השומרת האחרונה

מאז חרב בית המקדש, תמיד היתה נוכחות יהודית בפקיעין. מרגלית זינאתי, עוד מעט בת 87, כבר חשה את כובד השנים כשהיא מתנהלת באיטיות ובידה מקל הליכה בחצר הגדולה של בית הכנסת המשוחזר שביישוב. היא אינה מתעצלת להתכופף ולאסוף מהרצפה עלים שנשרו מהעצים סביב או כוס חד־פעמית שהשאיר על השולחן אחד הילדים המבקרים. היא חיה גם בשביל המבקרים. נהנית להיות במרכז העניינים.

בפקיעין של היום קיים איזון עדין בין דרוזים, ערבים ויהודים. אלה האחרונים כמעט לא נמצאים כאן. מרגלית זינאתי מבקשת, לשווא, שיטפחו את הדרך אל פתח המערה שבה התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך 13 שנה. לדבריה, קולה אינו נשמע - או שלא מקשיבים לה גם כי אין לה כוח פוליטי. 

האזור שהיה מגרש המשחקים של ילדותה הפך לחצר עזובה. מרגלית כבר לא נלחמת. הכפר ממשיך הלאה, בסמטאות צרות שצריך להפעיל בהן הילוך כוח כדי לצלוח בשלום את העליות התלולות. בכיכר המרכזית המעיין הפך מוקד משיכה לתיירים, כמו גם ביתה של משפחת זינאתי ובית הכנסת, ששופצו בסיוע מיזם "אוצרות הגליל" של רעיה שטראוס ומשרד ירושלים ומורשת. 

"מסעדת השביל" // צילום: אוצרות הגליל

מרגלית היא הכוכבת של הסיור במרכז המבקרים המנציח את תולדות פקיעין. על הקירות מוצגים כלים חקלאיים פרימיטיביים ששימשו את תושבי פקיעין, ובסרט המוקרן על שני קירות, כמו דיאלוג, מככבת מרגלית - שאומרת את האמת שלה בלי להתחשב באיש. לקראת סוף הסרט היא מגיעה בכבודה ובעצמה אל האולם הקטן, מתיישבת בכיסא הכבוד, מספרת סיפור קצר, משיבה לשאלות ומשתפת פעולה עם כל מי שרוצה לעשות איתה סלפי. יותר מאשר בית הכנסת או בית משפחתה, היא האטרקציה כאן.

 

500 שנים של התיישבות

שוב ושוב חוזרת מרגלית על אותה מנטרה בפני כל האורחים שבאו לראות את פקיעין, ולמעשה לראות אותה לפני שתהפוך לחלק מההיסטוריה. 

על פי המסורת, היהודים הראשונים שהתיישבו בפקיעין היו רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי דמן פקיעין. לאחר חורבן בית המקדש השני ב־70 לספירה, התיישבו כמה משפחות כהנים בכפר, והתוואי ההררי הקשה הגן עליהן מפני הרומאים. אחת המשפחות הללו היתה משפחת זינאתי.

בית הכנסת העתיק // צילום: RITVO, באדיבות בית זינאתי

מרגלית היא האחרונה ממשפחת זינאתי שנותרה בכפר. בני משפחתה היו שומרי בית הכנסת העתיק, שהיה בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה, מורו של רבי עקיבא. בשנת 1873 שופץ בית הכנסת במימונו של הנדבן רפאל הלוי מביירות, ומשפחת זינאתי הופקדה על שמירתו. הנשיא השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי, מראשוני החוקרים של ההתיישבות היהודית בפקיעין, ראה את הקהילה הקטנה בפקיעין כעדות לקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל שלא פסק אפילו לדור אחד. 

סמטאות הכפר צרות ותלולות // צילום: גיל אליהו/ג'יני

בית הכנסת ובית המשפחה, הצמודים זה לזה, עברו תהליך שימור, ובמהלכו נמצאה בבית הכנסת אבן ועליה חקוקה כתובת בכתב עברי קדום. ממצא זה אישש את ההשערה של בן צבי, שלפיה עוד במאה השנייה, בתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי, היה בית כנסת בפקיעין. חזית בית הכנסת אף מופיעה על שטר 100 שקלים הקודם, עם דיוקנו של בן צבי. 

בכפר יש התיישבות יהודית רציפה עוד מהמאה ה־16, אז היו היהודים רוב בכפר. לפני כאלף שנה התיישבו בכפר גם מוסלמים, דרוזים ונוצרים, וכך נוצרה קהילה מגוונת וייחודית. עד שנת 1938 מנתה הקהילה היהודית בפקיעין כ־50 משפחות. בעקבות מאורעות תרצ"ח גורשו היהודים מפקיעין על ידי פורעים שהגיעו מסוריה, ובשנת 1940 חזרה לכפר משפחת זינאתי. היום הרוב בכפר הוא מוסלמי. מרגלית זינאתי היא אחרונת היהודים שנולדו בפקיעין.

 הכניסה למערה // צילום: מישל דוט קום

בית הכנסת ובית משפחת זינאתי הוגדרו לאחרונה כאתר מורשת לאומית. הבית מתוחזק כיום על ידי עמותת בית זינאתי, בסיוע ההסתדרות הציונית העולמית. העמותה היא שמעסיקה מדריכים שמובילים את התיירים שמגיעים לפקיעין. המרכז ובית הכנסת פתוחים בימים ראשון־חמישי בשעות 09:15-16:30, בימי שישי פתוח עד 13:00. מחיר הסיור: 17 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד.

התוואי ההררי הגן על המתיישבים // צילום: גיל אליהו/ג'יני

מרכז המבקרים מציע למטיילים בפקיעין מגוון פעילויות נוספות, ובהן סיור מנגן בכפר או חוויית ניווט סלולרי. בימי הסליחות, ממש עכשיו, מקיימים המיזם הפילנתרופי "אוצרות הגליל" ו"בית זינאתי - המרכז למורשת יהודי פקיעין" סיורי סליחות ליליים מומחזים, חווייתיים, המותאמים לכל המשפחה בליווי עששיות. הסיור עוסק בסיפורו של הכפר פקיעין לאורך ההיסטוריה ועובר בין סמטאות הכפר, במקומות שבהם העבר פוגש את ההווה. בין השאר, עובר הסיור במערת המחבוא של רבי שמעון בר יוחאי, ובסיומו מפגש עם מרגלית זינאתי ומופע סליחות בבית הכנסת. מועדי הסיורים: 29 באוגוסט (י"ח באלול), 6 בספטמבר (כ"ו באלול) ו־12 בספטמבר (ג' בתשרי). הסיורים מתחילים בשעה 19:00 ונמשכים כשעתיים וחצי. נקודת המפגש: על הכביש הראשי, בירידה למערת הרשב"י (שילוט מכווין), שם יחכה המדריך. מחיר הסיור: 60 שקלים למבוגר, 40 שקלים לילד.

הדרך למערת רבי שמעון בר יוחאי // צילום: מישל דוט קום

 

ארוחה דרוזית ביתית

בצד השביל המוביל ממרכז פקיעין לבית הכנסת העתיק ולבית זינאתי, שוכנת המסעדה המשפחתית של אמירה והאיל עמאר, "מסעדת השביל", המגישה אוכל דרוזי ביתי ואותנטי במרפסת מוצלת המוקפת בעציצים. האיל מארח ואמירה מבשלת לאורחים בדיוק את מה שהיא מבשלת לבני משפחתה. אפשר להציץ ולראות את הסירים על האש במטבח המבריק. אמירה מוציאה בשרים על האש, סלטי צמחי בר עונתיים ועשרה סוגי סלט, והתפריט מגוון ומשתנה בהתאם לעונה. המנות העיקריות נדיבות, כך שהסועדים יכולים לחלוק אותן. מומלצים: מנסף של כבש או עגל, מג'דרה נהדרת, עלי גפן מופלאים, שלבטו - שהוא מאכל דרוזי המורכב מבורגול ומגרגירי חומוס (אידיאלי לטבעונים), סנייה, קובה וקבב ביתי. בסוף הארוחה מתכבדים האורחים בקפה שחור חזק ובבקלאווה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו