"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוריאל לין: "חוק הלאום לא מפלה"

ח"כ לשעבר אוריאל לין, אחד ממנסחי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דוחה את הביקורת על החוק החדש • "אין להכניס בו שינויים"

,עודכן
ח"כ לשעבר אוריאל לין // צילום: דודי ועקנין // ח"כ לשעבר אוריאל לין // צילום: דודי ועקנין

ח"כ לשעבר אוריאל לין, שבעת כהונתו כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת (1992-1988) אישרה הכנסת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, המוגדרים כחוקים שחוללו את המהפכה החוקתית, אומר כי חוק הלאום איננו משנה דבר מבחינה משפטית ואיננו פוגע בחוקי היסוד שנחקקו ב־1992. "אינני חושב שחוק הלאום מפלה לרעה מבחינה משפטית את האזרחים הערבים והדרוזים", אמר לין ל"ישראל היום".

כל הפרשנויות והדעות על חוק הלאום בעמוד המיוחד

לין אמר כי הצליח בזמנו לגייס את תמיכתן של מפלגות העבודה, מרצ וחד"ש לחוק כבוד האדם וחירותו, אף שלא נכלל בו סעיף השוויון. "במתכוון החלטתי יחד עם יוזם החוק ח"כ אמנון רובינשטיין שלא להכניס את סעיף השוויון לחוק כי היה ברור לנו שאם נעשה זאת, אין כל סיכוי לגייס רוב לאישור החוק".

"שכנעתי עם רובינשטיין את ראשי מרצ לתמוך בחוק, בנימוק שהכנסנו בו את המשפט הקובע כי 'מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית' והדגשנו כי יש בחוק הגנה על החיים, הגוף והכבוד, וכן הבטחת הפרטיות וצנעת הפרט. הם הבינו שאם לא יתמכו בנוסח הזה לא יהיה בכלל חוק לכבוד האדם וחירותו, כפי שלא הצליחו לחוקק חוק מאז קום המדינה".

לין מדגיש כי "ידענו שעומדת בפנינו הזדמנות היסטורית שאין לדעת מתי תחזור, ולכן דאגתי כבר בשלב הראשון לשתף בהליכי החקיקה ובהתייעצויות את ח"כ יצחק לוי מהמפד"ל והרב אברהם רביץ מיהדות התורה, על מנת להבטיח קונצנזוס רחב של תמיכה בחוק. הבטחתי להם גם שהחוק יבטיח סטטוס קוו של חקיקה קיימת".

לדבריו, "היה ברור לנו שבחוק הזה אנחנו מעניקיםלביהמ"ש העליון את הסמכותלבטל סעיפי חוק העומדים בסתירה לחוק היסוד, וזה מה שבאמת קרה בפועל".

באשר לדרישת האופוזיציה להכניס עתהתיקונים בחוק הלאום, סבור לין כי "אסור להיענות ללחצים ולהכניס תיקונים בחוק, כי ברגע שיכניסו שינוי אחד כדי לרצות את הדרוזים יהיו גם קבוצות אחרות שיחושו עצמן מקופחות וירצו גם הן שינוי, והסאגה הזו לא תסתיים".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר