הביא את הגאולה: סיכום שמינית גמר המונדיאל
גארת' סאות'גייט, האיש שאחראי במידה רבה לטראומת הפנדלים של אנגליה, היה גם זה שדאג לסיים אותה כמאמן • מאז שמונה לתפקיד, כל אחד משחקניו התאמן מהנקודה הלבנה, ושלשום מול קולומביה הם קצרו את הפירות • וגם: על מותה של החזקת הכדור כערובה להצלחה
1"הדבר הגרוע ביותר כבר קרה, ואני אחראי לו". זה המשפט, כך לפי העיתונאים האנגלים, שבעזרתו גארת' סאות'גייט הוציא לשחקניו את הג'וק מהראש. ב־1996, חצי גמר יורו ביתי, מאמן נבחרת אנגליה החטיא את הפנדל היחיד מול גרמניה שהוביל להדחה הכואבת. במרוצת השנים הנקודה הלבנה הפכה לעקב אכילס של נבחרת שלושת האריות, וכשמונה סאות'גייט לתפקיד הוא החליט להשתמש בצלקת האישית שלו כדי למנוע אחת חדשה אצל שחקניו.
"התנדבתי לבעוט", סיפר השבוע פרטים נוספים על הפנדל המוחמץ ההוא מלפני 22 שנים, "בגלל האופי שלי החלטתי ללכת על זה, למרות שלא היה לי ניסיון". התוצאה הסופית וההשלכות הובילו את סאות'גייט להחלטה שכשיאמן בבוא העת את הנבחרת, הוא לא ישאיר שום מקום לספק ברגע שהנקודה הלבנה תיכנס לתמונה. לכן, כשקיבל את התפקיד, החל התהליך.
סאות'גייט ב־1996 בוומבלי. "רק בגלל האופי שלי" // צילום: אי-פי
בכל יום אימונים מאז ספטמבר 2016 השחקנים התאמנו על פנדלים. כולם, כל הזמן, בתנאי לחץ ובשגרה. כשהגיע שלשום הרגע להמיר את ההכנות בפרקטיקה, המאמן האנגלי ידע בדיוק מי בועט, מתי, איך, ושהכל יהיה בסדר. הוא גם ידע הכל על הבועטים הקולומביאנים, מידע שג'ורדן פיקפורד יכול היה לדקלם מתוך שינה. "היחיד שהפתיע אותי היה פלקאו", סיפר השוער, "כל השאר ידעתי בדיוק מה יעשו".
2 אנגליה היא אחת משלוש נבחרות יחידות שעלו לרבע הגמר אחרי שבשמינית שלטו בכדור יותר מהיריבה. לנבחרת של סאות'גייט היו 52% החזקה, לקרואטיה 53% ולבלגיה 56% מול יפן. למרות זאת, השתיים הראשונות נזקקו לפנדלים כדי להמשיך הלאה והשלישית לשער של נאסר צ'אדלי בתוספת הזמן. לפי נתונים שנלקחו מפיפ"א, הטורניר הזה מצביע באופן בולט על מותה של החזקת הכדור כערובה להצלחה - לפחות בגזרת הנבחרות.
ספרד, מפתחת השיטה, היא הדוגמה הטובה ביותר לכך. הכדור היה ברגליה 75% מתוך 120 הדקות מול רוסיה, היא נגעה בו הכי הרבה פעמים בטורניר (3,120), מסרה הכי הרבה, התחילה הכי הרבה התקפות, אך לא הצליחה לאיים על השער בצורה משמעותית. גם ארגנטינה עם 59% החזקה ופורטוגל עם 61% כבר בבית.
"אני חושב שיש תפיסה לא נכונה לגבי המשמעות של החזקת כדור", אמר אוסקר טאבארס, מאמן אורוגוואי, אחרי הניצחון על אלופת אירופה, "יש הרבה דרכים אחרות להגיע לשער". במקרה שלו, פחות מ־40% עם הכדור מול פורטוגל הניבו תשע בעיטות, שני שערים וכרטיס לרבע הגמר. יעיל, אך לא קרוב למספרים של ברזיל. כי הנבחרת של צ'יצ'ה היא נכון לשלב זה סמל לפרקטיות. רק ארבע בעיטות נבעטו למסגרת של אליסון, בעוד שההתקפה ייצרה 77 איומים (מקום ראשון עם בלגיה) למרות שברוב משחקיה נתנה ליריבה ליזום.
הפחד של השחקנים מה־VAR שינה את המצבים הנייחים '' צילום: אי-פי
המסקנה די ברורה: בטורניר הזה חשוב יותר מה אתה יודע לעשות בלי הכדור, או כשהוא עומד סטטי וללא תנועה.
3 ה־VAR שינה לא מעט אלמנטים במשחק: הגביר את כמות הפנדלים, הקטין את מספר האדומים (3 בלבד), הוריד משמעותית את כמות הנבדלים והכניס הרבה מאוד תודעה הגנתית למשחק. הדבר האחרון בולט במיוחד במצבים הנייחים. בעקבות מצלמות השיפוט שחקני ההגנה חוששים להפעיל את אותה אגרסיביות של פעם, לתפוס חולצות ולתת קטנות, ונבחרת שיודעת לנצל זאת מרוויחה. אנגליה, שוב היא, מצליחה בינתיים להוציא את המיטב מהסיטואציה החדשה.
סאות'גייט (המבריק) הביא למצבים הנייחים אלמנטים שלקוחים מהאן.בי.אי, תרגילי חסימות וחילופי מקום, והתוצאות לא מפסיקות להגיע: בשלב הבתים 6 מ־8 השערים של האנגלים היו תוצר כדור חופשי, וגם מול קולומביה קיין הוכשל בזמן תרגיל במצב נייח.
אבל זאת לא רק אנגליה. לכל הנבחרות בשלב הזה יש במאזן שערים מבעיטות חופשיות, קרנות או פנדלים. כולן מודעות לחשיבות הדבר מבחינה התקפית והגנתית, ושמים על כך דגש לא פחות מעל ניהול המשחק השוטף. "אנחנו יודעים כמה כוח יש למצבים נייחים בטורניר הזה", אמר אמש דני וולבק, "אבל כמות השערים מבעיטות חופשיות מראה שלא רק אנחנו יודעים את זה".
הגנת הפלדה של ברזיל. סמל לפרקטיות // צילום: גטי אימג'ס
4 שמונה נבחרות נותרו. 184 שחקנים שאף לא אחד מהם זכה בעבר בגביע העולמי או לקח חלק במשחק הגמר. משחקי השמינית המשיכו את מגמת ההפתעה, משאירים את הטורניר עם שתי דרום־אמריקניות, שש אירופיות ורק ארבע אלופות עולם לשעבר: אנגליה, צרפת, אורוגוואי וברזיל.
יש באוויר של רוסיה תחושה שמשהו חדש ובלתי צפוי קורה, וזה לא רק בגלל ההצלחה הסנסציונית של המארחת. קרואטיה מציגה דור זהב חדש שמאיים על חצי הגמר שהשיג המקורי ב־1998; שבדיה נטולת זלאטן מוצאת את עצמה בגבהים שבהם לא היתה מאז 1994; בלגיה נראית כמי שמצאה את הדרך להפיק את המיטב מהכוכבים שלה; צרפת מגלה שהחבורה הצעירה עומדת בלחץ ושקיליאן אמבפה הוא יהלום מתפרץ; אנגליה רוצה להסתער על הגביע אחרי גאולת הפנדלים; אורוגוואי מוכנה להילחם עם כל מה שיש לה על גביע שלישי וראשון מאז 1950; ולברזיל יש את צ'יצ'ה, ניימאר והגנת פלדה.
בעקבות ההצלבות האפשריות, השמונה האלה יכולות לשחזר רק גמר היסטורי אחד: שבדיה - ברזיל מ־1958. כלומר, אם לא יקרה משהו מאוד מפתיע, ב־15 ביולי יהיה גמר מונדיאל חדש ואולי גם אלופה חדשה. מי זאת תהיה? לפי הנתונים, האחת שתחזיק בכדור מעט ותדע לכבוש ממצב נייח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
