אחרי 89 שנה: נחשפו מכתבי בחור ישיבה שנרצח

אהרן דוד שיינברג היה בסך הכל בן 23 כשהגיע לחברון על מנת ללמוד בישיבת סלבודקה, בסביבות תחילת שנת תרפ"ט. בחור אמריקני יפה תואר, מבית לא דתי, שהגיע בניגוד לרצון הוריו לארץ ישראל ולחברון כדי ללמוד ולחוות את מה שהגדיר כרוח המיוחדת של העיר. במשך כמעט שנה הוא סיפר שבוע אחר שבוע להוריו במכתבים על חוויותיו, עד המכתב האחרון, שנכתב על תשעה באב תרפ"ט, ימים ספורים בלבד לפני שנרצח באכזריות על ידי השכנים הערבים.

"העיר מחולקת בבירור בין העיר הישנה לחדשה", הוא סיפר במכתבים שאותם חשף ד"ר שלמה טיקוצינסקי, היסטוריון באוניברסיטה הפתוחה. את המכתבים הקליד הרב עקיבא מיילס, רב קהילת "ישראל הצעיר" בממפיס טנסי, שם גדל בחור הישיבה שנרצח, והוא מתכוון לפרסמם בשנה הקרובה. 89 שנים אחרי הטבח הנורא, נחשפים המכתבים המרגשים שהסתיימו בטרגדיה.

"עם הגיעך מירושלים ומבית לחם לחברון אתה נכנס מיד אל לב הרובע החדש, ומיד מקדמים את פניך מבני האבן הגדולים של הישיבה". סיפר שיינברג. "קל לדמיין עד כמה זה מוסיף ליופייה של העיר. כאשר מהלכים במורד "ברודווי", ישנם הרבה אתרים מעניינים המושכים את העין האמריקנית".

מכתב שכתב שיינברג // צילום: באדיבות המשפחה, שלמה טיקוצ'ינסקי

שיינברג ציין כי הוא נתקל "בדמויות הנראות כבני אדם" – הנשים הערביות. "תארו לכם הליכה ברחוב הראשי ולכל כיוון שאתם פונים אתם רואים כעין רוח רפאים, אפופת סדינים לבנים או שחורים, בפרצופים מכוסים". שיינברג סיפר שהוא מאושר, "נשימה אחת של האוויר בחברון, וצעד אחד על אדמת חברון, מספקים לי חלבונים יותר מאשר טונות של תרד וגלונים של ויסקי בעבר". במכתביו ביקש שיינברג מהוריו לשלוח לו פריטים שונים, ביניהם שמיכה, מגבות, ספרים עבריים ועוד. "שלחו לי גם גליל גדול של חוט דנטלי. הדראגסטורס כאן לא שמעו על זה".

"אתם שמים לב שקצת שכחתי את האנגלית שלי?", הוא שאל וענה: "כן, זו אינה בדיחה. אני מדבר עכשיו כמעט רק ביידיש עם קומץ של עברית, השפה נשכחה במהירות. תכלית העסקה היא: אנגלית תמורת עברית, והיידיש היא רק סוג של אתחול". הוא סיפר כי "אני שומע את קולותיהם העליזים של ילדי ארץ-ישראל תחת אור הירח. ילדים שלאושרם הרב נולדו וגדלו בארץ. הו, איך אני מקנא בהם - לא כל כך בגין עצמי - כי אני הרי כאן עכשיו, נושם את אותו האוויר, מתבונן באותה סביבה - אבל בגין כולכם". שיינברג תיאר כיצד הילדים משחקים ומתבדחים בעברית. "לשמוע את הילדים האלה מדברים עברית (ובניב הספרדי הטהור!) לבי נמס בתוכי... השירים שלהם בעברית גומרים אותי".

מכתבו האחרון של שיינברג מתאר בפרוטרוט את תשעה באב תרפ"ט. הוא שחזר בהתלהבות את ביקורו בכותל, דמיין את ההרג שביצעו הרומאים וסיפר על המתח באוויר בין היהודים והערבים. ימים ספורים לאחר אותו סיור הוא נרצח יחד עם חבריו לישיבה. בסך הכל נרצחו בחברון 67 יהודים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו