מחקר חדש חושף היום (שבת) שמאז שמשרד הבריאות החל להשתמש בתוכנית המדדים בשנת 2012, שיעור צנתורי הלב המיותרים הוכפל.
תוכנית המדדים הלאומית של משרד הבריאות בודקת מדי שנה את איכות הטיפול הרפואי בכל בתי החולים בארץ. אחד מהנתונים שהתוכנית בוחנת הוא עמידה בזמנים של בתי החולים להגשת טיפול רפואי למי שמגיע לבית החולים. במסגרת תוכנית ממדי האיכות, בתי החולים צריכים לעמוד בקיצור הזמנים בין ההגעה של מטופל עם מחלת לב לבין ביצוע צנתור בעורקי הלב.
על פי המחקר, אותה מדידה הביאה ל"השפעה לא רצויה" על איכות הטיפול ולמעשה גרמה להכפלה מדאיגה בשיעור צנתורי הלב המיותרים שנעשו לחולים מבלי שהיה צורך רפואי לעשות להם צנתור. במילים אחרות: עורקי הלב שלהם נמצאו תקינים ללא בעיה רפואית שהצדיקה לבצע צנתור לב.
המחקר נערך בבית החולים איכילוב בתל אביב, מבתי החולים המרכזיים בארץ. על פי נתוני המחקר, שיעור הצנתורים המיותרים שנעשה למטופלים עם עורקי לב בריאים עלה מ-7.3% לפני התחלת המדדים בשנת 2012 ל-18% ב-2014 לאחר שנתיים של תוכנית המדדים – עלייה של יותר מפי שניים בצנתורים המיותרים.
"רופאים עלולים להתפתות לצנתר חולים"
רופא בכיר אמר אתמול ל"ישראל היום" כי "נכון שכאשר במדדים יש לחץ על מהירות קבלת הטיפול הרפואי כמו צנתור לב, עלולים הרופאים לעשות יותר שגיאות או להתפתות לצנתר חולים מבלי שיש מספיק מידע עליהם, ואז גם לצנתר חולים עם תוצאות גבוליות או ללא כל הצדקה רפואית לביצוע הצנתור. ברור שזה גם עלול להיות מסוכן לחולים שיעברו צנתורי לב ללא כל הצדקה, כאשר ברורים הסיכונים הרפואיים בעצם עריכת הצנתור".
נתונים דרמטיים אלה עולים במחקר שנחשף כאן בראשונה ונעשה במימון המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות. המכון שממומן מכספי הציבור בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נחשב למכון המרכזי בארץ לחקר מערכת הבריאות. המחקר הועבר לידי "ישראל היום" לאחר שתחילה הייתה דרישה מטעם החוקרים שלא לפרסם לציבור את הנתונים בשלב זה. נתוני המחקר הועבר גם לפני שבוע למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לפי דרישתו המפורשת.
נתוני המחקר מחזקים את החשיפה ב"ישראל היום" ביולי לפיה הנהלת משרד הבריאות חוקרת טענות, חסרות תקדים בחומרתן, על הטייה של חלק מהנתונים בתכנית המדדים והסקרים הלאומית שבודקת מדי שנה את איכות הטיפול הרפואי בכל עשרות בתי החולים בישראל – פרויקט הדגל של משרד הבריאות לשיפור רמת הטיפול הרפואי בארץ.
הפרסום הראשון ב"ישראל היום" בתאריך 15.07.18
בגלל המדידה: סיכוי לתמרון ולמניפולציה על הנתונים
עוד נחשף כי על פי הטענות שנבדקות כעת, הטיית הנתונים הביאה לשיבוש נתונים בחלק מהמדדים של בתי החולים, לחוסר באמינות בנתונים שמתפרסמים לציבור ואף לפגיעה קשה בחולים. סקרים אלה מתפרסמים מדי שנה לציבור מאז 2013 ויש להם השפעה גדולה מאוד על דרך מתן הטיפול הרפואי בבתי החולים למאות אלפי חולים בשנה, וכן גם על התדמית והביקוש לבתי החולים, כמו גם על תקצוב בתי החולים.
ב"ישראל היום" עוד נחשף כי בהנהלת משרד הבריאות בודקים טענות נוספות, גם הן חסרות תקדים בחומרתן, לפיהן תהליך בדיקת המדדים שמשפיע על קבלת החלטות בבתי חולים, הביא לפגיעה ממשית באיכות הטיפול ואף לסיכון חולים. לפי טענות אלה, מאחר שבתי החולים להוטים להצליח בהשוואת הממדים, הם עורכים ניתוחים וטיפולים מיותרים, כמו גם ניתוחים שנעשים באופן פזיז, לא בטוח וללא הכנה מספקת. טענות אלה הועלו בשבועות האחרונים על ידי רופאים ומנהלים בכירים בפני הנהלת משרד הבריאות.
המחקר החדש נערך על ידי ד"ר אהובה וייס-מייליק מבית החולים איכילוב וד"ר יניב שרר, סגן מנהל בית החולים הממשלתי ברזילי באשקלון. במחקר נמצא עוד כי בתחום הניתוחים האורתופדים לניתוח שברים בצוואר הירך (יש אלפי ניתוחים כאלה בשנה בישראל, בעיקר אצל קשישים) הביאה המדידה של משרד הבריאות לירידה בשיעור הסיבוכים והתמותה. בניתוחי מעיים נמצא שהמדדים אינם יעילים ולא השפיעו על מניעת זיהומים אצל המטופלים. עוד נמצא כי חלק מהמדדים לא הביאו כלל לשיפור או לשינוי משמעותי באיכות הטיפול הרפואי.
מחברי המחקר ציינו כי תכנית הממדים הביאה ל"שיח לאומי המעורר אקלים של מדידה, שיפור ביצועים הקשורים באיכות הטיפול, והביאה להעלאת המודעות בקרב הצוותים למתן דין וחשבון בנושא איכות הטיפול ושיפרה את אמון הציבור באמצעות שקיפות מידע". עם זאת, הם ציינו גם כי צריך לנהל את התוכנית עם מודעות להשלכות שלה ולכך שמטרתה היא שיפור מתמיד בשירותי הטיפול ולא להשיג נתוני מדידה טובים בלבד. זאת מאחר שעלולים לעשות תמרון ומניפולציה על הנתונים.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
"התכנית הלאומית למדדי איכות - כאן כדי להישאר"
ממשרד הבריאות נמסר כי "לתכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים (שהוקמה לצד התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה) הייתה לאורך השנים תרומה גדולה לשיפור איכות הטיפול הרפואי במטופלים. במשרד הבריאות נערכים דיונים מתמשכים על הצורך לשפר באופן מתמיד את תכנית המדדים.
"לאחרונה, לאור הבשלת התכנית והניסיון שנצבר, יחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, מונתה ועדת היגוי חדשה לתכנית המדדים המורכבת מאנשי מקצוע ממשרד הבריאות, ביה"ח, קופ"ח, אקדמיה ומנציג ציבור. בכתב המינוי שלה נקבע כי על חברי הוועדה לבחון את הצורך בשינוי של התכנית במספר צירים מרכזיים:
1. מעבר מאיסוף מידע לכריית מידע, ומתכנון מדדים פרוספקטיבי לתכנון רטרוספקטיבי המבוסס על ניתוח מתקדם של הנתונים מארגוני הבריאות.
2. התמקדות בנושאים המביאים את הערך הגדול ביותר מנקודת הראות של המטופל.
3. חלחול של העיסוק בערך ובאיכות לכלל העוסקים בבריאות, בהנהלות המוסדות, אצל המטפלים הישירים ובמערכים התומכים.
4. גיבוש מתודולוגיה לכלל התהליך, לרבות קבלה וניתוח של הנתונים, ליצירת אמינות ושקיפות מרביים שלהם, באופן שיקדם וישפר את האמון של המערכת והציבור במדדים.
"התכנית הלאומית למדדי איכות נמצאת כאן כדי להישאר, להתפתח ולהשתפר. אנו מודעים לצורך של התכנית להשתפר, ונפעל לעשות זאת הן באופן קביעת המדדים, הן באופן מדידתם והן באופן פרסומם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו