מסריח: הקיצונים מתקשים להתמודד עם "הבואש"

כמה מספר שנים שבפלג הירושלמי ובעדה החרדית נאבקים במה שהם מכנים "גזירת הגיוס",והפגנות גדולות ואלימותמתעוררות מדי פעם בעקבות מעצרם של מי שמוגדרים כעריקים בצה"ל, בשל אי התייצבות בלשכת הגיוס.

מדובר על שיטת הדלת המסתובבת: הם מפגינים, נעצרים, ומפגינים על כך שהם נעצרו וכן הלאה. מה גם שהעצורים מסרבים להזדהות ולאחר שהם משוחררים אחרי כמה ימים, הם שוב מפגינים. כך, השחרור הופך למעמד של מפגן כוח מול אותם גורמים שהחרדים רואים בהם איום בעניין הגיוס והם מתקבלים בתשואות כגיבורים בשיר ובריקודים על כך שנאסרו על דברי תורה, מה שרק מעודד עוד את ההפגנות. חסידות סאטמר אף מפצה את העצורים. לפני מספר חודשים הוענק מטעם החסידות מענק כספי של 100 דולר על כל יום שהות של המפגינים בכלא.

אך ההפגנות יוצרות מצבים מוזרים למדי. המשטרה עושה שימוש במי בואש, כלומר מים מסריחים, שמותירים ריח בסביבת ההפגנה, כמו גם על גופם של המוחים. "השימוש במי בואש חדש יחסית, ובהתחלה לא ידענו איך להתייחס לזה. יש לנו הוראות שאנו מקבלים מהמארגנים – מה מותר ומה אסור לשוטרים לעשות לנו. אבל כאן מדובר על טקטיקה שונה, לא כבר זבנג וגמרנו, אלא שאתה נשאר אחר כך הרבה זמן עם הריח, וזה מסריח", מספר אחד המפגינים.

לא הצליחו לעלות לאוטובוס בגלל הריח. הפגנה בירושלים // צילום: נעם פנטון ריבקין

"חברים שלי סיפרו לי שהם לא הצליחו לעלות לאוטובוס. אחרים שהצליחו לעלות הורדו מכלי הרכב על ידי הנהג. יש לי חבר שהיו לו בעיות עם אשתו. היא לא הסכימה שהוא ייכנס הביתה בגלל הריח כי זה פשוט נוראי. במשך שעות הריח נשאר ברחובות וכמה ימים זה יכול להיות גם בבגדים. אבל אם נראה למשטרה שזה יעצור אותנו הם טועים. יש גם טענות על זה שהרבנים לא יוצאים להפגין כמו התלמידים. אני מניח שיש לזה סיבות אבל הם מחפשים את המנהיגות החרדית בהפגנות", הוא מוסיף.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום