"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תופעת ה"חאפרים" בענף השיפוצים בדרך לסיום

אושר בקריאה ראשונה: אחריות של שנה לעבודות שיפוצים בהיקף של 44 אלף שקלים ומעלה • ההערכה: בישראל כ־10,000 קבלני שיפוצים ללא רישיון

, עודכן
הסדרת ענף השיפוצים תגדיל את הכנסות המדינה ותחסוך כסף לצרכנים // צילום: GettyImages

הפקרות השיפוצניקים בדרך לסיום. אתמול לפנות בוקר אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים של ח"כ רועי פולקמן, שלפיה כל קבלן שיפוצים יחויב לתת אחריות של שנה לפחות לעבודות בהיקף של 44 אלף שקלים ומעלה. לפי ההצעה, שאושרה ברוב של 41 תומכים וללא מתנגדים או נמנעים, בתקופת האחריות יחויב קבלן השיפוצים לבצע תיקון ליקויים ללא תשלום ובתוך זמן סביר.

בדיונים בוועדת הכלכלה, שקדמו לישיבת המליאה אמר יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, כי "גם קבלן שעושה עבודה בהיקף של 10,000 שקלים צריך לתת אחריות, אך מדובר בצעד ראשון", והוסיף כי המצב כיום הוא ממש מסוכן: "עד היום הסתננו אלפי 'חאפרים' לתחום, שגם סיכנו את הציבור. מעתה הציבור צריך להבין שהוא יכול לדרוש מקבלן שיפוצים רישיון, שיעיד שיש לו את הידע המקצועי והוותק לקיים עבודות כנדרש".

אם יאושר החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, כ־10,000 קבלני שיפוצים יוכלו לקבל רישיון בענף "המגלגל" 15 מיליארד שקלים בשנה. ההערכה היא שכ־10% מהסכום, 1.5 מיליארד שקלים בשנה, ניתנים לקבלנים שמוגדרים "חאפרים": שאינם רשומים אצל רשם הקבלנים, מקבלים עבור עבודתם כסף מזומן ולא נותנים קבלות, ולכן אינם מפוקחים ואף אינם משלמים מסים למדינה.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שחתם על הצו להסדרת הנושא כבר לפני כחודשיים, אמר כי "הצו הזה יכול לחסוך לכל אחד מאיתנו אלפי שקלים ולהכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה, אבל כדי שזה אכן יצליח אנו זקוקים לעזרת הציבור שלא ייתן ידו לחאפרים".

החוק יאפשר לקבלני השיפוצים להירשם בפנקס הקבלנים ולהחזיק ברישיון לעסוק בעבודות שיפוצים. קבלן שיעבוד ללא רישיון יעבור על החוק וצפוי לקנס.

עם זאת, אומרים בענף השיפוצים כי לא יהיה פשוט לאכוף את החוק בבתים שאינם חדשים מפני שלא חל עליהם חוק המכר, גם כשמדובר בשיפוץ יקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר