שחיתות במכרזים: ארבע השיטות הנפוצות

תפקידם המרכזי של מכרזים הוא למנוע שחיתויות במגזר הציבורי. בהיעדר מכרזים, יוכלו פקידים לקבוע מי יספק שירותים לרשות השלטונית ובאיזה מחיר, ואגב כך יוכלו לקבל כספי שוחד

צילום:  //  ,
צילום: //

בשיתוף ברק רום

הואיל ורשויות שלטוניות מחויבות לבצע ההתקשרויות במכרזים, כיצד קורה שבכל זאת, מכשיר זה מחטיא פעמים רבות את מטרתו, ואינו מצליח להתמודד עם נגע השחיתות?

התשובה לכך היא פשוטה - גם מכרזים ניתנים למניפולציה, ופקידים מושחתים יודעים היטב כיצד לעוות אותם כדי להבטיח את התוצאה הרצויה. תופעה זו, הידועה כ”תפירת מכרז” מוכרת היטב למערכת המשפטית.

עבור הפקיד הממשלתי או העירוני המתחיל, המבקש לעשות לביתו, קיבצנו ארבע שיטות מרכזיות להבטיח, שמי שהוא יחפוץ ביקרו, יזכה במכרז. להב 433, לתשומת ליבך.

השיטה הראשונה - “הפשע המושלם”

ועדת מכרזים יכולה על פי החוק לקבוע כי רק ספק אחד יכול לספק את המוצר -כ”ספק יחיד”. שיטה זו, אם יעשה בה הפקיד המושחת שימוש מושכל, תאפשר  להעמיד על קו הזינוק לביצועה של העבודה מתמודד אחד בלבד. שימוש פרוע בחריג הקבוע בחוק חובת המכרזים, יאפשר לפקיד לתת במוצר הנדרש סימנים כאלו, שיתאימו אך ורק לגורם שהוא בחר, תוך עצימת עיניים והתעלמות מכל גורם אחר שיכול להציע מוצר דומה. על הפקיד להצטייד בחוות דעת מקצועית שאת המוצר הנדרש יכול לספק רק ספק אחד והנה, הבטחנו את זכייתו.

השיטה השנייה - קביעת תנאי סף ואמות מידה מיותרים ודרקוניים

את שיטה זו היטיב לתאר בית המשפט העליון בפרשת שעשועים וספורט בע”מ נ’ עיריית בני ברק: מובן אפוא שהרשות מנועה מלבחור את הספק המועדף עליה ואז להגדיר את נושא ההתקשרות באופן ספציפי ומפורט ביותר (לעתים תוך שימוש בשם הספק עצמו), ולבקש חוות דעת של מומחה, שיאשר לה כי רק הספק האמור יכול לספק את אותם טובין, או שירותים …אם הרשות מחליטה לערוך מכרז, מובן גם שאין היא רשאית לכלול בו אמות מידה מיותרות, שכמוהן כ”תפירת” המכרז למידותיו של ספק מסוים - שאחרת מה הועילו חכמים בתקנתם.

השיטה השלישית - מכרז המשלב איכות ומחיר

קביעה כי המחיר מהווה רק חלק מהתוצאה הסופית, לצד קביעת איכות, הינה דרך מתוחכמת לתפירתו של מכרז. מכרזים רבים קובעים, כי תיעשה בדיקת איכות של המציעים, אשר תהווה חלק מהציון הכולל של המציע. פקידים מושחתים רבים כבר למדו היטב כי בדיקות האיכות הינן מסוג הדברים שבתי המשפט ממעטים להעביר בשבט ביקורתם. כך, ניתן על נקלה לקבוע כי מציע אחד (אותו בחר הפקיד מבעוד מועד) הינו איכותי הרבה ממתחריו ולגרום לכך שהצעתו הכוללת תהיה טובה מהצעות אחרות, זולות יותר, של מציעים אחרים שכולם עמדו בתנאי הסף וזכו להשתתף במשחק, בלי להבין שהוא מכור מראש.

השיטה הרביעית - מידע פנים

הכללתם של פרקים במכרז, אשר לספק שאתה חפץ ביקרו יש ידיעה מראש שכלל לא יבוצעו לבסוף, הינה שיטה בדוקה להבטיח כי הצעתו הכוללת של הספק תזכה בתחרות המכרזית. ספק זה מתמחר את הפרקים שהוא יודע שלא יבוצעו, במחירים נמוכים מאוד, בעוד שמתחריו נדרשים להצמיד להם מחירים ריאלים. כך יוצא שהזול הוא היקר כמובן.

מובן כי אלו רק השיטות המרכזיות, המהוות רק מבוא למדריך לפקיד המושחת המתחיל. לעוסקים במלאכת המכרזים היכרות הדוקה עם מגוון דרכים נוספות, יעילות לא פחות, להכשלת הכלי המכרזי, צמצומה של התחרות, ביטול השוויון והעמקת אחיזת השחיתות ברשות הציבורית.

הכותב, עו”ד ליאור להב, הנו עורך דין מומחה לדיני מכרזים ומייצג וועדות מכרזים וכן גופים פרטיים. משרד כצנלסון להב קיים מאז 1995, בתל אביב, ומתמחה במכרזים, רשלנות רפואית ותביעות אבדן כושר עבודה.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר