"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צילומים מרהיבים: הר הרצל – בית מקדש חילוני

סטודנט לאמנות והיסטוריה תיעד אובייקטים בהר הרצל שדומים לכאלו שהיו בבית המקדש • "רוצה להראות כמה הדמיון מרתק בין המקדש העתיק למקדש החדש", הוא מסביר

, עודכן
0
צילום: דוד כהן ,
צילום: דוד כהן

סדרת צילומים בשחור לבן מבית העלמין הצבאי הר הרצל, תחת הכותרת "דת אזרחית" עוסקת בקשר שבין הזיכרון הלאומי, שנחשב למקדש החילוני-הישראלי, לבין בית המקדש שנחרב לפני 2000 שנה. מדובר בפרויקט שהעלה היוצר הדתי דוד (דוכי) כהן, ושמשווה בין החילוניות לדתיות בישראל 2018.

כך למשל, באחת מהתמונות נראות מדרגות שמובילות אל הקברים, כשאחת מהן שבורה. לצד התמונה מופיע הכיתוב שלקוח מהגמרא: "מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה, ובא והודיע את חבירו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו".

מעשה בכהן שראה רצפה משונה מחברותיה // צילום: דוד כהן

מזבח חדש ישן // צילום: דוד כהן

בתמונה אחרת נראים ברזים שבהם העולים לבית הקברות נוטלים ידיים ולצידם הכיתוב מהמשנה "בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור". בתמונה נוספת ישנו השלט שבו נכתב כי "אין כניסה לבעל חיים" כאשר ההשוואה היא לסורג שבהר הבית שמודיע על איסור כניסה לזרים, כלומר לכאלו שאינם יהודים או כוהנים לשטח העזרה. ישנם גם תמונות שדומות למזבח (מיכל מתכת רבוע הפוך עם רגליים בארבע הפינות שלו), לשולחן לחם הפנים (ערימת מחסומים) ולמנורות.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

כהן, שלומד אמנות והיסטוריה ומתגורר בירושלים, מספר כי הצילומים נעשו במסגרת מחקר על תהליך ההנצחה הישראלי, ועל העובדה שהר הרצל הינו שיקוף להלכי הרוח הישראלים העכשוויים. "השינויים שנעשים בו לאורך השנים - השיפוצים, העבודות ותהליכי ההתפתחות הטבעיים של ההר, מבטאים שינויי עומק בחברה הישראלית ביחס לזיכרון, הנצחה וקדושת הממלכתיות", הוא אומר.

אין כניסה // צילום: דוד כהן

מנורות בגדרות // צילום: דוד כהן

בעיניו, הוא מסביר, "המקום הוא בעצם ביטוי של קדושה חילונית כמו המעמד של דברים קדושים ביהדות. למשל, במקום אמורה להיות הקפדה על דייקנות כיאה למעמד המיוחד שלו, אך אני מזהה בה חריגות ופישולים רבים מדי. אני מבקש לצלם את הדברים האלו שמראים את העוצמה החזותית שיש במקום במכוון ואת האסתטיקה המיוחדת שלהם לצד החריגות שישנם ואת מה שדרוש תיקון".

התמונות ייחודיות בין היתר מכיוון שלמעשה אין באובייקטים שום מטרה מקודשת, אך הימצאותם במקום טקסי טוענת אותם במשמעות חדשה "שהובילה אותי לנקודת מבט 'מקדשת' יותר על הדברים", הוא מסביר. "באמצעות הסדרה אני רוצה להראות עד כמה יש דמיון מרתק בין הר הבית והמקדש העתיק לבין הר הרצל החילוני והחדש להבדיל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר