70 שנים אחרי

חברת התעופה "שמי ישראל" מנסה להמריאה

השבוע לפני 70 שנים יצאה לדרכה הטיסה האזרחית הראשונה בקו טיסות יומיומיות שחיברו בין ישראל לאירופה.

שירות אוויר זה הוצע לנוסעים על ידי חברת נתיבי האוויר הפאן־אפריקניים, ומנהל החברה, מוריס קובאן, מסר ש"הקו יתופעל על ידי מטוסים חדישים ומודרניים בעלי 22 מושבים, שיטוסו מנמל האוויר של חיפה לאתונה, ומשם לרומא ולפריז".

במסיבת עיתונאים חגיגית שהתקיימה בחיפה ב־20 באוגוסט 1948 נמסר גם ש"בקרוב תוקם בישראל חברת תעופה חדשה שתיהנה מהניסיון ומהציוד של חברת התעופה הפאן־אפריקנית. החברה תיקרא 'שמי ישראל', עובדיה יהיו ישראלים בלבד, והיא תשקוד על פיתוח התעופה בין ישראל למדינות אחרות". החברה לא הוקמה לבסוף, וחודש לאחר מכן, בספטמבר 1948, יצאה לדרכה טיסת הבכורה של אל על, שתהפוך לחברת התעופה הלאומית (טיסותיה הסדירות יחלו ב־1949).

מטוס "פאן אפריקאן" בחיפה // צילום: באדיבות ד"ר נועם הרטוך

בתום האירוע הוזמנו המשתתפים לטיסה קצרה במטוס החברה, ש"סבב בשמי העיר חיפה והאזור הקרוב, להנאתם ולהתרשמותם של העיתונאים מאיכות הטיסה ומתנאי המטוס הנוחים".

בד בבד עם פריצת גבולותיה האוויריים של ישראל בטיסות לחו"ל, נפרץ השבוע לפני 70 שנה, באמצעות טיסות אוויריות, הגבול הדרומי של המדינה - בנגב.

בעקבות פלישת הצבא המצרי לשטחי ארץ ישראל בתחילת מלחמת העצמאות, נמתח קו בשליטה מצרית מהעיירה איסדוד (לימים העיר אשדוד) במערב, דרך העיירה אל־פאלוג'ה (ליד קריית גת) במרכז ועד לחברון במזרח, שניתק את ישראל מיישובי הנגב שמדרום לקו זה. ניסיונות הסתננות של משאיות טעונות בציוד ובמזון שיצאו לסייע ליישובים הנצורים - נכשלו.

"מבצע אבק" תוכנן ויצא לפועל במגמה לפרוץ את המצור על הנגב. מדרום לקיבוץ רוחמה הוכשר מסלול עפר באורך של כ־1,200 מטר וברוחב של כ־50 מטר, שהתאים לנחיתת מטוסי תובלה. יחידות של חטיבת הנגב אבטחו את המסלול, ותושבי הקיבוצים הסמוכים התייצבו לסייע בפריקת המטוסים.

טיסת המטען הראשונה המריאה משדה התעופה עקרון ב־23 באוגוסט 1948, השבוע לפני 70 שנים, ונחתה במסלול המאולתר תוך העלאת ענני אבק עצומים, שנתנו את השם למבצע האווירי (שבמקורו נקרא "מגן לנגב").

כ־100 טונות ציוד הונחתו במטוסי התובלה בשני הלילות הראשונים למבצע, שנמשך ברצף כשבעה שבועות, שבמהלכם בוצעו מאות טיסות שבהן הועברו אלפי טונות ציוד ומזון לנגב, נוסף על אלפי נוסעים, רובם חיילים שטסו דרומה לסייע ליישובי הנגב - או כאלה שטסו צפונה להתרעננות ולהתארגנות. כל זאת עד לאמצע אוקטובר 1948, אז החל "מבצע יואב", שפרץ את הדרך היבשתית לנגב.

עוצר וסריקות מבית לבית לאיתור משתמטי גיוס בתל אביב

בשבוע שבין 22 ל־28 באוגוסט 1948 נערך בתל אביב מבצע רחב היקף, במטרה לאתר את כל חייבי הגיוס שלא התייצבו על פי חוק בלשכות הגיוס ולצרפם מייד למערך הלוחם של צה"ל. המבצע, שנקרא בֶּצֶר (על שם עיר המקלט המקראית ששכנה בנחלת שבט ראובן), הוכן בסודיות גמורה. השתתפו בו 3,300 חיילים ומתנדבים משורות המשמר האזרחי והגדנ"ע, שרוכזו במחנה תל ליטוינסקי (כיום תל השומר).

מעט אחרי חצות ה־22 באוגוסט 1948 הופצה בקרב אלפי המשתתפים פקודת יום מודפסת מאת מפקד המבצע, סא"ל מיכאל בן גל: "בשעה שאנו עומדים בקו האש הרחק מן הבית - עדיין מהלכים בתל אביב צעירים וצעירות רבים פחדנים ומוגי לב, המבלים את ימיהם בהוללות ובשעשועים ומתחמקים מכל חובה, כאילו המלחמה הזו אינה מלחמתם וכאילו זכאים היו שאתם בגופכם תגנו עליהם".

"תחנת הזדהות" בתל אביב, כחלק מהמבצע //צילום: בנו רותנברג

החל משלוש לפנות בוקר הוקמו מחסומים בכל הכניסות והיציאות של תל אביב. אלפי החיילים פשטו על העיר, שחולקה ל־30 אזורים, והדביקו על קירות הבתים כרוזים שנשאו את הכותרת "המרחם על המשתמט - מתאכזר ללוחם". החיילים, שחולקו לזוגות, החלו לסרוק דירה אחר דירה, עם הרשאה לפרוץ דלתות בדירות שדייריהן סירבו לפקודת פתיחת הדלת, ואף לפרוץ לתוך ארונות נעולים בדירה עצמה.

חייבי הגיוס המשתמטים שאותרו בדירות הועברו לאחת מעשרות "תחנות הזדהות" שהוקמו ברחבי העיר (בעיקר בבתי ספר) ועברו בדיקה רפואית. אלה שנמצאו כשירים - חוילו מייד על ידי פקידי הגיוס הצבאיים והועברו לבסיסי הקלט.

במבצע, שנמשך שישה ימים, נעצרו 2,764 גברים ונשים חייבי גיוס. כ־1,100 מהם נשלחו מייד לגיוס, ו־1,650 נוספים נקבעו כ"כשירים לגיוס", אך גיוסם בפועל נדחה מסיבות שונות.

צה"ל מציג: נפש בריאה בגוף בריא

ב־20 באוגוסט 1948 נערך במחנה דורה, מדרום לנתניה, טקס פתיחת שירות החינוך הגופני לצבא ההגנה לישראל, בהשתתפות ראשי ארגון המורים להתעמלות, קצינים ומדריכי ספורט צה"ליים, ואורחים רבים נוספים.

בסיור במחנה, לפני תחילת הטקס, התרשמו הנוכחים מהמתקנים הרבים בשטח בית הספר לחינוך גופני, חלקם התקבלו "בירושה" מהמחנה הבריטי טאריפה באראקס, שעמד באותו מקום החל מ־1936, ואחרים נוספו על ידי צה"ל בשבועות האחרונים.

בתום הטקס, שבו הכריז נציג המטכ"ל על פתיחתו הרשמית של ענף החינוך הגופני בצה"ל, ערך צוות מדריכי הספורט במקום הדגמות בפני האורחים, שכללו תרגילי מחנאות, קרב מגע, תרגילים ברובה, התעמלות כללית ותרגילים עם קורת עץ.

מחנה דורה בנתניה, תצוגת התעמלות עם קורת עץ // צילום: הנס פין, לע"מ

בית הספר לחינוך גופני במחנה דורה הצטרף לשלל מתקנים ומפעלי ספורט שכבר פעלו באותה עת בצה"ל. בריכות השחייה במחנה תל ליטוינסקי (תל השומר) ובסרפנד (צריפין), למשל, שקקו פעילות, ותחרויות השחייה במקום בהשתתפות עשרות חיילים שחיינים משכו אליהן צופים רבים.

נוסף על כך, בחטיבת אלכסנדרוני, שנחשבה למובילה בצה"ל בענפי הספורט השונים, נערכו תחרויות שחייה גדודיות, וב־23 באוגוסט 1948 נערכה תחרות בולטת בין המצטיינים שבשחייני הגדודים. בשל ההתעניינות הציבורית הנרחבת הועתקה התחרות לבריכת "מכבי" בפתח תקווה, שם נערכה בהשתתפות מאות אנשי צבא ואזרחים רבים.

גם בתחום הכדורגל שקקה הפעילות בצה"ל. חלק גדול מהחטיבות ומהחילות הקימו קבוצות משלהם, והללו נהגו להתחרות זו נגד זו - וגם נגד קבוצות כדורגל אזרחיות למהדרין. השבוע לפני 70 שנים, למשל, השתתפו במשחקים השונים לא פחות משש קבוצות כדורגל צבאיות, ובסיום מחזור המשחקים השבועי הובילה את הטבלה קבוצת חטיבת אלכסנדרוני, לאחר שניצחה את קבוצת חיל התחבורה בתוצאה 1:2.

רישיון יציאה מהארץ, 1948

לפני שבועיים סיפרנו לכם כאן על איסור היציאות לחו"ל שהוטל על אזרחי ישראל ב־1948, ועל ניסיונות של תושבים רבים להשיג בכל זאת את האישור המיוחל. הקורא מאיר דויטש שלח אלינו צילום של אישור יציאה כזה, שהונפק באפריל 1948 בידי "מרכז המפקד לשירות העם". את האישור קיבלה תושבת תל אביב ("עניין משפחתי") - אך בתנאי אחד קשיח: "הנ"ל חייב לחזור לארץ ישראל עם תום תוקפו של רישיון זה ולהתייצב לשירות העם".

נערכים לבחירות הכלליות הראשונות

ב־23 באוגוסט 1948 הודיעה ועדת הבחירות למועצת המדינה, שלמרות העבודה הרבה שעומדת בפניה בהכנת הבחירות הכלליות הראשונות במדינת ישראל - "רב הסיכוי שהן תתקיימנה ב־15 בנובמבר". דובר הוועדה דיווח ש"בשלב זה עלינו לסיים את מפקד האוכלוסייה ולצייד כל בעל זכות בחירה בכרטיס מיוחד עם תמונה, ורק בעלי כרטיס זה יוכלו להביע דעתם ביום הבחירה". אלא שלמרות הרצון הטוב, ולמרות הכוונה לזרז תהליכים, הבחירות הראשונות בישראל התקיימו בפועל רק ב־25 בינואר 1949.

בול ישראלי - להיט עולמי

בתערוכת בולאים בינלאומית שהתקיימה בבזל, שווייץ, ושהסתיימה ב־21 באוגוסט 1948, הפכו בולי ישראל לאטרקציה מובילה. אספני בולים סקרנים מכל רחבי העולם התרכזו בהמוניהם סביב הביתן הישראלי והתעניינו בטיבם של המטבעות העתיקים המופיעים על סדרת בולי הדואר העברי. את הבולים הציג למשתתפים נציג הדואר שהגיע במיוחד מישראל, ולדבריו, האספנים הרבים הביאו פליאה "הכיצד זה מדינה שזה עתה נוסדה - כבר מפיקה בולים יפים ומעניינים כל כך?"

קול ישראל לצד החקלאי

השבוע לפני 70 שנים פרסם רדיו קול ישראל את תוכנית השידורים לתקופה הקרובה, שבה יושם דגש על "שיחות לחקלאים" שישודרו בכל ערב החל מהשעה 21:00, "במגמה לתגבר את הייצור החקלאי". פינה חדשה נוספת שתשודר, בשם "במערכות מדינתנו", תתמקד בהסברה מדינית על מהלכי הממשלה וכוונותיה. למעוניינים בהרחבת הידע בנוגע לפעילות הממשלה תשודר פינה נוספת, שבה "שרי הממשלה יבואו בפני המיקרופון ויגידו לציבור את מה שברצונם להודיע לו".

עסקת חליפין עם צ'כיה

נציגי משרד המסחר נחתו ב־21 באוגוסט 1948 בפראג, בירת צ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה), במגמה לסכם פרטי עסקת "ברטר" (סחר חליפין) גדולה בין ישראל לצ'כים. על פי התכנון, ישראל תרכוש מצ'כוסלובקיה סוכר בשווי של כמיליון דולר, נוסף על תפוחי אדמה, עמילן ומצרכי מזון נוספים שונים. בתמורה למצרכים אלה תעביר ישראל לצ'כים מטענים של פירות, מיצים וריבות.

הנעלמים / מקצועות שהיו

מוכר תפוחים מסוכרים

אח, כמה אהבנו את האיש שעמד במקומות הומים והציג מגש עם עשרות תפוחים שנטבלו ברוטב מסתורי אדום, שהתקשח מייד והפך את התפוח לסוכרייה גדולה ומתוקה. לבשר התפוח הושחל מקל אחיזה, והכיף הגדול היה בליקוק מלוא השכבה האדומה עד להגעה לתפוח עצמו (שברוב המקרים, בואו נודה, לא היה מופת הטריות). לממתק הזה ניתנו שמות מגוונים באזורי הארץ השונים ("אפל'ה", "גידיאלה", "אמבר", "טופ'לה טוטוריטו"), אך בכל המקומות צעק המוכר אותו משפט בקול: "אדום ומתוק, אדום ומתוק!"

הצרכנייה / פריטים מאז

טוסטר אמקא

היו שנים שבהן לא היה כמעט בית בישראל בלי טוסטר מתוצרת חברת אמקא (EMKA) הישראלית. מדובר במתקן שהורכב משתי פלטות חימום מקבילות, שנלחצו יחדיו וחיממו מאכלים כגון טוסט גבינה ושאר מרכיבי מזון מהיר ביתי. חברת אמקא, שנוסדה בתחילת שנות ה־50, ייצרה ושיווקה בהצלחה לאורך עשרות שנים גם מצתים חשמליים לכירת הגז ומגהצים. היבוא המתרחב של מוצרי חשמל זולים מסין הביא לבסוף לקריסתה ולסגירתה בסוף שנות ה־80.

יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו