במסירת הצלמית לאוצרות המדינה. נראה שלאיתמר יש עתיד מבטיח בחקר הטבע וההיסטוריה של התרבויות הקדומות בארץ ובאזור", אמר מילבסקי שביקש להזכיר לציבור: ״ברגע שנמצא ממצא במהלך טיול, חשוב לדווח לרשות העתיקות ממקום המציאה עצמו, וזאת על מנת שהארכיאולוגים יוכלו להפיק את מירב המידע מהשטח בעת הגילוי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
