ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תא"ל ערן שני, אמר אתמול כי "כ־1,000 חיילים מתוך 3,000 החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה לצה"ל הצטרפו למערך הלוחם, והשאר השתלבו במערך תומך לחימה".
שני, שדיבר בישיבת הוועדה המיוחדת לחקיקת חוק הגיוס, סיפר: "שוחחתי עם חיילים שלא למדו לימודי ליבה, הם בוגרי 5 יחידות גמרא. מדובר באנשים חכמים שעושים עבודה מדהימה, ותרומתם לצבא אינה מוטלת בספק". שני הוסיף כי צה"ל מתנגד להורדת גיל הפטור משירות. לדבריו, "בתיקון הקודם לחוק ירד גיל הפטור ל־24, ובכך איבדנו כמה מאות צעירים בעלי פוטנציאל גיוס. אם גיל הפטור יירד ל־21, אני חושש שבכך נוותר על כמה מאות חרדים נוספים שיכולים לשרת. למרות שהם מבוגרים ונשואים, מדובר באנשים מעולים שהצבא מעוניין לגייס".
עורך הדין דרור גרנית, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, טען כי הצעת חוק הגיוס היא חוקתית וניתן להגן עליה. עם זאת, יש כמה קשיים משפטיים שמחייבים שינויים בחוק, ובהם שאלת יעדי הגיוס. כמו כן, קיים קושי בהגדרה מיהו חרדי וקושי משפטי במעמדו של ועד הישיבות, שהוא גוף פרטי.
רכז התעסוקה באגף תקציבים, אורי שיינין, אמר כי "תרומת שילוב המגזר החרדי בתעסוקה לתקציב המדינה בשנת 2050 עשויה להתקרב לתקציב הביטחון הנוכחי - כ־50-30 מיליארד שקלים לשנה, שהם כ־10%-6% מהתוצר". לדבריו, "אין עוד צעד כה חשוב ומגה־דרמטי שהממשלה יכולה לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל". יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), אמר: "בעיניי ערך לימוד התורה הוא חשוב מאוד, ועליו להיות מעוגן בחוק".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
חרדים בלשכת הגיוס // צילום: גדעון מרקוביץ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו