יעל החלה לחשוד שבעלה ניר בוגד בה לאחר שנחשפה באחד הימים למסך המחשב שלו שהושאר דלוק. היא גילתה באקראי שניר העלה על הקיר שלו בפייסבוק שירי אהבה רומנטיים, שאותם הקדיש לבנם בן ה-20. יעל חשה כי בעלה מכוון את התכנים למקור אחר ומשתמש בבנו כסיפור כיסוי. מכיוון שלא הייתה לה דרך להוכיח את החשד דרך הפרסומים ברשת החברתית, היא החליטה לפנות לחוקרים פרטיים שעקבו אחרי ניר וגילו שהוא מנהל רומן סוער עם לא פחות מחברתה הטובה ביותר של יעל.
הסיפור הזה שהופך להיות נפוץ יותר ויותר, מתאר כיצד אנשים רבים מנצלים את הרשתות החברתיות כדי לקיים קשרים רומנטיים מאחורי גבם של בני זוגם. באמצעות שימוש תמים לכאורה בפלטפורמות הפופלריות כמו העלאת הגיגים ותמונות, זוגות עלולים לשלוח מסר לאדם אחר עמו הם מנהלים רומן. תופעת הבגידות דרך הרשת החברתית כה נפוצה עד שמחקרים עדכניים מעידים על תרומתה המובהקת של פייסבוק לעלייה בשיעור הגירושין.
היכולת לשמור על אנונימיות והמרחק שמספקים העכבר והמקלדת, הם כאלה שמשפיעים לעיתים על שיקול דעתנו והם מספקים לנו ביטחון כוזב שהכל פתוח ואפשרי, ולכן הפיתוי הוא גדול.
"משפיע על שיקול דעתנו" // צילום: Getty Images
אם בעבר היה ברור יחסית אילו אתרים אינם "לגיטימיים" ושהכניסה אליהם אינה נחשבת תמימה במסגרת מערכת היחסים, כיום אתרים רבים הופכים להיות בסיס לקיום רומן סודי. המציאות היא שאתרים פורנוגרפיים או אתרי היכרויות וסטוצים הם לא המקום הראשון בו אדם שחושד שבוגדים בו, צריך לחפש.
אפשר להגיד שפייסבוק טרפה למעשה את הקלפים; מצד אחד מדובר בפלטפורמה שכמעט כולם מחזיקים בה פרופיל ומקיימים דרכה קשרים ידידותיים ועסקיים, מצד שני היא המקום בו אותם קשרים יכולים להפוך לאינטימיים ורומנטיים.
עבור משתמשים שפיתחו קשר רומנטי בחסות פייסבוק, חשוב לדעת כי הפלטפורמה יכולה להיות חרב פיפיות בכל הנוגע לפן הראייתי, ככל שהדבר מגיע לבית המשפט. פרסום ברשת הפופלרית הוא בגדר פרסום ברשות הרבים, ולכן טענת הגנת הפרטיות עשויה שלא לחול על המתרחש בה.
זו גם הסיבה שהרשת הפכה לכלי עזר משפטי בסכסוכי גירושין, בשל העובדה שהיא מושתתת על תמונות ומילים כתובות, ולאלה יש תוקף משפטי בבית הדין ובבית המשפט. אפשר להגיד שפייסבוק הפכה למעין חוקרת פרטית המאפשרת להתחקות אחרי כל מעשינו, מבלי שיהיה לנו לעיתים שליטה על החומר שמתפרסם. לדוגמה, תמונה שבה תועדנו במקום ציבורי והועלתה על ידי אדם אחר, נחשבת חוקית ולגיטימית.
ראיה לגיטימית // צילום: Getty Images
ברגע בו אדם ינסה לטעון להגנת הפרטיות, הטיעון שלו יהיה תלוי בעיקר באופן שבו נלקחו החומרים מהרשת החברתית, בכדי שימשמשו ראיות. נישואין או מערכת יחסים זוגית, אינם מקנים לאיש את הזכות לחדור לחשבונות המייל או הרשת החברתית של בן או בת הזוג שלכם, לשלוף משם מידע ולהשתמש בו כראיה. אך כשמדובר במידע שהתפרסם באופן גלוי לעיני כולם, ניתן לעשות בו שימוש ראייתי.
לסיכום, אם נחשפתם לקשר של בן או בת זוג שלכם ברשת חברתית ואתם עתידים להגיש בקשה לפתיחת הליך גירושין, הנה כמה עצות שימושיות:
שימרו על איפוק. אם בן או בת הזוג יבינו שנחשפו, הם ידאגו למחוק כל ראיה מרשיעה, וייתכן שיכולתכם לשחזר את מה שראיתם, תוגבל מאוד בעקבות זאת. לכן, מיד לאחר הגילוי דאגו לתעד את המידע שחשפתם, לשמור תמונות ותכתובות, כמובן תוך שמירה על חוק הגנת הפרטיות.
זכרו שחדירה לחשבון אישי, של בן או בת זוג עשויה להיות פגיעה בפרטיות. לכן, במקרה של קושי או ספק, מומלץ לפנות לחוקר פרטי כדי לספק ראיות כשירות לבגידה.
זכרו כי בתי המשפט ובתי הדין מתייחסים לראיות שנלקחו מהאינטרנט כראיות לכל דבר ועניין, והדבר יכול להתבטא בפסיקותיהם. לכן, היו זהירים וקחו בחשבון שגם אם אתם עצמכם לא העלאתם תמונה, ייתכן שצד שלישי העלה תמונה שניתן להשתמש בה כראיה ושמרו היטב על סיסמאותיכם האישיות.
הכותבת היא עורכת דין, בעלת משרד לדיני משפחה. לפרטים לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו