בעקבות הפרסום ב"ישראל היום" החליטו במוזיאון יד ושם להסיר מתערוכת "הבזקי זיכרון - צילום בתקופת השואה" את השיר "מבט" של פרופסור קרן אלקלעי-גוט, ממנו משתמעת השוואה בין ישראל של היום לבין גרמניה הנאצית.
"מבקרים בתערוכה הפנו את תשומת ליבנו לכך שהשיר "מבט" המוצג בתערוכה עלול להתפרש כאילו הוא מכוון לאמירות פוליטיות. היות וכמובן זאת לא הייתה הכוונה, החלטנו להסיר את השיר מהתערוכה הזמנית. אנו מצרים על כך שהדברים הובנו אחרת וברצוננו להדגיש כי ככלל יד ושם מתנגד לכל שימוש פוליטי בזיכרון השואה".
תערוכה הנקראת "הבזקי זיכרון - צילום בתקופת השואה" מוצגת בימים אלה במוזיאון יד ושם בירושלים, במסגרתה מתוארת סקירה קצרה של המצאת הצילום, ובנוסף מצוין תיאור עבודתם של צלמים יהודיים במהלך השואה.
בין רפרטואר השירים במסגרת תערוכה זו מופיע השיר "מבט", שנכתב על ידי הפרופסור לספרות אנגלית קרן אלקלעי-גוט, שמעורר סערה בשל העובדה כי הוא מאשים את ישראל בהיותה הצד המדכא.
בתוך השיר נכתב הקטע הבא: "תצלום סבתי שצילם חייל גרמני בלידה, 1916... עיניה חושפות את החישוב הקר בו אמדה את החייל שיכול היה להחליט ללחוץ על ההדק... זאת משמעות המלחמה - אני טועמת מאימתה אף שאני מביטה בה כעת דרך עיני הַמְּדַכֵּא".
הלכה למעשה, אלקלעי-גוט בוחרת להשוות, בראיית ההקשר הרחב, בין הגרמנים כצד המדכא דאז, לחיילי צה"ל היום. מכאן, במשתמע, הצד המדוכא הוא לכאורה הפלשתינים.
נציין כי השיר מתורגם גם לאנגלית כאשר התיירים המגיעים לספוג את הדי זוועות הנאצים במוזיאון המתעד את שואת יהודי אירופה, לצד התמורות ההיסטוריות של העם היהודי נחשפים גם אליו ומקבלים את המסר כי ישראל מדכאת את הפלשתינים כפי שעשו הנאצים בזמנו.
התערוכה ביד ושם // צילום: נעם ריבקין פנטון
עוד נמסר מיד ושם: "הבחירה בהצגת השיר בתערוכה, העוסק בתצלום סבתה של הכותבת, שצולם בשנת 1916 במלחמת העולם הראשונה, נבעה מהסיבה שהוא משקף את הגישה לפיה לגורם המצלם השפעה על תוצאות הצילום במובן של בחירת נסיבות הצילום ואופן הצגתו של האובייקט המצולם. במילותיה היא ממחישה זאת, כאשר היא מביטה בתצלום של סבתה והיא מציינת שהיא חשה את ה"חרפה" לא רק של סבתה כקורבן וכאובייקט שהצילום נכפה עליו אלא גם את חרפתו של הצלם המתעד בכך שבחר להנציח את הקורבן ולהציגו בשעתו הקשה. הכוונה הייתה להמחיש את תפקידו ואחריותו של הצלם ולהציג את כוחה של המצלמה ככלי מניפולטיבי בעל עוצמה אדירה ויכולת השפעה מרחיקת לכת. ערכיו של הצלם ותפיסותיו המוסריות משתקפים בתוצאות הצילום. בכך מתמקדת התערוכה.
"התערוכה העוסקת בצילום בתקופת השואה מציגה את התיעוד החזותי משלוש נקודות מבט- צילום גרמני, צילום יהודי וצילום של המשחררים, תוך הפניית זרקור לנסיבות הצילום ולתפיסת עולמו של הצלם המתעד והשפעות גורמים אלה על תוצאות הצילום. כאשר מדובר בתיעוד חזותי המשמש גם מסמך היסטורי, אנו נדרשים להתייחס לנקודות אלה ולאופן בו יש בכוחם להשפיע.
"התערוכה מבקשת להציג את היחסים בתוך עולם הצילום בין הצלם המתעד לאובייקט המצולם ולכך ביקשנו להפנות זרקור גם באמצעות השיר, אולם כאמור בשל האפשרות כי יתפרש בניגוד להבנתנו השיר הוסר מהתערוכה".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
