הפועל ב"ש תפגוש הערב את המונופול הכי גדול בכדורגל האירופי. 19 אליפויות ב־27 שנים, כולל 12 ב־13 העונות האחרונות, העניקו לדינמו זאגרב את התואר הבומבסטי הזה והדביקו לליגה הקרואטית את התואר "הליגה הכי פחות שיוויונית ביבשת".
להוציא את האליפות ההיסטורית של רייקה לפני שנתיים, דינמו עושה בכדורגל המקומי ככל העולה על רוחה. ב־27 השנים האלה העפילה 21 פעמים לגמר הגביע וב־15 מהמקרים גם הניפה את התואר. לגיוון, הוסיפה גם חמישה גביעי סופר קאפ.
הכדורגל הקרואטי כבר מזמן עמוק בכיס שלה, אבל את הכסף שנכנס לכיסים הללו משיגה הקבוצה ממקומות אחרים לגמרי.
דמיינו לכם את עוגת ההכנסות הכלכליות של אלופת קרואטיה. בעוד שהתארים המקומיים תופסים 5% בלבד מהסך הכללי, מפעלים אירופאיים מכניסים 30% (תלוי הצלחה) והשאר מגיע ממכירת שחקנים. במספרים, זה אומר שכ־60% מהתקציב של דינמו מורכב מייצוא בוגרי מחלקת הנוער וממכירת שחקני רכש.
זה נשמע קצת מסוכן להסתמך על שוק ההעברות, אבל דינמו הפכה את העניין לאומנות. אקדמיית הנוער שלה נחשבת לאחת מחמש הטובות בעולם, ויש לה המון קבלות להציג. העדכנית ביותר: תשעה משחקני הנבחרת הלאומית שהדהימה עם ההגעה לגמר המונדיאל, עברו במחלקות הנוער של המועדון.
רק לספורטינג ליסבון (12) ודפורטיסו ספריסה מקוסטה ריקה (11) היו יותר נציגים במונדיאל ברוסיה שננעל לאחרונה.
כוכבית קטנה: אם מוסיפים לדינמו זאגרב קרדיט גם על כאלה שהגיעו לקבוצה בגיל צעיר, מגיעים ל־13 שחקנים מתוך ה־22 שהיו במונדיאל.
מילה אחת קבועה: אימונים
וככה דינמו עובדת – בעידן הבעלים זדרבקו מאמיץ', וגם אחרי שהורשע בקבלת שוחד ונאסר. היא מחזיקה בעשרות סקאוטים שמסתובבים ברחבי המדינה ומוצאים את הכישרונות הגדולים ביותר. אלה מגיעים למועדון, ומתחילים לעבוד לפי המודל של הקבוצה - קו אחיד שמלווה את כל הגילאים עד לקבוצה הבוגרת.
אין פה מודלים מפוצצים דוגמת הכדורגל הבלגי, רק מילה אחת שחוזרת על עצמה בכל כתבה שמתארת את התופעה: אימונים. ניקו קראנצ'אר, שגדל במועדון והגיע עד טוטנהאם, הסביר באחת מהן: "קודם כל לומדים את הבסיס יום אחרי יום. לדעת איך למסור, לעצור, ולצאת קדימה".
לאחר מכן הצביע הקשר על מתן ההזדמנויות בגיל צעיר, הסבלנות, התמיכה, וההבנה ששחקני הנוער הם העתיד, כגורמים המרכזיים לכך שדינמו זאגרב לא מפסיקה לייצר כוכבים גדולים. הדוגמאות רבות.
הגדול שבהם, לוקה מודריץ', הוא דוגמה נהדרת לצורת החשיבה של דינמו: לתת לשחקן את מה שהוא צריך ובכל מחיר. כך קרה שבגיל צעיר נשלח כוכב הנבחרת להשאלה בליגה הבוסנית, על מנת להשתפשף במקום קשוח ואגרסיבי. לימים הוא יגיד; "אם שיחקת בליגה הבוסנית, אתה יכול לשחק בכל מקום בעולם".
הקיץ, כמו בכל חלון העברות, דינמו שינתה פניה ונפרדה מהנכסים. בורנה סוזה ואנטה צ'וריץ, בני 20-21 ובוגרי האקדמיה, נמכרו בשישה מיליון יורו כל אחד לשטוטגרט ורומא.
אל-עראבי הילאל סודאני האלג'יראי, שהגיע לפני חמש שנים במיליון יורו, נמכר בפי שלושה לנוטינגהאם פורסט.
רכש נוצץ לא הגיע, אבל (ברק בכר, שים לב) בסגל של ננאד בייליצה יש כבר כמה שמות שממתינים להיות הבאים בתור: ניקולה מורו בן ה־20 ואנטוניו מארין בן ה־17 הם הבולטים. מהסיבות הללו, צמד המשחקים מול ב"ש כל כך קריטיים עברו דינמו. ליגת האלופות זה יותר מלחם וחמאה עבורם, זאת הבמה הכי גדולה להציג לעולם את הסחורה החדשה.
צעירי דינמו זאגרב באימון. אין מודלים, רק תרגולים // צילום: אי.אף.פי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
