"לא היתה לי מטרה אחרי לונדון"

אלוף שנפרד כמו אלוף. במשך העשור וחצי האחרונים ריגש אריק זאבי את אוהדי הספורט בישראל, ולא רק אותם, עם הישג אחר הישג, שהפכו אותו לא רק לאחד הספורטאים המעוטרים בתולדות הספורט שלנו, אלא לאחת הדמויות האהובות במדינה.

אתמול, במשך כמעט שעה וחצי של מסיבת עיתונאים, שבמהלכה לא היה אחד מהנוכחים שעיניו נותרו יבשות, זאבי שוב ריגש את כולנו, הפעם כשחתם באופן רשמי את הקריירה שלו.

הג'ודוקא - כמה קשה להוסיף את המילה "לשעבר" כשמדברים על האיש - הזיל דמעות עוד לפני המפגש עם התקשורת בבית המאמצת שלו, חברת הביטוח "מגדל" שבפתח תקווה.

עוד כשישב באולם ההמתנה עם רעייתו רוית ועם הוריו, התקשה זאבי לעצור את הדמעות. הלוחם הקשוח על המזרן, שידע לעצור בגופו יריבים במשקלים גדולים משלו ולזכות במדליות, הראה פעם נוספת שעמוק בפנים הוא רגיש אפילו יותר מהממוצע, בעוד היבט של אישיותו המיוחדת, זו שידעה לצרף אליו לאורך השנים עוד ועוד מעריצים ואוהדים.

"באתי מצויד בממחטות", זרק זאבי בדיחה ראשונה, אחת מני רבות לאורך האירוע, אבל זה לא עזר לו לעצור את הדמעות הצפויות. "אם יש משהו שאפשר להתנחם בו בפרישה שלי, זו העובדה שזו כנראה הפעם האחרונה שאזיל דמעות מול המצלמות", התבדח.

הקרב האחרון

מעט יותר מחודשיים אחרי מה שהפך לקרב האחרון בקריירה שלו, אותו הפסד צורב לאחר 43 שניות בלבד בסיבוב הראשון של אולימפיאדת לונדון, הסביר זאבי את הסיבה לתליית החליפה והחגורה כעת: "הגעתי לשתי מסקנות שגרמו לי להבין שזה הסוף. בעבר, אחרי כישלונות, תמיד התרוממתי כי ידעתי להציב לעצמי מטרות חדשות, ואילו הפעם לא היתה לי מטרה אחרי לונדון.

"מצד שני, הבנתי שאני לא יכול לסיים כך את הקריירה, אז חיכיתי לדרייב הפנימי שיגיד לי להמשיך, אבל אחרי כמה ימים זה דעך והבנתי שזה נגמר".

זאבי, שעובד על מיזם משלו לשיפור הספורט הישראלי בעתיד, יהפוך בינתיים למאמן נבחרת הקדטים, וכבר זכה לחולצה עם הכיתוב "קואוץ' (מאמן) אריק זאבי" מיו"ר האיגוד, משה פונטי, שגם פתח בקמפיין להרצתו של זאבי לתפקיד יו"ר הוועד האולימפי.

זאבי, שקולו נחנק גם במהלך התודות למאמניו לאורך הקריירה (ובהם אלכס אשכנזי והאחרון, שני הרשקו), לחבריו הקרובים ולהוריו ("אמא שלי הראשונה ששמחה מפרישתי, היא לא תצטרך לסבול יותר בקרבות שלי"), זכה לתשואות מכל הנוכחים באולם. אך למרות הפופולריות שלו, דאג זאבי להבהיר כי בניגוד לג'ודוקא לשעבר יואל רזבוזוב, אין בכוונתו להיכנס כרגע לפוליטיקה.

"למרות האכזבות האולימפיות האחרונות, אני גאה בקריירה שלי ואי אפשר להיות מאוכזב מהישגים כמו שלי. אני גם גאה שהיתה לי הזכות לייצג את המדינה לאורך השנים, דבר שכילד בפרדס כץ יכולתי רק לחלום עליו", סיכם זאבי. ולנו לא נותר אלא להסכים, להיזכר בנוסטלגיה ברגעים הגדולים של הספורטאי הענק הזה ולהיפרד בשתי מילים - תודה, אריק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו