גירושין לאנשי הייטק בבית הדין הרבני

בשיתוף ברק רום

מאת: טוען רבני אביחיל צדוק

הבעל איש הייטק שמרוויח שכר נאה פלוס אופציות, הגיש תביעת גירושין ותביעת פירוק שיתוף בבית המשפט, בבית המשפט הוא קיבל את מבוקשו וניתן צו לפירוק שיתוף לדירה.

בהליך מושכל שבו נקטנו בבית הדין הרבני, הבעל הוכרז כמורד, האישה קיבלה את כל הדירה, כי מורד מחזיר את מתנותיו, ובצירוף חיוב כתובתה, הצלחנו להציל את הדירה אותה קיבלה האישה מהוריה.

כידוע בישראל ישנן שתי ערכאות מקבילות שעוסקות בהליך גירושין המתנהל בין בני זוג, בבתי הדין הרבניים, ובתי המשפט לענייני משפחה. בעניין הגירושין/שלום בית וחיוב כתובה, בתי הדין הרבניים הם בעלי סמכות ייחודית ובתי המשפט לא עוסקים בכך.

בעניינים נלווים לגירושין, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, משמורת וסדרי שהות [הסדרי ראייה] יש סמכות מקבילה בין בתי הדין לבין בתי המשפט לענייני משפחה.

כיום לאחר כניסת החוק לישוב סכסוך בענייני משפחה לתוקפו, תפיסת הסמכות היא קלה ביותר, על ידי הגשת בקשה לישוב סכסוך, צד המגיש ראשון את הבקשה, קונה את הסמכות להגשת תביעות בערכאה הנוחה לו, ויש לאותו צד 60 יום להימלך בדעתו ובדעת בעלי המקצוע, ולהחליט היכן ברצונו לפתוח את התביעות הנלוות, צד זה גם יכול לפצל את תביעותיו בין הערכאות, כגון לדוגמא, משמורת וסדרי שהות בבית המשפט לענייני משפחה מזונות אישה וילדים בבית הדין הרבני ולהיפך.

שתי הערכאות פוסקות על פי דין שונה, בתי המשפט פוסקים על פי החוק והפסיקה, בתי הדין הרבניים פוסקים על פי דין תורה, למעט במקומות שבהם החוק מחייב את בתי הדין לפסוק על  פי החוק.

פועל יוצא מכך שבסיס הפסיקה שונה, הוא בהבדלים בפסיקה בנושאים שונים, בין בתי הדין לבין בתי המשפט לענייני משפחה. לדוגמא, משמורת משותפת יותר קל לקבל בבתי המשפט לענייני משפחה מאשר בבתי הדין הרבניים, אם כי בעת האחרונה גם בבתי הדין הרבניים נוטים גם הם יותר לכיוון של משמורת משותפת.

למענה משפטי בפורום טוען רבני לחץ/י כאן

מזונות ילדים: בתי המשפט מחויבים לפסיקה החדשה של בג”ץ בע”מ 919/15 שלפיה, במזונות ילדים מעל גיל שש מחויבים שני ההורים בשווה מדין צדקה, לפיכך בהתחשב בזמני השהות בפועל ובהתחשב בפערי השכר בין הצדדים נקבעים המזונות, לעומתם בתי הדין הרבניים לא מחויבים לפסיקה זו ולכן ברוב המקרים עדיין פוסקים מזונות גם במשמורת משותפת אם כי לא בסכום הגבוה.

מזונות אישה: בתי המשפט פוסקים מזונות אישה, אף לאשה שעזבה את בית הצדדים כל עוד לאשה יש עילה לכך ואפילו קלה כנוצה, בתי הדין פוסקים מזונות במקרה כזה רק בעילה משמעותית.

חלוקת רכוש: גם בתי הדין הרבניים מחויבים על פי חוק יחסי ממון לפסוק על פי חוק זה, אולם מכיוון שבבסיס פסיקתם שונה, קשה לראות בבתי הדין הרבניים פסיקה שמחלקת את הרכוש לא באופן שווה בגלל מוניטין אישי, או פערי הכנסות גדולים, לעומת זאת בבתי המשפט מתייחסים ברצינות לפערים בין הצדדים ולמוניטין שצבר צד אחד כנכס חלוקתי.

לתשומת לב, בתי הדין בסיס פסיקתם היא על פי דין תורה, בבסיס דין התורה היא שאין בן זוג זכאי להכנסות בן הזוג השני כל עוד הכנסות אלו לא הגיעו לחשבון משותף, לפיכך בתי הדין למרות שמחויבים לפסוק על פי החוק, הם מוצאים את הפרצות בחוק, במידה וניתן, כדי לא לחלק את ההכנסות בשווה.

בבתי הדין ניתן לעשות שימוש בטענות מורד ומורדת, שימוש זה יכול לגרום להפסד מתנות שנתן צד לצד המורד, אף אם מדובר במתנות כבדות משקל, זו כמעט הדרך היחידה שניתן להפסיד אישה או בעל שמרדו/בגדו בגידה נמשכת בצד השני את מחצית הדירה שנקנתה על ידי הצד השני ונרשמה על הצד המורד/ת/בוגד/ת.

הליך הכרזת מורד ומורדת הוא הליך מורכב ומסובך בהלכה היהודית, לפיכך רצוי שאם את/ה מעוניינים להשתמש בהליך כזה, כדאי מאד להיות מיוצגים בבית הדין הרבני בטוען רבני, טוען רבני מייצג בבתי הדין הרבניים, הוא היחיד המכיר את נבכי ההלכה היהודית ואת הפסיקה ההלכתית ופסיקת בתי הדין ומכיר את השפה בה מדברים בבתי הדין הרבניים.

בעניין שלום בית, לבית הדין סמכות לקבוע צו למדור ספציפי, צו זה אומר שהצד המבקש שלום בית יישאר בדירה עד להחלטה על גירושין, או עד דחיית החלטה לשלום בית, זאת אף על פסיקה קיימת של בית המשפט לפירוק שיתוף, כלומר, אין במתן הצו כדי לפגוע בפסיקה לפירוק שיתוף, אלא רק לדחות את המועד לביצוע פירוק השיתוף, עד להחלטה אחרת של בית הדין, כידוע, צד המקבל פסיקה כזו יש בידיו אמצעי מיקוח כנגד הצד השני המבקש לפרק הכל ומהר.

גם הליך זה דורש זהירות וידיעת הנימוקים לפסיקה, צד שמבקש פירוק שיתוף הוא לא יכול להגיש בקשה לצו למדור ספציפי, גם אם בית הדין נוכח לראות כי הצד שמבקש צו למדור ספציפי עושה זאת רק למטרות טקטיות ולא למטרת שלום בית אמיתי וכן, בית הדין מסיר את הצו באותה קלות שבה הוא נתן אותו.

לפיכך אם את/ה איש/ת הייטק וברשותכם זכויות רבות, ו/או רכוש רב, אותם מבקש לחלק בשווה צד מורד/ת בוגד/ת, כדאי שתתייעצו עם טוען רבני לפני פתיחת הליכים, כדי לא לעשות טעויות מהם לא ניתן לחזור, וכן במידה והחלטת לעשות חלק מההליכים בבית הדין הרבני כדאי שטוען רבני ילווה אתכם בהליך, הליך ללא ייצוג כזה עלול להיות הליך מופסד.

הכתבה מאת טוען רבני אביחיל צדוק באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום