הגביע הקדוש: הסינים רוצים מטוס-צוללת

הכניסה של מערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית לשדה הקרב היא בעשור האחרון כבר עובדה קיימת, כשיותר ויותר רובוטים וכלי טייס ללא אנשי צוות נראים בשטחי לחימה של הצבאות השונים בעולם.

כך לדוגמה, הציג לאחרונה צבא ארה"ב רכב רובוטי שיכול ללוות חיילים במשך קילומטרים רבים ולשאת את הציוד שלהם. במקביל כלי לחימה בעלי יכולת ירי רובוטית כבר השתתפו בניסויים פעילים של הצבא האמריקני וצבאות שונים ויתכן שאף נוסו בזירות לחימה שונות כמו עיראק ואפגניסטן.

מאמר של בטאון הצבא הסיני מעלה על השולחן את המאמץ הטכנולוגי המרכזי שמתבצע בשנים האחרונות בתחום, הן בארצות הברית והן בסין, סביב ייצור כלי לחימה עצמאיים שיכולים לטוס באוויר ובמקביל לצלול אל תוך הים.

שילוב היכולות של טיסה ותנועה מתחת למים מהווה יתרון גדול בלחימה מול ספינות קרב ומול נושאות המטוסים האמריקניות כיון שקשה יותר לגלות כלי שנע בשקט מתחת למים. בנוסף לכך, כלי בעל יכולות משולבות מהסוג הזה יכול להתגנב אל חוף האויב בקילומטרים האחרונים של התנועה שלו וזאת מבלי להתגלות על ידי מכ"מים.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

בהקשר לכך מציין ביטאון הצבא הסיני שהבעיה המרכזית שטמונה בכלי מהסוג הזה קשורה לשתי בעיות יסוד, הראשונה היא צורת ההנעה השונה של הכלי באוויר ובים. כאן השאלה המרכזית היא האם לייצר מנוע מורכב וכבד יותר עם יכולות משולבות או להתבסס על שתי מערכות הנעה שונות. בעיה נוספת שמצוינת היא העובדה שמערכות התקשורת שונות בין תנועה באוויר לשיוט בתוך הים ולכן גם כאן יש קושי ממשי לייצר כלי משולב.

הסינים טוענים כי הצבא האמריקני בוחן כבר שנים רבות שיטות לשילוב ולייצור כלי טיס עם יכולות שיט וצלילה, ומציגים תצלומים של כלים אמריקנים בעלי כנפיים בעת צלילה. לטענתם, האמריקנים פועלים רבות בתחום ואף השיקו מספר כלים ניסוים מסוג זה לאורך השנים.

רוצים שהמטוס גם ישוט. מטוס סיני // צילום: גטי אמג'יס

בין היתר הציגו כלי שיט מתקדם שנבחן על ידי מחלקת המחקר והפיתוח בצבא האמריקני ב-2008 שמאפשר יכולת תעופה עצמית למרחק של 1,852 ק"מ, הפלגה של 185 ק"מ וצלילה של 22 ק"מ עד החוף.

היתרון של כלי מהסוג הזה היא בכך שבמקרה של טיל שיוט או טיל גרעיני, יהיה קשה להפיל את הטיל או לזהות אותו בשלבים האחרונים של ההתגנבות שלו. יתרון נוסף של כלי שיט וטיסה מהסוג הזה היא ביכולות הריגול וההתגנבות הטובות שבו.

כמו כן מצוין שם כי הסובייטים בחנו כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת כלי טיס בעל יכולות של צלילה בים. הסינים טוענים שהתרשימים והניסויים שבוצעו נמצאים בידיהם ונבחרת הסבה של אב הטיפוס הישן לעולם המודרני.

המאמר לא מציין עד כמה רחוק הגיעו הסינים בתחום אך ניכר כי קיימת בו התקדמות וכי גם סין בוחנות כלים היברידיים מהסוג הזה. בהקשר לכך מצוין כי הסינים בוחנים את האפשרות של תקשורת קוונטית או על בסיס קרני לייזר כחול שיכול להגיע בים עד עומק של 600 מטרים, דבר שיאפשר לייצר מארג משותף של תקשורת לכלי ולחסוך בגודל שלו. כן הסינים בוחנים הנעה משולבת אוויר וים על בסיס הנעה חשמלית או תרמו דינמית, זאת כדי להקטין את הנראות, הגודל וחתימת המכ"ם של הכלי.

יצירה של כלי בעל יכולות משולבות יסייע גם בתחום האזרחי, לסקור מבנה של גשרים עם בסיס בים. כלי הטייס יוכל לסקור את הגשר מהאוויר ואז את בסיסו בים. רובוטים כאלו יוכלו לפעול במשימות הצלה של אנשים הלכודים מתחת למים. עם זאת לא ברור האם סין כבר הגיע לאב טיפוס פעיל. חוקר אמריקני שתרגם את המאמר לאנגלית ציין כי כיום אין עדיין רובוט בעל יכולות משולבות כאלו וכי מדובר במעין גביע קדוש של התחום אך הוא קובע כי "אין להוציא מכלל אפשרות שסין תצליח לחצות ראשונה את האתגר הטכנולוגיה הזה ולנצח את החוקרים האמריקנים בתחום".