הבחירות המקומיות: המשך או שינוי
הם יושבים כבר שנים רבות על כיסא ראש העיר וניצחו פעם אחר פעם מתמודדים רבים • עכשיו יש מועמדים חדשים להדיחם - ואיש לא מתכוון לוותר בקלות • כתבה שלישית בסדרה
תל אביב־יפו: "חשוב לרענן את השורות"
רון חולדאי, בן 73, מכהן כראש עיריית תל אביב־יפו מאז 1998. הוא מכיר היטב את אסף זמיר, בן 38, סגן ראש העיר בעשור האחרון ומחזיק תיק החינוך שמתמודד מולו בבחירות. זמיר, שבשנת 2008 ייסד את תנועת "רוב העיר", אומר כי "20 שנות שלטון זה מספיק. גם אם הן היו טובות, בדמוקרטיה מתפקדת רענון השורות הוא חשוב מאוד. אין טוב בלי שמתפתח לצידו גם רע ומנגנון הוא דבר שחשוב מדי פעם לרענן ולשנות". לדבריו, "אני המועמד היחיד שצבר מספיק ניסיון והוכיח יכולות ביצוע שיאפשרו לי לנהל את העירייה, אבל אחד שמדגים במקביל יצירתיות ופתיחות עם אנרגיה שיכולה להצעיד את העיר קדימה ולתכנן את העשורים הבאים בחיי העיר, תוך פתרון הדברים שתקועים ושאין לגביהם היום אופק".
נתן אלנתן, חרדי בן 48, מכהן לסירוגין כחבר מועצת העיר תל אביב מאז 1998 מטעם סיעת ש"ס העירונית ובקדנציה האחרונה אף כיו"ר המפלגה בעיר. אלנתן, שכיהן במצטבר כסגן ראש העיר במשך שמונה שנים, אומר כי "לאחר 20 שנה בתפקיד ראש עיר, כשהעיר בשנים האחרונות מנוהלת על אוטומט ולא רואה את האזרח הקטן, הגיע הזמן לראש עיר חדש ורענן שבא עם כוחות חדשים שידאג לתושבי תל אביב, ולא למותג תל אביב".
ראש העיר חולדאי, אסף זמיר, נתן אלנתן // צילום: גדעון מרקוביץ', יח"צ
לדבריו, "בסקר בלתי תלוי של חברת החדשות קיבל חולדאי 45% בלבד, וזה למרות שהוא כבר בתפקיד 20 שנה, כלומר 20 שנה של קמפיין. אם זה המצב של חולדאי לפני שמפת המועמדים ברורה ולפני שכל המועמדים התחילו את קמפיין הבחירות שלהם, אז די ברור שהסיכוי שלו לנצח בסיבוב הראשון קלוש, ואז המיתוס ש'לא ניתן להזיז שועל ותיק' לא רלוונטי. לפי הסטטיסטיקה ראשי ערים מכהנים מפסידים בסיבוב השני, ולרוב במקרים האלה ראש העיר מודח בגלל התאחדות כל המועמדים נגדו. אני קיבלתי בסקר המדובר 7% עוד לפני שהתחלתי את קמפיין הבחירות שלי, שיעדכן את קהל הבוחרים שאני המתמודד היחיד שמייצג אותם, את כל מי שהמסורת חשובה לו ואת כל תושבי דרום תל אביב שאיש בעירייה לא מתעניין בהם. האג'נדה שלי היא לשים את התושבים במרכז, הרבה לפני המותג תל אביב".
טביעות אצבעותיו של חולדאי מורגשות בשני העשורים האחרונים בכל רחבי העיר. לאורך הקדנציות שלו שופצו והוחלפו תשתיות ברחובות רבים בתל אביב. כמו כן, במהלך כהונתו נוקטת העירייה את "מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר; במסגרת זו שוקם מתחם הנמל ונהפך למרכז בילוי ותרבות. נוסף על כך, לאורך שנות כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. חולדאי המשיך את המגמה שהתחילה לפניו עם בנייה של בנייני העסקים בשדרה והפך אותה למרכז העסקים של העיר. מנגד, הוא קומם את ציבור השוכרים הרב בשל מחירי השכירות המאמירים מדי שנה.
מתמודדת פוטנציאלית נוספת שעל פי הסקרים עשויה להיות בעלת כוח אלקטורלי מהותי (אחוזי תמיכה דו־ספרתיים בסקרים) היא ח"כ סתיו שפיר, שלא הודיעה, נכון לעתה, על התמודדות ודוברה בחר לא לשתף פעולה עם הכתבה. מתמודד שדווקא הכריז על התמודדות בבחירות הוא איש התקשורת והקומיקאי אסף הראל, שגם הוא לא מסר את התייחסותו.
יבנה: "להחזיר עטרה ליושנה"
20 שנה מכהן תת־אלוף (מיל') צבי גוב־ארי כראש עיריית יבנה והוא מתמודד כעת לקדנציה נוספת, החמישית במספר. אלא שבניגוד לבחירות הקודמות, שבהן זכה לרוב גדול, הפעם הוא מקבל יריב משופשף לא פחות ממנו בזירה הפוליטית - מאיר שטרית, שר וחבר כנסת לשעבר ומי שכיהן בעברו גם כראש עיריית יבנה והפך לראש העירייה הצעיר בארץ, בגיל 25 בלבד. "ראש העיר הנוכחי מכהן 20 שנה בתפקידו. מה שלא נעשה 20 שנה כבר לא ייעשה. כיום לאחר ניסיון של 42 שנים בפוליטיקה המקומית והארצית, שבהן כיהנתי כחבר כנסת יותר מ־30 שנה, כשר בשבעה משרדי ממשלה וכגזבר הסוכנות, אני מרגיש את ההחמצה הגדולה בפיתוחה של יבנה ובכיוון התפתחותה, ואיני יכול לעמוד מנגד. לכן החלטתי להתמודד שוב, כדי להצעיד את יבנה קדימה ולשקם את מערכת החינוך, תוך פיתוחה של יבנה בגישה המקפידה על איכות חיים גבוהה בעיר", אומר שטרית.
גוב־ארי, בן 82 ותת־אלוף במילואים, היה בין היתר שגריר ישראל בדרום אפריקה, מנכ"ל רשות שדות התעופה ונשיא חברת בזק גלוב. בכהונתו יבנה התרחבה והפכה לעיר גדולה, זכתה בחמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לישראל יפה וזכתה לא אחת בפרסי ניהול תקציבי ומינהל. תומכיו מציינים כי העיר מתפקדת ברמה גבוהה ולכן אין סיבה לבצע שינוי אלא להמשיך קדימה כדי להביא את העיר לגבהים נוספים. "סוסים טובים לא מחליפים באמצע העליה" הם אומרים. גוב־ארי אומר כי "ההחלטה להמשיך היתה עבורי קלה, לנוכח הפניות של מאות תושבים מכל המגזרים אשר ביקשו לוודא כי תנופת העשייה תימשך, ומכאן החיבור והאהבה שלי לתושבי יבנה. אני עובד שעות רבות ביממה והרגשתי היא שאת המנגינה הזאת, העשייה וקצב החיים, אי אפשר ואסור להפסיק".
צבי גוב ארי, מאיר שטרית // צילום: יח"צ, דודי ועקנין
לגבי עשייה עתידית, הוא אומר כי יזם "תוכנית מתאר העונה לצורכי פיתוח העיר עד לשנת 2035, המספקת אפשרות לשדרוגה של יבנה לעיר מובילה בישראל".
מנגד, שטרית, בן 69, הודיע בחודש שעבר על חזרתו לחיים הפוליטיים לאחר כמעט ארבע שנים מחוץ לתחום, דווקא במישור המקומי.
"המטרה המרכזית היא אכן להחזיר עטרה ליושנה, לבנות חזון ליבנה לטווח ארוך, לבנות הנהגה חדשה וצעירה ליבנה ולתת להנהגה הצעירה להביא את יבנה להגשמת החזון במלואו, לכן אומר כבר היום, בשום פנים לא אכהן יותר משתי קדנציות, ואולי גם פחות", הוא אומר.
מלבד שניהם, יתמודדו בבחירות מאיר בן־הרוש (סיעת "יבנה בתנופה"), רונית ארנפרוינד־כהן (סיעת "אנשים"), אלי מזוז (רשימת "יבנאים") וחבר המועצה רועי גבאי (רשימת "יבנה במרכז"). ארנפרוינד־כהן, בת 63, אמרה בעת ההכרזה לראשות העיר כי "לגוב־ארי יש זכויות ביבנה. עם זאת, לאחר כמעט 20 שנים, הגיע זמנו לסיים, ולפנות את הובלת העיר לידי הנהגה חדשה ונמרצת, אשר תיקח את העיר למקום מבטחים, לקראת עתיד משגשג, תוך התחשבות בראש ובראשונה בצורכי התושבים".
כפר יונה: "העיר מחכה לשינוי"
ראש עיריית כפר יונה, אפרים דרעי בן ה־65, מכהן בתפקיד מאז 1977 אך טרם הודיע רשמית אם ירוץ לקדנציה נוספת. תומכיו מציינים כי דרעי הוא איש עשייה, שהוביל את המועצה המקומית הקטנה לעיר שטוב לחיות בה.
מי שכן הכריזו על התמודדות הם עו"ד אלברט טייב, בן 56, ויו"ר האופוזיציה העירונית שושי כחלון־כידור, בת 53. שני המועמדים מציינים כי הגיעה העת לשנות, "להביא מנהיגות חדשה, יוזמת ויצירתית", כהגדרתם.
אפרים דרעי, שושי כחלון-כידור, אלברט טייב // צילום: יח"צ
בהודעה שמסרה כחלון־כידור ביום ההכרזה על הכוונה להתמודד בפעם השנייה ברציפות היא הצהירה כי "כפר יונה מחכה לשינוי. העירייה בראשותי תהיה מחויבת, מעורבת, פרו־אקטיבית וקשובה לתושבים ותוביל שחר חדש בכל התחומים שעליהם היא אחראית". טייב אומר כי "עד היום אף מועמד לא הצליח לגבור עליו מהסיבה שלא היתה באמת אלטרנטיבה של מנהיג שמצליח לסחוף אחריו את כל התושבים".
יקנעם עילית: "לתושבים נמאס מההנהגה"
כשסימון אלפסי נכנס לתפקיד ראש יקנעם עילית בשנת 1989, היא היתה עדיין מועצה מקומית שמנתה 5,000 תושבים. היום היא כבר מוגדרת כעיר המונה כ־25 אלף תושבים.
למרות ההנחה הרווחת כי קשה להזיז ראש עיר מכהן, אלפסי החל את כהונתו דווקא אחרי שניצח את ראש העיר הראשון של יקנעם אילן גבריאל, אשר כיהן בתפקיד 21 שנה. "היה לי עסק טוב ומרוויח והייתי במצב כלכלי מצוין, אבל המצב ביקנעם היה קשה כל כך שביקשו ממני להתמודד לתפקיד, אז חשבתי לעשות טובה לחבר'ה", נזכר אלפסי. רונן שפירא, בן 49, גרוש עם שלושה ילדים, מילא במשך שנים רבות תפקידי הנהלה בכירים בחברה למתנ"סים במחוז צפון.
סימון אלפסי, רונן שפירא // צילום: הרצי שפירא, יח"צ
בימים אלה הוא מסיים את הקדנציה הראשונה שלו כחבר מועצה. אף שאיש לא הצליח להזיז את אלפסי עד היום מכיסאו, הוא משוכנע כי הוא שיצליח לעמוד במשימה. "אני חושב שאצליח כי לתושבי יקנעם נמאס מההנהגה הנוכחית, שרואה את האינטרסים של הנדל"ן ולא רואה את התושב. איתי יש נבחרת של תושבים שכולם פעילים בצורה חברתית ומה שמעניין אותם הוא לקדם את נושאי הקהילה והחברה", אומר שפירא, "היישוב כבר לא כפרי ואי אפשר לבכות על חלב שנשפך, אבל המשאב העיקרי שלנו הוא עדיין הטבע מסביב. אני אמשיך לפתח את העיר, אבל באופן הדרגתי ותוך כדי שמירה על משאבי הטבע".
במהלך כהונותיו של אלפסי כראש העיר הוא הקים יחידה לפיתוח כלכלי לגיוס יזמים שהקלה עליהם בתהליכים הביורוקרטיים ואף סייעה בקליטת עובדים.
כך הפכה עיירת הפיתוח ל"עמק הסיליקון" של הצפון המאכלס היום 120 חברות היי־טק, שהן ומעגל העסקים שנבנה סביבן מעסיקים יחדיו כ־8,000 עובדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו