"פחד הוא כמו שד שמתחבא בתוך הגוף. רוב הזמן לא רואים אותו, אבל מדי פעם, ותמיד כשאתה לא מוכן, הוא פורץ החוצה ומשתלט עליך. אבל אם יש לך מזל, באותו הרגע יקום גיבור. הוא יחזיק חזק את כל העולם שמסביבך וימנע ממנו להתפרק. לגיבור אמיתי אין גלימה כמו בספרי הקומיקס המטופשים. אבל בהחלט יש לו כוח על", כך כותב יהודה רוזנטל בספר הקומיקס "אין מפלצות בעולם", הרואה אור בימים אלה בהוצאת ידיעות ספרים.
הספר מגולל את סיפורם של עומרי ושל חבריו נינה וגילי, המתגוררים במושב בדרום הארץ. ילדותם מלאה משחקים, השתובבויות והנאות קטנות, אך יש לה גם פן אחר - כבן לחקלאי, עומרי נחשף למאבק המתמיד שמנהלים חקלאים מול איתני הטבע והאתגרים הבלתי צפויים שהם מזמנים. איום כלכלי מרחף מעל ראשיהם באופן קבוע, והם מצויים במלחמת הישרדות יומיומית. כאשר היבולים בשדות המושב נמצאים בסכנה, עומרי והחברים רותמים את דמיונם העשיר ואת כושר ההמצאה שלהם, שעד כה שימשו אותם במשחקיהם, למשימה - למנוע מנחיל ארבה לפגוע ביבולים, ובכך גם בפרנסתם של חקלאי היישוב.
"היו לי המון רעיונות אחרים לנושא הספר שהם יותר מסחריים מבחינת חו"ל, סביב חיילים ולוחמים", מספר רוזנטל, "בסוף בחרתי לעסוק בפחד מקריסה כלכלית ומחיים קשים יותר, במעטפת של ילדות ישראלית בדרום הארץ. זהו ספר שאמנם נכתב לילדים, אבל עוסק בנושא קשה ומורכב. אני חושב שילדים מסוגלים להבין במידה מסוימת רעיונות יותר מורכבים ממה שנראה לנו, שיש להם יכולת הבנה גדולה יותר ממה שאנחנו נוטים לייחס להם".
איך קיבלת החלטה להתמקד דווקא בקשייהם של החקלאים ובאיום הכלכלי מעל ראשיהם?
"אני עובד הרבה בדרום, ורואה ומרגיש את מה שקורה שם - גם את הקסאמים. אומרים 'תכתוב על מה שאתה יודע' - גדלתי בקיבוץ במרכז הארץ עד גיל 10 בערך, והרבה מהדברים שהילדים בקומיקס עושים, הם דברים שגם אנחנו עשינו אז בקיבוץ, גם אם בצורה שונה. אני זוכר שכל הזמן היינו בונים דברים, כמו עומרי.
כריכת הספר החדש של רוזנטל
"כשאת מסתכלת מתחת לפני השטח של המשפחה הישראלית, את רואה את הקושי להתקיים, את הפחד להיכנס לחובות. לחקלאים יש התמודדויות כלכליות שהן מעבר לאלו שכל אחד בארץ נאלץ לעמוד מולן, יש להם גרדום שעומד מעליהם כל הזמן - של איתני הטבע. זה ממד לא צפוי, בלתי נשלט, שמחייב אותם להיות אנשים קשוחים מאוד, עם הרבה מאוד חוסן נפשי. החוזק של עומרי ושל החברים שלו הוא לא בהכרח פיזי, הוא חוזק רגשי", רוזנטל מדגיש.
"כשאתה כותב, אתה לא יודע למה בדיוק אתה כותב דווקא את הסיפור הזה, ורק אחר כך, בדיעבד, אתה מבין מה הניע אותך", הוא מוסיף ואומר. "כאן זה הפחד הזה שנמצא כל הזמן מתחת לשטח ושאליו בסופו של דבר הכל מתנקז. הגיבורים בספר צריכים להתעלות מעל עצמם כדי לצלוח מכשול קשה מאוד, וכדי לעשות את זה, הם מסתכלים לפחד בעיניים ומתמודדים איתו".
הלקח שבחבטה
רוזנטל, בן 41, משמש מדריך ירי וקרב מגע למבוגרים, וכן מאמן ילדים בגילי 18-12 בקבוצת היישוב בת חפר בליגה הישראלית לבייסבול. המשחק, כך הוא מסביר, מאלץ את השחקנים לחוות כישלון ולהתמודד איתו, ובכך לבנות ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות. "מספר הכישלונות במשחק גבוה משמעותית ממספר ההצלחות - כשאתה עולה לחבוט, רוב הזמן אתה מפספס, וגם אם לא פספסת, לעיתים קרובות אתה נפסל. לומדים מזה לא לוותר, להילחם, להתמודד עם הקושי".
איך מספרים לילדים שמעבר לכך שיש קשיים והתמודדויות, גם לא הכל טוב ויפה בעולם?
"אין דרך טובה יותר ללמד ולחנך מאשר לתת דוגמה אישית. אפשר להסביר לילדים גם דברים קשים בדרך ישירה ואמיתית, בלי להפליג בתיאורים גרפיים, וללמד אותם מה יכול לקרות ואיך צריך להתנהג אם זה קורה.
אחד מכתבי הקומיקס של רוזנטל
"גם ככותב, אני מדבר באופן גלוי ובשפה שילדים מבינים. אני מקבל משוב מילדים שקראו את הספר ורואה שהם מבינים את כל מה שכתוב בו, את כל המורכבות. העולם לא מתבסס על ניגודים ברורים של שחור ולבן או של טובים ורעים - הדינמיקה בין אנשים היא מורכבת, וכך גם המצבים שאנשים מתמודדים איתם. ילדים בהחלט יכולים להבין את זה, ולכן צריך לדבר איתם גם על קשיים וגם על פחדים".
גיבורי־על בשר ודם, כפי שכתבת, לא לבושים בגלימה. כאבא לילדים, במדינה שמציאות החיים בה אינה קלה, אתה מרגיש שאתה צריך לשמש עבורם מעין גיבור־על?
"לא גיבור־על, אבל בהחלט חזק. עברתי כל מיני פאזות בחיים - אחרי הילדות בקיבוץ גרתי בארה"ב מגיל 10 עד גיל 20, ואז חזרתי לישראל ושירתי בצבא. הייתי במערכת הביטחון עשר שנים, ובין השאר שירתי כמאבטח של הרמטכ"ל. כשאתה בן 20, אתה בטוח שהייעוד שלך בחיים זה לחסל מחבלים ולהציל את העולם, להיות כזה סוג של גיבור־על. אבל לאט־לאט, כשאתה מתבגר, מתחתן ועושה ילדים, אתה מבין שמה שבאמת הכי קשה בעולם הוא ההתמודדות עם השגרה היומיומית ועם האתגר הכלכלי - פשוט הצורך לשרוד. זה מה שאתה כל הזמן חושב עליו, ואתה עמל למענו יום־יום. זו לא משימה שמגיעה לסיום בנקודת זמן מסוימת, אין פסגה שאתה מגיע אליה ונח".
רוזנטל עובד כעת על ספר קומיקס נוסף, שגם במרכזו נמצאת דמותו שובת הלב ומעוררת ההזדהות של עומרי. "הפעם זה הולך לכיוון אחר, שמדבר על טרור חקלאי, על יריבות בין חקלאים ועל מעשים שנעשים בשם אותה יריבות", הוא מספר.
תהיה בו התייחסות למצב הביטחוני בדרום?
"יש התייחסות לקסאמים, אבל זה לא נושא הספר. אני חושב שכשאתה חי בתוך מצב ביטחוני כזה, אתה לא מתעסק יותר מדי בשאלות של 'למה זה קורה' ו'מהי המוטיבציה שלהם לעשות את זה', אלא מקבל את זה כעובדת חיים ומתמקד במה שצריך לעשות כשזה קורה. אנשים שחיים בדרום לא מתעסקים בשאלות האלה, מעניין אותם דבר אחד - שזה יפסיק, כי אי אפשר לחיות ככה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
