הקסם של נתניהו והקללה של ברק

לרשימת תאריו ההולכת ומתארכת של אהוד ברק נוסף לאחרונה שם תואר נדיר במיוחד: "היחיד שהצליח לנצח את נתניהו בבחירות". כך, לצד לוחם (מעוטר), רמטכ"ל (בינוני), ראש ממשלה (אסון), פוליטיקאי (שנוא) ושר ביטחון (כושל), אהוד ברק מכתיר את עצמו בהצלחה היחידה שעוד ניתן לזקוף לזכותו: האיש שהצליח לנצח את נתניהו.

"הוא לא יותר קוסם מאשר הקוסם שאתה מביא ליום ההולדת של הבן שלך. אין לו כוחות עליונים - הוא רק מאחז עיניים. אם אני ניצחתי אותו ב־99' - אפשר לנצח אותו גם היום", אמר ברק בראיון בגלי צה"ל אתמול. לא קוסם? באמת? הרי מי כאהוד ברק מכיר יותר מקרוב את השפעתו של הקסם הביביסטי.

רק לפני שנתיים־שלוש היה אהוד ברק אחד הפוליטיקאים השנואים ביותר בישראל, ודווקא בקרב מחנה השמאל. הוא הואשם בהחרבת תהליך אוסלו בגלל "יהירותו" ו"הכימיה הגרועה" עם ערפאת בקמפ דיוויד; הוא הואשם בריסוק מפלגת העבודה כשחבר לנתניהו ולאחר מכן כשהתפלג עם סיעת העצמאות.

מה לא נאמר עליו: "אופורטוניסט", "נפוליאון קטן", "מניפולטיבי", "קומבינטור", וביטויים קשים אף יותר נאמרו עליו על ידי דמויות בולטות בשמאל הישראלי, עד שעצם הזכרת שמו לוותה בנחרת בוז ואיבה יוקדת.

בן כספית בספרו "החמקן", שיצא בשנת 2013 ועסק בכהונתו של ברק במשרד הביטחון, סיים בהצהרה שלפיה ספרו נועד למטרה אחת: יום יבוא וברק ינסה לחזור לזירה הפוליטית, וביום הזה - כתב כספית - חשוב לזכור את מעלליו ולמנוע זאת ממנו בכל מחיר.

מה קרה? כיצד חזר ברק לקדמת הבמה והפך לרוקסטאר החדש של השמאל הישראלי, שמנהל קאמבק מתוקשר זה כשנתיים? מה סוד הקסם שהוביל לכך? ברק יודע: זה הקסם של נתניהו. כי אם יש איש אחד שהשמאל שונא יותר מברק זה בנימין נתניהו. והקסם הזה - השנאה היוקדת לנתניהו ולליכוד - הוא הקסם שממנו נהנה ברק בשנתיים האחרונות.

זה לא חדש: גם הניצחון של ברק ב־99' נבע מאותו "קסם": השמאל התלכד כנגד הדמון ומצביעיו, ובעזרת קמפיין אגרסיבי ורשת עמותות אזרחיות בהובלת הקרן החדשה לישראל, הצליח להביס את השד ו"להעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה", כדבריו של אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל אז. נשמע לכם מוכר?

אבל מעבר ל"קסם" של נתניהו שבנה גם את הקריירה של ברק, ראוי להכיר כישוף אחר: הקללה של ברק. אוהבים לזכור לאחרונה את העובדה שנתניהו הוא שיאן ראשי הממשלה בישראל, המכהן כבר יותר שנים רצופות מבן־גוריון ועתיד גם לעקוף את סך כל שנות כהונתו, אבל שוכחים גם שיאן אחר: ראש הממשלה שכיהן הכי מעט שנים בישראל - אהוד ברק, שכיהן שנה אחת ו־244 ימים בלבד.

הקדנציה של ברק לא היתה רק קצרה במיוחד, אלא גם הרסנית במיוחד. כהונתו היתה כה טראומטית, עד שהציבור הישראלי זרק אותו בבושת פנים והעדיף לתת את אמונו לאריאל שרון - אחד האנשים המושמצים והמוקצים בפוליטיקה עד אז.

האינתיפאדה השנייה שלא דוכאה, המחדלים בקבר יוסף, הנסיגה השערורייתית מלבנון, משבר מטוס הפלקון עם ארה"ב ועוד ועוד - ברק הספיק להרוס כל כך הרבה בשנה ושלושת־רבעי שהוא ישב בבלפור - עד שהיו מוכנים לסלוח אפילו ל"קצב" מסברה ושתילה ולהוגה "אורנים הגדול".

אבל הקסם של נתניהו כה חזק, עד שהוא מצליח להסיר את הקללה של ברק. תזכרו את זה בפעם הבאה שמראיינים את "האיש היחיד שהצליח להביס את נתניהו".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!