אלבניה, בדומה לישראל, היא מדינה של ניגודים: לצד מבנים חדישים במרכזי הערים, נמצאים ארמונות ומצודות מרשימות בכפרים בני מאות שנים; סממנים דתיים מוסלמיים במדינה שבה אורח חיים חילוני הוא כמעט ערך עליון וגאווה לאומית בולטת, לצד רצון עז להיפתח למערב.
נדמה שהמדינה המסתורית והמסקרנת הזו עדיין לא מוכרת לתייר הישראלי, אך יכולה לספק לו את כל התנאים שלהם הוא רגיל, כגון מלונות חמישה כוכבים מפנקים במחירים נוחים (בסביבות 500 דולר לטיסה ושלושה לילות), אפשרות לתשלום באשראי וקליטה סלולרית גם במקומות המבודדים ביותר.
מיקומה הייחודי של אלבניה, בין יוון, מונטנגרו, קוסובו ומקדוניה ובסמוך לאיטליה, מאפשר שילוב של כמה יעדים באירופה במרחק של כמה שעות נסיעה או טיסה קצרה.
פתיחות למערב
אלבניה, המכונה "ארץ הנשרים" (על דגל המדינה מוטבעים נשרים), לא לוקחת את הדת יותר מדי ברצינות. "אנחנו מכבדים את הדת אך לא אוהבים אותה", אומר אלביס קוטרג'ה, מדריך מקומי. בשיא חודש הרמדאן המסעדות מלאות במהלך היום. למרות היותה מדינה מסורתית, הנשים לבושות בבגדים מערביים, בכל מסעדה ובית קפה מגישים גם אלכוהול וזמרת הפופ דוּאה ליפָּה היא לא פחות מגאווה לאומית ושיריה מושמעים בכל מועדוני הלילה בבירה טירנה.
צילום: Getty Images
ככלל, האלבנים גאים הרבה יותר בהיותם צאצאים לשבטים האיליריים ששלטו באזור לפני אלפי שנים מאשר במורשת המוסלמית שלהם, ומייחסים לעצמם קשר ישיר לאלכסנדר מוקדון, המנהיג שאיחד את יוון והפך אותה לאימפריה.
מנגד, מסגד מפואר נבנה במרכז הבירה במימון טורקיה, אותה טורקיה שכבשה לפני מאות שנים חלקים נרחבים מהבלקן, ובהם אלבניה. המקומיים לא רואים את העניין בעין יפה, ומבחינתם מדובר בניסיון של ארדואן להשיג דריסת רגל באלבניה, שהשתחררה מעול האימפריה העות'מאנית לפני יותר ממאה שנה. אחרי מלחמת העולם השנייה עלה מנהיג הפרטיזנים אנוור הוג'ה לשלטון, ואלבניה התכנסה בתוך עצמה במשך ארבעה עשורים ונאסר בה כל פולחן דתי. כיום האלבנים רוצים בעיקר חופש ושגשוג.
מבצר רוזפה
כמעט שלושה עשורים חלפו מאז החלה אלבניה להיפתח לעולם המערבי, אך עדיין אי אפשר שלא להבחין בצלקות שהותיר שלטונו של הוג'ה. אם המרחבים הפתוחים והכפרים הציוריים נראים כמו שילוב מוצלח של טורקיה, איטליה ויוון, במרכזי הערים ניצבים בניינים צבעוניים, חלק מהם גם מוזנחים, שנבנו בעידן הקומוניסטי, ומאז לא שופצו.
"אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בראשותו של הוג'ה, אלבנים רבים סיידו את ביתם בצבעים שונים ובלתי תואמים, פשוט כי הם יכלו", מסבירה ענת פוגל, מדריכת טיולים שמלווה זה עשור תיירים ישראלים באלבניה.
צילום: Getty Images
עוד מזכרת שנותרה מהעידן הקומוניסטי היא הבונקרים המפוזרים ברחבי המדינה: בשנות ה־60 הורה מנהיגה הפרנואיד של אלבניה לבצר את המדינה מחשש לפלישה של מדינות שכנות, פרויקט שרושש את אלבניה, ואף גרם למחסור בחומרי בנייה ולמשבר דיור. כ־700 אלף בונקרים בגדלים ובעומקים שונים נבנו בכל רחבי המדינה, ובנסיעה של כמה דקות אפשר לספור עשרות כיפות מבטון מזוין מבצבצות בנופים הפראיים, אך גם ברחובות הראשיים של עיר הבירה טירנה, ובחלקם אפשר לבקר וללמוד על התקופה שבה אלבניה היתה מבודדת ומנותקת מהעולם. כיום הבונקרים משמשים לנוי, למקלט להומלסים ולבעלי חיים, ליישון גבינות ואלכוהול ולבתי קפה.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
אוכל אורגני וזול
בנסיעה של כמה דקות משדה התעופה מבחינים כי האלבנים אובססיביים לגבי בתי קפה, וכמעט בכל רחוב תמצאו לא מעט מקומות לשתות בהם קפה או בירה. "האלבנים יושבים המון בבתי קפה, בעיקר עושים בהם עסקים. כששני הצדדים נכונים לסכם, הם עולים למשרד לחתום על המסמכים", אומר אלביס, המדריך המקומי.
המחירים בבתי הקפה ובמסעדות, ממש כמו מחירי שאר מוצרי המזון במדינה, נמוכים מאוד. ארוחת צהריים בשרית מכובדת לא אמורה לחצות את המחיר של 40 שקלים לסועד (כ־1,200 לק, המטבע המקומי), כולל שתייה וקינוח. כיום, עם היפתחות המדינה לשווקים המערביים, הבינו האלבנים שהמטבח המסורתי שלהם נחשב באירופה ל"אורגני", ושבמדינות המערב מוכנים לשלם הרבה עבור מזון לא מתועש ולא מרוסס.
כמעט בכל מסעדה תוכלו למצוא תפריטים מגוונים, עם מנות מוכרות יותר לחך התיירים כגון מנות גריל ותבשילי בשר טעימים מאוד, אוכל איטלקי, יווני ומערבי, אך גם מנות מסורתיות שאותן מכינים ממרכיבים הגדלים באזור המסעדה.
המטבח האלבני, בדומה למטבחים הים־תיכוניים, מתבסס על ירקות, קטניות, דגים ובשר מעולה. יש לציין כי תיירים יהודים המקפידים על כשרות יתקשו למצוא אוכל כשר, ולכן יש להיערך בהתאם, אך כמעט בכל מסעדה תוכלו למצוא מנות צמחוניות ודגים כשרים.
אלבניה היא אחת המדינות שמתפארות במספר גבוה יחסית של חסידי אומות העולם (נמנו בה יותר יהודים בתום מלחמת העולם השנייה מאשר לפניה), אך הקהילה היהודית האלבנית כיום מונה לא יותר מכמה מאות בני אדם והתשתיות לקיום אורח חיים יהודי כמעט לא קיימות.
בטן, גב וג'יפים
עבור הורים המחפשים חופשה לכל המשפחה, אלבניה היא כנראה המקום האידיאלי לשילוב חופשה של בטן־גב, טיולי ג'יפים בנופים מרהיבים ובתוליים, ביקור באתרים היסטוריים, טיולי אופניים בעיר או יום כיף בפארקי מים מודרניים ובטיחותיים במחירי כניסה נמוכים משמעותית מבישראל ואפילו מבשאר מדינות אירופה.
צילום: Getty Images
טירנה הבירה מלאה מועדוני לילה, פאבים ואפילו יש בה כמה בתי קזינו חוקיים. באשר לשופינג, אלבניה היא ככל הנראה לא המקום לעסקאות הטובות ביותר שלכם: בשנים האחרונות אמנם נבנו בה כמה מרכזי קניות חדשים עם מותגים בינלאומיים ומקומיים, אך מחירי הבגדים ומכשירי האלקטרוניקה כמעט זהים לאלה בישראל. מצד שני, ויתור על התרוצצות בקניונים יפנה לכם יותר זמן לבילוי עם המשפחה בטבע ובמבצרים העתיקים, כמו מבצר רוזפה שבעיר שקודרה, החולשת על אגם סקאדר, המשותף לאלבניה ולמונטנגרו.
צילום: Getty Images
יעד מדהים נוסף, שנראה כאילו נלקח מסרט פנטזיה, הוא העיר קרויה, שבה שוכנת מצודה של הגיבור הלאומי ג'יאורג'י קסטריוטי סקנדרברג, שנלחם בטורקים בתקופת הפלישה העות'מאנית. האתר הוכר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, וזהו המקום האידיאלי לטעמי לקנות בו מזכרות ומתנות עם ניחוח אלבני לחברים.
מחודש יולי חברת ישראייר תשיק קו ישיר לטירנה, בירת אלבניה, ותפתח צוהר עבור התייר הישראלי למדינה המסקרנת הזו.
הכתב היה אורח חברת ישראייר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו