"אין שום קשר בין פרסום ההצהרה המשותפת בעיתונות הישראלית של ראשי הממשלות פולין וישראל היום בבוקר לבין התייחסות יד ושם. עבדנו על התגובה מתחילת השבוע. הפרסום של ההצהרה המשותפת בעיתונות העברית ובמימון פולני הוא פשוט דוגמה לשימוש הציני שעושה ממשלת פולין בנראטיב ההיסטורי השקרי", כך הסבירה היום ל"ישראל היום" פרופ' חוה דרייפוס, ראש המרכז לחקר תולדות השואה בפולין במכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם, את התגובה שפרסם המוסד לאחר ההצהרה המשותפת של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת פולין מתאוש מורביצקי בעניין "חוק השואה" בפולין.
צילום: משה בן שמחון
"יוחסו ליד ושם אמירות היסטוריות מוטעות ומתוך מחויבות להיסטוריה, למחקר, לתיעוד ולחינוך, היה עלינו להעמיד דברים על דיוקם", מדגישה פרופ' דרייפוס.
על עצם הוצאת המכתב מטעם יד ושם אמרה דרייפוס כי "המכון למחקר ביד ושם הוא מוסד אקדמי שאמון על חקר השואה. ברגע ששמו נקשר במסמך ובו כל כך הרבה טעויות יסודיות לא יכולנו שלא להבהיר את הדברים. אנשי יד ושם שהיו מעורבים בניסוח עמדתנו, הם בעלי דעות שונות בכל עניין ועניין: חברתי, דתי, כלכלי ופוליטי. הדבר היחיד שמשותף לכל מי שהיה מעורב בגיבוש תגובת יד ושם להצהרה היא המחויבות לעובדות ההיסטוריות, כפי שהתיעוד והמחקר מראה אותם".
פרופ' דרייפוס הוסיפה כי "לא ידענו על ההצהרה או על התהליך שהביא לגיבושה. לקח לנו זמן להבין את המשמעות, לנסח את הדברים וליצור אמירה מסודרת. ההצהרה היא אישור לנראטיב היסטורי פולני שאיננו נכון; היא אומרת שממשלת פולין בגולה והמחתרות הפולניות היו עסוקות בהצלת יהודים, שהיו הרבה מיקרים של עזרה וסיוע בחברה הפולנית עצמה לעומת מיקרים בודדים של פגיעה ביהודים ועוד.
"זאת, שעה שהמידע ההסטורי שהתגבש במשך שנים, לאור התיעוד הרחב מאוד שקיים בנושא והמחקר המדוקדק שנעשה, מעלה תמונה שונה לחלוטין: ממשלת פולין בגולה והמחתרות הפולניות היו ארגונים מאוד מרשימים, אבל הצלת יהודים לא היתה לחם חוקם. התייחסויות הממשלה הגולה לאסונם של יהודים מפולין היו מוגבלות ביותר, והמחתרות הפולניות היו לא פעם מעורבות בפגיעה ממשית ביהודים".
"חוק ישן מ-1998 עם תיקונים"
עוד מסבירה פרופ' דרייפוס כי "חסידי אומות העולם הנאצלים היו היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. הניסיון לטשטש את זהותם של אותם מקומיים שהיו מעורבים בפגיעה ביהודים בפולין בעזרת אמירות כלליות על היצר האנושי הרע, הוא בבחינת הוצאת דברים מההקשר ההיסטורי הקונקרטי. אלו היו פולנים קתולים שרדפו את שכניהם היהודים. בנוסף, עצם העובדה שקושרים בין האנטישמיות והאנטי פולניות בעוד שמדובר בתופעות שונות לחלוטין הוא תמוה, והניסיון לשים אותן ביחד הינו בעייתי במידה רבה".
ביחס לתיקון החוק דרייפוס מבהירה כי מדובר בחוק ישן משנת 1998 וכי בינואר השנה הוצעו לו שורת תיקונים. לדבריה, התיקונים שגרפו את הביקורת הגדולה ביותר היו הסעיפים הפליליים שאכן בוטלו - אבל תיקונים אחרים שהוצעו בינואר נשארו בעינם.
לכן, אומרת פרופ' דרייפוס, כי "אף שבוטלה האפשרות לתבוע במסגרת הדין הפלילי, היכולת לתבוע באופן אזרחי נותרה על כנה. יתירה מזו, הנוסח הנוכחי של החוק אפילו מעודד זאת", הדגישה. "כתוצאה מכך, החוק המתוקן יוצר הרתעה מעיסוק בנושאים טעונים בפולין דהיום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
