להגיע לרקיע השביעי: מקסיקו פוגשת את ברזיל

אחד הדברים הראשונים שעשה אמש חואן קרלוס אוסוריו במסיבת העיתונאים של מקסיקו לקראת שמינית הגמר מול ברזיל היום (17:00), היה להוריד מהשולחן ענייני אמונות טפלות וקללות. "אנחנו לא מאמינים בדברים כאלה, רק באים לשחק כדורגל", הבהיר. אבל השאלות הגיעו, איך לא? הרי שש הדחות רצופות בשמינית הגמר סוחבת מקסיקו על הגב שלה, ו־11 בסך הכל.

צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הגבול הברור שמונע מהנבחרת המוכשרת להתקדם לאן שהיא מרגישה שמגיע לה להיות. כי כזאת היא מקסיקו.

"אנחנו תמיד רוצים להיות הכי טובים והכי גדולים", הסביר זאת אדגר לונה מ"אל אוניברסאל", "גם בכדורגל אנחנו רוצים להיות כאלה, אבל קודם להגיע כבר למשחק החמישי!"

משחק 5 מתאים יותר לשפת הכדורסל, אבל במקסיקו הוא אובססיה בכדורגל. מאז שהגביע העולמי כולל שבעה משחקים עד להנפה, הנבחרת שלהם היתה במעמד רק פעם אחת, ב־1986, הטורניר שאותו אירחו. לונה סיקר את הטורניר הזה, ואת כל אלה שהגיעו אחריו. לדבריו, "היחסים של מקסיקו ורבע הגמר הם קומיים־טרגיים".

אוהדי מקסיקו חוגגים. למרות הכל יש להם תקווה // צילום: אי-פי-איי

ראשית הטרגדיה ב־1994 בארה"ב. נבחרת מקסיקנית מוכשרת מגיעה לשמינית הגמר ופוגשת את בולגריה המפתיעה. התוכנית לעצור את סטויצ'קוב מתנהלת כמתוכנן, כל מה שחסר זה שחקן התקפה שיכריע את המשחק. הוגו סאנצ'ס, בן 34, היה האס המושלם.

המאמן בארון מבקש ממנו להיכנס לקישור, סאנצ'ס דורש להתקפה, בסוף הוא נשאר על הספסל ומקסיקו מפסידה בפנדלים. ארבע שנים אחר כך, המאמן לאפואנטה מחרב את העסק. ביתרון 0:1 על גרמניה הוא עורך חילופים לא נכונים ומקסיקו יורדת מנוצחת 2:1.

"אבל הכי גרוע", מבהיר לונה, "היה ב־2002. את ארה"ב היינו צריכים לנצח עם יד קשורה ועיניים עצומות", הוא אומר בצער, כי זה לא קרה, והאמריקנים ניצחו 0:2. ב־2006 מקסיקו נכנעה בהארכה לארגנטינה ולמקסי רודריגס שכבש שער נדיר, ב־2010 היה זה קרלוס טבס שהוביל את האלביסלסטה ל־1:3 על המקסיקנים, ולפני ארבע שנים עבירה מיותרת על אריאן רובן אפשרה להולנד לנצח 1:2 בתוספת הזמן ולהאריך את הספירה הטרגית־קומית לשש.

הקטור הררה, ששיחק באותו משחק בברזיל, סיפר אמש על המסקנות מאותו יום עגום: "למדנו שהמשחק לא נגמר כשאנחנו כובשים, אסור לנו לאבד ריכוז לרגע, רק ככה נצליח לעבור את המשוכות האלה".

"תמיד מגיעים למצב הזה"

ועכשיו מגיעה ברזיל. עבור מקסיקו, אין משוכה קשה מזאת בגביע העולמי. ארבע פעמים הן נפגשו בעבר ומקסיקו לא כבשה וכמובן לא ניצחה. אפשר היה להימנע מהמפגש הזה עם תיקו מול שבדיה במחזור האחרון של שלב הבתים, אבל נראה שכל הדרכים של מקסיקו מובילות להדחה בשמינית הגמר.

חואן קרלוס אוסוריו. הגיע הזמן של מקסיקו? // צילום: אי-פי

"זה פשוט מדהים", אומר לונה, "אבל תמיד אנחנו מגיעים למצב הזה". ולמרות הכל, יש תקווה. היא נובעת מהעובדה שבגמר האולימפי בלונדון 2012 מקסיקו גברה על ברזיל עם שבעה שחקנים שנמצאים בסגל הנוכחי, בזמן שאצל הסלסאו שיחקו בין היתר טיאגו סילבה וניימאר.

"אין ספק שזה נותן לנו ביטחון", אמר הררה, "אנחנו באמת מאמינים שהגיע הזמן שלנו לעבור את השלב".

דבר אחד בטוח, גם השמינית הזאת תהיה קומית־טרגית - היא תיגמר בדמעות מקסיקניות, השאלה היא אם של שמחה או שמא שוב של עצב?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות