תחליף לדיגיטל: המסע אל משחקי הקופסה

אחד הדברים שהכי זכורים לי מהחופשים הגדולים בילדותי, שהיתה לפני 25 שנה בערך, הוא את אמא שלי מתחננת שאעזוב את הטלוויזיה ו"אצא לעולם הגדול". וכשמדברים על תוכניות טלוויזיה מלפני כל כך הרבה שנים, המגוון היה ממש מצומצם ודליל, אבל זה ממש לא הפריע לנו להיצמד שעות ארוכות למסך. היום המצב שונה לגמרי; לא רק שמספר הערוצים גדל מאוד ומגוון התוכניות הוא עצום, גם מבחר המסכים עלה משמעותית ובהתאם גם שעות הבהייה של הילדים בהם, ועם זאת הקושי לנתק את הקטנים מהם. 

אבל בואו נניח שבאורח פלא - אולי בעזרת איומים, אולי בעזרת הבטחות או אולי סתם בעזרת השם - הצלחנו לנתק אותם מהשואבים האלקטרוניים. או אז נשאלת השאלה, מה עושים עכשיו? איך בכל זאת מעבירים את הזמן שלהם מבלי לשמוע מבול של קיטורים? 

אם כבר בנוסטלגיה עסקינן, למה לא להחזיר עטרה ליושנה ולהעלות על הנס את משחקי הקופסה? מובן שהם צריכים להיות אטרקטיביים כדי להוות תחליף הולם למסכים, ולכן יצאנו למסע ילדותי ומהנה במיוחד כדי לבדוק מה השתנה והתחדש בעולם משחקי הקופסה, כרוניקה של הנאה ידועה מראש. 

מעבר להנאה שכרוכה במשחקים בכלל ובמשחקי קופסה בפרט, התמורות שמקבלים השחקנים הצעירים גדולות הרבה יותר. שלומית גיל טיין, פסיכולוגית חינוכית ומטפלת משפחתית, מבקשת להבהיר לפני הכל כי "הנטיה הטבעית של כולנו היא לדבר על הנזק שנובע משעות מול מסכים, אבל יש גם יתרונות כי יש לא מעט ילדים בודדים שלא מסתדרים בחברה ודווקא המסכים זו הדרך שלהם להיות מחוברים חברתית, ולכן צריך לבחון כל מקרה לגופו".

טיפול נמרץ, קודקוד

משחקים ברגשות

משחקי חשיבה כמו פאזלים, לגו והרכבות שונות עובדים על התחום הגרפומוטורי (כישורי הכתיבה), התפיסה, היצירתיות וכושר ההמצאה והדמיון של הילד. משחקי לוח ותחרות כמו סולמות וחבלים ומונופול, לוטו, משחקי זיכרון, משחקי קלפים כמו טאקי, רביעיות וקלפים קלאסיים רגילים, בדיוק כמו אלה שכולנו גדלנו עליהם - עובדים יותר על מהירות מחשבה. היום נפוצים מאוד גם משחקי קופסה שעובדים על השיח הרגשי, בדגש על שיתוף בחוויות ובתחושות. 

"למשחקי קופסה יש חשיבות וערך אדירים להתפתחות של ילדים", אומרת נעם ספיר, פסיכולוגית התפתחותית, "מבחינה קוגניטיבית הם יכולים לאתגר יכולות של תפיסה חזותית, אנליזה, יכולות חשבוניות, תכנון וכדומה, ומבחינת ויסות הם דורשים עבודה של מיקוד הקשב והריכוז, התמודדות עם תסכול בעת המתנה לתור או הפסד, וויסות של אימפולסיביות. בפן החברתי המשחקים דורשים מיומנויות של משא ומתן, כהורה וכילד". 

"במציאות של ימינו מקבלים המשחקים צדדים נוספים, החשובים לא פחות", מסבירה ספיר, "חלק מהמשחקים פונים לעיסוק של ילד עם עצמו וחלק למשחק משותף. היכולת של ילדים להעסיק את עצמם הולכת ופוחתת במציאות שבה הם מתרגלים למסך שמציף באינספור גירויים מקבילים, וילדים רבים כיום כלל אינם מתנסים בפיתוח המיומנויות של משחק עצמאי. היכולת להיות לבד מתפתחת בנוכחות מבוגר שנמצא שם כדי לראות ולהתפעל, כפי שאמר דונלד וינקוט, מאבות הפסיכולוגיה. 

"מרבית משחקי הקופסה הם משחקים זוגיים או קבוצתיים והם מאפשרים לילד להעביר זמן איכות לא במסכים, אלא בדבר שכולנו זקוקים לו - אינטרקציה עם אנשים, וליצור הנאה משותפת עם אדם קרוב. אם נחשוב על יחסים של הורים וילדים, בקצב החיים המטורף שבו כולנו חיים יום רודף יום ושבוע רודף שבוע, וקשה מאוד בתוך כל זה למצוא את הזמן יחד, דבר שחשוב כל כך לנו ולילדינו. כשאנחנו ההורים, או המורה, הגננת, המטפלת, הסבים וכדומה, מזמינים את הילד לשחק עימנו, אנחנו קודם כל משדרים לו את מה שהוא זקוק לשמוע, ומעבירים לו מסר שחשוב וכיף לנו להיות עימו ולבלות איתו זמן איכות. המשחק מאפשר הנאה משותפת , צבירת חוויות טובות וזמן יחד של שיח פתוח יותר, שלפעמים מתרחש בהמשך למשחק עצמו".

רביעיות ארץ ישראל, החברה להגנת הטבע

יום הבוחר

אחת השאלות המתבקשות היא איזה משחק הכי נכון לילד. "המשחק שהוא בוחר בעצמו", מבהירה ספיר, "מה שהילד אוהב ומתחבר אליו, מזה הוא הכי ייהנה ויש סיכוי טוב שלזה הוא יתמסר. במהלך המשחק חשוב להשתדל לזרום עם הילד ולא לכפות עליו תכנים שלא מעניינים אותו. כשלילד יש סקרנות ועניין כלפי הדבר, סביר שהוא ייהנה ונצליח לקבל את תשומת ליבו. חשוב לשים לב שהמשחק מתאים לגילו ולרמת ההתפתחות שלו, שכן משחק מאתגר מדי יגרום לתחושת כישלון ותסכול והילד לא ירצה להמשיך לשחק בו או לשחק בכלל. אחד הבונוסים שיש במשחקי הקופסה המשותפים הוא זמן האיכות והקשר בין ההורים לילדים, ולכן חשוב מאוד להעלות בסדרי העדיפויות את הזמן יחד בבית. זמן משחק של הורה עם ילדו חשוב לא פחות מכל תפקיד אחר שלנו". 

שושנה טלר, מבעלי "הקובייה משחקים", מספרת על שוק משחקי הקופסה בישראל: "השוק עובר תהליך מפתיע. מצד אחד, הטכנולוגיה מתקדמת במהירות האור, והצפי היה שהרוב המוחלט של הציבור יעבור למשחקים דיגיטליים ולכן החלו גרסאות שונות של משחקי קופסה שיתאימו גם לטלפונים הניידים ולמחשבים. עם זאת, בעיקר בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לגידול משמעותי ואחיד ברכישות משחקי קופסה פיזיים. מבדיקות שערכנו בשטח, עולה הצורך המובהק של הציבור באינטראקציה אנושית, מה שמביא כיום להיקפי שיא של רכישות משחקים בישראל. בעבר השוק התבסס על הציבור הדתי ועל ילדים עד גיל 12 שחיפשו תעסוקה בשבתות, אולם כיום יש גם בני נוער, חיילים וסטודנטים שרוכשים משחקים כאלה ומארגנים ערבי משחק בבתים".

אלי דגני, מנהל השיווק של חברת קודקוד, מספר על מאחורי הקלעים של עולם המשחקים: "בבואנו לפתח משחק חדש אנו מקיימים סיעור מוחות בצוות הפיתוח, דנים בנושאים החמים בתחום הנושא המשחקי ומביאים בחשבון את הכישורים שמעוניינים לפתח באמצעות המשחק, כך שיתאים לקהל היעד שהוגדר. לאחר שתפרנו את הרעיון הכללי, מפתחים דגם ראשוני אשר יעבור מקצה שיפורים, עם מסקנות מקבוצות מיקוד שונות שאנו עורכים לגילים שונים. לאחר מכן בונים מעטפת גרפית למשחק בהתחשב באופי המשחק, גיל היעד ומחיר המטרה. גם לשם של המשחק יש תפקיד חשוב בתהליך, ועליו להיות קליט ולהעביר בבירור את המסר והאופי של המשחק".

את הערכות של לגו לא צריך להציג, הן להיט שלא יורד מהמדפים כבר עשרות שנים. אותן קוביות מוכרות שאנחנו הרכבנו כילדים - ואין כמעט מישהו שלא דרך על אחת כזו - הן אטרקציה גם היום. ליטל בקר, מנהלת השיווק של לגו, מסבירה את חשיבות המשחק: "ערכות הלגו מפתחות כלים לחשיבה בתלת ממד, וכמו כן הן משפרות את כישורי הקריאה והריכוז בעת בנייה עם הוראות ההרכבה. הבנייה מפתחת את כישורי פתרון הבעיות, הארגון והתכנון, משפרת את הכישורים המוטוריים - וכל זאת באמצעות הרכבת הערכה, המאפשרת לילד להשתמש בדמיון ולפתח אותו. שתי לבנים המורכבות זו על זו יכולות להפוך בדמיונו של הילד למכונית".

פיצוץ של שיקוי, הקוביה משחקים // צילום: ניקי אילן

תומר, ילד מתוק בן 10 וחצי, מספר כי "את רוב הזמן שלי אני מבלה על המחשב, אבל אם אחי אלון תופס אותו או שאמא ואבא אומרים לי שמספיק, אבחר דבר ראשון לשחק בלגו, ואני נהנה מזה לא פחות מאשר לשחק במחשב. אני מרגיש שאני יכול ליצור כל מה שבא לי, לבנות חיים שלמים של משהו אחר, ולדעתי זה ממש מגניב. אני אוהב, למשל, לשחק גם במונופול, אבל עם לגו אני מרגיש הרבה יותר חופשי. במונופול חייבים לשחק לפי החוקים, ואת זה אני פחות אוהב".

לדברי נועה בן אבו, סמנכ"לית השיווק ברשת עידן 2000, "משחקי הקופסה הם אחד המוצרים הפופולריים ביותר בחנויות הצעצועים והם קבוצה גדולה הכוללת משחקי הרכבה, בילוש, חברה ועוד. לפני יום הכיפורים, חנוכה ופסח לרוב מושקים דגמים חדשים ומשחקי קופסה חדשים, ועונת הקיץ היא זמן מצוין עבור הילדים וההורים להצטייד במשחקים כאלה, מכמה סיבות - החופש הגדול מגיע וההורים והילדים מחפשים תעסוקה, המשחקים מהווים פעילות מהנה לילדים ולהורים גם בתוך הבית במזגן וגם מחוצה לו בחיק הטבע, ובעיקר המשחקים מרצים את ההורים אשר מנסים להחזיר את הילדים לפעילות מסורתית שתהיה גם זמן איכות אמיתי. משחקי הקופסה הקלאסיים, דוגמת המונופול, הרמיקוב ועוד, הפכו מבוקשים גם בקרב קהל המבוגרים בני 30 פלוס, שגם הם חזרו לחפש אינטראקציה אנושית ודרך אחרת ליהנות.

לגו מטוס, צעצועי אילנית

מוטוריקה טעימה

משחקי קופסה הם עולם ומלואו. מעבר למשחקים שגדלנו עליהם וכולנו מכירים, היום נפוצים מאוד גם כאלה הבאים כערכות, ויש כאלה מכל הסוגים, החל מהכנת תכשיטים ועד לערכות שבסוף ההכנה אפשר גם לנשנש אותן. שקד בת ה־4 לא האמינה כשקיבלה את המשחק החדש שלה, ערכת הכנת קרטיבים הנקראת "הסדנא המתוקה שלי" מבית דיאמנט, המכילה את האביזרים הדרושים להכנת קרטיב עם תבנית וציפוי מבצק סוכר (שאינו מכיל צבעי מאכל מלאכותיים ויש בו 70% פחות סוכר מבצק סוכר רגיל), וכמובן קישוטים לתוצר המתוק. מעבר לסבלנות הדרושה מילד למשחק שכזה - כי הארטיקים הרי צריכים לקפוא - הוא לומד גם ערבוב צבעים ומוטוריקה עדינה, מה שהופך את המשחק למהנה וטעים במיוחד. 

נדבך נוסף שמקבל הילד ממשחק שכזה הוא הלימוד עצמו, בין שזה כלכלה במשחק כגון מונופול; צבעים, צורות וגדלים אשר מופיעים בחלק גדול מהמקרים; אותיות ומספרים אשר מגיעים בצורה מהנה; ואף ידע כללי. לדוגמה, במשחק הרביעיות של החברה להגנת הטבע בנושאים פורח וצומח ארץ־ישראלי הקלפים מחולקים לקטגוריות של רביעיות על פי מועדי הפריחה והמיקומים השונים. כך אפשר למצוא קטגוריה של פריחה אביבית, מבשרי הסתיו, צמחים בסכנת הכחדה ועוד. על כל קלף מופיעה תמונה של הצמח, כולל הרחבה על מועדי הפריחה, היכן אפשר למצוא אותו בארצנו ועוד נקודות מעניינות לגביו. 

מגוון המשחקים שיש כיום בשוק הוא עצום, המחירים שלהם, כמו הרבה מוצרים בארץ, מאוד לא נמוכים ולעיתים גם ממש גבוהים, אבל איך שלא תסובבו את זה מחירם נמוך יותר מזה של כל אביזר אלקטרוני. התרומה הקוגנטיבית והחברתית, בסופו של דבר, משתלמת. לכן יש הסכמה מפה לפה של כל בעלי המקצוע - שחקו עם הילדים כמה שיותר. אמנם לא תמיד נוח לנו המבוגרים לקחת פסק זמן (כן, כן, גם מהמסכים), אבל מה יותר חשוב מפשוט להיות שם עם הילדים?

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

תפוס ת'קשר, פוקסמיינד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו