"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יום הדין של נוחי דנקנר: העליון יכריע בערעור

השופטים יכריעו בעניינם של מי שהיה אחד הטייקונים הגדולים במשק ושל יועץ ההשקעות איתי שטרום • בצעד חריג ההכרעה תישלח אליהם בדואר אלקטרוני

,עודכן
דנקנר, בדיון בערעור בעליון באפריל // צילום: אורן בן חקון

פסק הדין במשפטם של נוחי דנקנר ויועץ ההשקעות איתי שטרום, יינתן היום (רביעי) בערעור שהגישו לבית המשפט העליון.

עד לשנת 2012 נוחי דנקנר נחשב לאחד מסמלי ה"טייקונים", שניצלו את הפרצה החוקית שאפשרה להם להקים אימפריות של חברות אחזקה. מדובר במבנה של פרמידת שליטה, המאפשר לשלוט בחברות בנות באמצעות מינוף גדול מאוד. כך הצליח דנקנר להגיע לשליטה בכמעט 100 חברות ממגוון תחומים - קמעונאות, פיננסים, תעשייה, תקשורת ועוד. אלא שבאותה שנה החלו להתגלות בקיעים בניהול האסטרטגי של החברות, בשל כמה החלטות שגויות, ומחיר המניה של הקבוצה החל לרדת. דנקנר, לפי ההרשעה במחוזי מ־2016, חבר לברוקר איתי שטרום ולחברת הברוקרז' ISI ויחד הם יזמו הרצת מניות שתבלום את הידרדרות המניה ותאפשר הנפקת מניות נוספת. דנקנר נדרש באותה עת להחזיר הלוואות של מאות מיליוני שקלים והדרך היחידה לעשות זאת היתה באמצעות אותה הנפקה.

אלא שלפי הרשות לניירות ערך, למרות מצבה העגום של חברת האחזקות של דנקנר ולמרות היצע גדול, המניה ירדה רק ב־1.9% וזאת בשל פעולות ההרצה שלהם. לפי אותה הרשעה, המניות מומנו מהלוואות שדנקנר סידר לשטרום בתנאים מועדפים. ב־2016 הרשיע השופט חאלד כבוב את השניים וגזר על דנקנר מאסר של שנתיים בפועל וקנס של 800 אלף שקלים, ועל שטרום נגזרה שנת מאסר. כבוב, שופט מוערך בידיעותיו בתחומים אלה, נחשב גם לשופט מחמיר שאינו מהסס לשלוח לעונשי מאסר בגין עבירות צווארון לבן. דנקנר ואחריו גם שטרום ערערו לעליון על הרשעתם ועל גזר דינם וכאמור היום תתפרסם ההחלטה בעניינם. ביום שני האחרון הודיעה מזכירות בית המשפט העליון לבאי כוח הצדדים שהם רשאים לבחור בין קבלת פסה"ד באי־מייל לבין קבלתו בדיון, כמקובל. הצדדים החליטו לקבלו באי־מייל. באופן רגיל בית המשפט משמיע פסקי דין בדיונים ולכן ההחלטה הזו לגמרי לא מובנת. אפשר להניח שבית המשפט אינו מעוניין ברעש התקשורתי שילווה את הקראת ההחלטה - תהא אשר תהא.

התזה המסחרית

עו"ד אלחנן מירון, המתמחה בליטיגציה מסחרית ובדיני ניירות ערך, אמר ל"ישראל היום" כי "ראש ההרכב, השופט ניל הנדל, ידוע כשופט בעל קו ייחודי משלו וכעת נותר לראות אם ההרכב אכן יקבל את 'התזה המסחרית' שלפיה רכישת המניות נבעה מהיגיון כלכלי, מאמונה כנה ביכולת החברה להשתקם ולשגשג, או כפי שקבע השופט כבוב. לכל הכרעה שתתקבל תהיה משמעות דרמטית. קשה גם להבין את המשמעות של החריגה במסירת פסק הדין באופן די ייחודי, כאשר לא יינתן באולם ביהמ"ש, אלא יישלח באי־מייל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר