"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רשלנות: רופאה רשמה תרופה לא מתאימה - וגרמה נזק

בית המשפט פסק לחבר קופת חולים "מאוחדת" פיצויים בסך חצי מיליון שקלים • רופאים: על הציבור להיות ערני ולדרוש מידע על התרופות שהם נוטלים

, עודכן
0
צילום: יהושע יוסף // קופת חולים מאוחדת. לסניף אין קשר לנאמר בידיעה (אילוסטרציה) ,
צילום: יהושע יוסף // קופת חולים מאוחדת. לסניף אין קשר לנאמר בידיעה (אילוסטרציה)

על רופאי משפחה להקפיד על בחירה נכונה של תרופות שהם רושמים למטופליהם, לחשוב על חלופות תרופתיות אם יש סכנה לפגיעה בחולה מעצם נטילת התרופה ולספר למטופל על כל הסכנות האפשריות בנטילת התרופה - זוהי המסקנה הנגזרת מפסק דין שנקבע לפני כשבוע נגד רופאת משפחה בקופת חולים מאוחדת בשרון, שהתרשלה בטיפול בחולה וגרמה לו נזק באמצעות תרופות שרשמה לו.

אצל א', כיום בן 52, אובחנה ב-1997 "מחלת וגנר", מחלה נדירה הגורמת לפגיעה קשה בריאות, בפרקים, בכליות ובעור. בשנים 2005-2002 סבל א' מכאבי מפרקים חריפים, ועל כן קיבל מרופאת המשפחה שלו תרופות מקבוצת התכשירים נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, כאשר היה ידוע שלתרופות אלה תופעות לוואי שפוגעות בכליות. מצבו של א' הוחמר בעקבות נטילת הכדורים שהזיקו לבריאותו, עד שנזקק לטיפולי דיאליזה ולהשתלת כליה.

רשלנות הרופאה, קבעה השופטת חדווה וינבאום-וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, התבטאה בכך שלא שקלה לתת לו תרופות חלופיות ושלא ערכה מעקב אחר מצבו בעת נטילת התרופות, שהיה בהן סיכון למצבו הגופני, ובכך שלא סיפקה לו את המידע על הסכנות שבנטילת תרופות אלה. בפסק הדין נקבע עוד כי על קופ"ח מאוחדת לשלם לא', שהגיש את התביעה באמצעות עו"ד יונתן דייויס, כחצי מיליון שקלים כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו.

בדבריה קבעה השופטת כי הרופאה נהגה בניגוד לסטנדרט המצופה מרופא סביר, והוסיפה כי התנהגותה גרמה "להחשה או זירוז בחמש שנים של מצבו הכלייתי של התובע". מקופת חולים מאוחדת לא נמסרה תגובה לפסק הדין, אולם בבית המשפט דחתה הקופה את כל טענות התביעה, וטענה כי לא היה כל פגם בהתנהגות רופאיה וכי מצבו של החולה נגרם בשל התקדמות מחלתו הנדירה ולא בגלל הטיפול התרופתי.

לדברי רופאים בכירים, לפסק הדין השלכות חשובות לגבי הרופאים בארץ. הם מדגישים כי יש חשיבות רבה לערנותו של הציבור עצמו לאפשרות שהתרופות שהוא נוטל יפגעו בו. הפתרון, לדבריהם, הוא לדרוש מהרופאים לקבל את המידע המפורט בנושאים אלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר