"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שליש ממשרדי הממשלה לא עמדו בהוראת חופש המידע

35% ממשרדי הממשלה ויחידותיה לא עמדו בחוק חופש המידע ולא פרסמו דו"ח שנתי • בין המשרדים שלא פרסמו את הדו"ח: משרד ראש הממשלה, משרד התרבות והספורט, רשות מקרקעי ישראל והנהלת בתי הדין הרבניים

,עודכן
בניין משרד ראש הממשלה, צילום: דודי ועקנין

מבדיקה של היחידה הממשלתית לחופש המידע עולה כי כשליש (35%) ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא פרסמו דין וחשבון שנתי במועד ולא עמדו בהוראות חוק חופש המידע. בין המשרדים שלא פרסמו את הדו"ח: משרד ראש הממשלה, משרד התרבות והספורט, רשות מקרקעי ישראל והנהלת בתי הדין הרבניים.

חוק חופש המידע, כזכור, קובע כי על רשות ציבורית לפרסם עד ל-1 ביולי בכל שנה דו"ח המתייחס לפעילות הרשות. כמו כן, הממונה על יישום חוק חופש המידע נדרש לפרסם דיווח אודות יישומו של חוק חופש המידע ברשות בה הוא מכהן. על הדו"ח לכלול נתונים אודות תקציב הרשות, הוצאות הרשות, מתן תמיכות, קרנות, תכנית העבודה של הרשות ועמידה בה ועוד. על המידע להתפרסם באופן יזום באתר האינטרנט של הרשות וללא צורך בבקשת חופש מידע.

בדו"ח השנתי לשנת 2017, 51.8% מהמשרדים לא פרסמו את הדו"ח השנתי כקבוע בחוק. כפי שניתן לראות, השנה יותר משרדים דאגו לעמוד במחויבותם לפרסם דוח שנתי שמהווה פרסום המאפשר לציבור לקבל מידע בסיסי וחשוב על פעילות הרשות.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "אחוז גבוה מדי של משרדי ממשלה מזלזל בהוראות חוק חופש המידע. בחלוף 20 שנה מחקיקת החוק, היה מצופה שאחוז היחידות שלא עומדות בהוראת חוק יהיה נמוך בהרבה ושאחוז אי הדיווח יהיה קרוב לאפס. מדובר בדיווח שנתי שעל כל יחידה להגיש, וכפי שאזרח מגיש בסוף שנת מס את הדיווח השנתי שלו, כך צריכה גם הממשלה לתת דין וחשבון לציבור ביחס למידת יישום הוראות חוק חופש המידע במשרדים וביחידות הסמך השונות".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר